בית-המשפט גזר אתמול (10.11) על שפי פז, הפעילה נגד מבקשי מקלט, קנס בסך 500 שקלים בשל איומים והתחייבות בסכום של 5,000 ש"ח למקרה שתעבור עבירה של איומים בשלוש שנים הקרובות.

לפני קרוב לארבע שנים, כשהגיעה פז לדיון בבית-המשפט במסגרת הליך פלילי אחר נגדה, באו למקום מעיין אמרן, ברק כהן וסיגל קוק אביבי, פעילים חברתיים המצויים בצדו האחר של המתרס הפוליטי, כדי לצפות בדיון בעניינה.

לפי הכרעת הדין של השופט איתי הרמלין, אמרן, ובעיקר כהן וקוק אביבי הציקו לפז והקניטו אותה באופן כמעט בלתי פוסק, תוך תיעוד הדדי של האירוע. במהלך חילופי הדברים אמרה פז לאמרן "את תחטפי מכות" ובהמשך אמרה "כן, אני מאיימת. יאללה תיגשי לתחנה היום תגישי תלונה: 'שפי איימה עלי'".

אמרן אכן ניגשה לתחנת המשטרה, הגישה תלונה, וצייצה על כך בטוויטר. בתגובה כתבה לה פז: "מתגעגעת לחברים שלך במשטרת לב תל אביב? קחי, נשמה. את תחטפי מכות".

השופט הרמלין קבע בחודש אוגוסט האחרון כי "אופן אמירת הדברים שידר רצינות ונחישות, וכאשר הופנו הדברים ליריבה אידאולוגית היה בהם כדי להטיל אימה על אדם מן הישוב אילו היה בנעלי המתלוננת", והרשיע את פז באיומים.

לפני שניתן גזר-הדין פנתה פז לבית-המשפט והתלוננה בדבר אכיפה בררנית.

"ביום ו' האחרון היה מאות של מפגינים בקפלן (לא ניכנס לפוליטיקה), 40 איש נעצרו ושוחררו באותו הערב ולא הוגש נגדם כתב אישום", אמרה פז, כך לפי פרוטוקול הדיון. "בין האנשים שהסתובבו ברחובות וצולמו, היה אחד לידי שצעק 'ביבי בוגד תתחיל לפחד'. הוא לא אמר 'אתה תקבל מכות' בחיוך במגפון. הוא חזר הביתה בשעה מאוחרת ואף אחד לא ידפוק לו בדלת כי הוא לא אמר 'מכות'. מערכת המשפט באמת מאוד חשוב במדינה מתוקנת. היא החוצץ לדעתי, בינינו לבין הכאוס, אבל היא חייבת להיות שוויונית משום שאם היא לא שוויונית היא מערערת את הסמכות שלה".

אשר לאישום בעבירת איומים נגדה, טענה פז כי התלונה הוגשה "על ידי אנשים שחיפשו אותי הרבה זמן" ולא באמת הרגישו מאוימים. לפיכך, הוסיפה, היא מבקשת מבית-המשפט לבחון אפשרות של ביטול ההרשעה.

"לא כי מפחידה אותי עצם ההרשעה", הסבירה פז, "אלא כי אני לא עבריינית פלילית. הסיבות שאני נמצאת בביהמ"ש הן לא פליליות. אני מובילה מחאה, אפשר להסכים איתה או לא אבל זאת עובדה. הניסיון הזה להפחיד נובע רק מסיבות אישיות ופוליטיות".

השופט הרמלין דחה את בקשתה אך גזר עליה עונש ברף התחתון.

"אכן יש טעם בדברי הנאשמת על כך שנפלה בפח שטמנו לה ויש רק להצטער על כך שלא ניצלה את ההזדמנויות שעמדו בפניה כדי להבהיר שהדברים לא נאמרו ברצינות אלא היו בגדר פליטת פה, ובמקום זאת, כאמור, בחרה לחזור על הדברים בניסוחים שונים ולא בחיוך, כטענתה", כתב בגזר-הדין.

עם זאת, גם לפי השופט מי שכלפיה הופנו דברי האיום לא נראתה כמי שנבהלה מפניהם. למסקנה זו הגיע השופט משום שאמרן וחבריה נשארו במקום, לצד פז; משום שלפני הגשת התלונה במשטרה הלכה אמרן עם חבריה לאכול חומוס; ומשום שאמרן פרסמה את עובדת הגשת התלונה בטוויטר ואף תייגה את פז כדי לוודא שתדע על כך. "זאת ועוד", הוסיף השופט, "המתלוננת וחבריה גם התייצבו לישיבת בית המשפט הבאה ושם אף הציקו בדרגה חמורה בהרבה לנאשמת".

לאור כל זאת בחן השופט האם דברי פז יכולים להיכנס לגדרי "זוטי דברים". "מצאתי כי מדובר במקרה שנמצא על גבול זוטי הדברים", כתב השופט, "אך אינו נכנס לגדר סייג זה, וזאת לנוכח העובדה שהנאשמת חזרה שוב ושוב על הדברים באופן שהקנה להם רצינות יתר".

לפי השופט הרמלין, "העבירה של איומים נקבעה על ידי המחוקק כצמצום לחופש הביטוי וזאת על מנת להגן על חופש הפעולה ושלוות הנפש של מי שכלפיהם מושמע האיום. ברור כי לנוכח האמור לעיל, הרי שהפגיעה בערכים החברתיים המוגנים על ידי העבירה, הייתה מינימלית במקרה זה. במקרה הרגיל, העונשים לעבירת האיומים, ללא נסיבות מחמירות, נעים בין מאסר על תנאי לבין תקופה קצרה של מאסר בפועל. במקרה זה, שנמצא כאמור על גבול זוטי הדברים, אני מוצא כי מתחם העונש ההולם מתחיל בהתחייבות להימנע מעבירה".

השופט הרמלין דחה את הבקשה לביטול ההרשעה משום שהתנאי הבסיסי לביטול הרשעה הוא שעצם ההרשעה תפגע בשיקומה של המורשעת. מכיוון שפז כבר הורשעה בהליך נפרד (בעבירות של התנהגות העלולה להפר שלום הציבור, קשירת קשר לעשות עוון, השחתת פני מקרקעין והסגת גבול פלילית) ואמורה לרצות מאסר בפועל, אין מקום לביטול ההרשעה הנוכחית. בנוסף, ציין, פז "הטילה את מלוא האחריות על המתלוננת וחבריה ולא גילתה כל קבלת אחריות מצידה".

לפיכך גזר על פז קנס בסך 500 שקלים והתחייבות על סך 5,000 שקלים שלא תעבור בשלוש השנים הקרובות עבירה של איומים.

21532-08-21