שפי פז, הפעילה נגד מבקשי מקלט, נידונה ל-45 יום מאסר בפועל בשל שלל עבירות שבהן הורשעה, בהן עבירות של התנהגות העלולה להפר שלום הציבור, עבירות של קשירת קשר לעשות עוון, עבירות של השחתת פני מקרקעין וכן הסגת גבול פלילית. פז סירבה לחלופת מאסר, שהוצעה לשותפיה לעבירה, והתעקשה להיכלא.

במהלך ולאחר הקראת גזר-הדין, כך לפי פרוטוקול הדיון, פז צעקה שוב ושוב לעבר השופטת מירי הרט-ריץ ולא אפשרה לנהל את הדיון. לצדה של פז נידונו גם שותפיה לחלק מהעבירות שביצעה, איליה גרנטובסקי ודורון אברהימי, שנידונו לעבודות שירות ומאסר על תנאי, בהתאמה. אברהימי, שהורשע בשל השתתפותו ברדיפת אפריקאים שנמלטו לישראל, התפרץ גם הוא לאחר הקראת גזר הדין וצעק לעבר השופטת כי הוא מופלה לרעה משום שאינו בעל עור לבן.

לאחר מתן גזר הדין צייצה פז: "45 ימים מאסר בפועל. על גרפיטי", אולם מקריאת גזר-הדין וכתב האישום המתוקן שבו הודתה עולה כי בניגוד למשתמע מפרסומה, המאסר שנגזר עליה לא נובע אך ורק מהעובדה שריססה כתובת גרפיטי, וההחלטה לשלוח אותה למאסר בפועל באה לאחר שהבהירה כי היא מסרבת לביצוע עבודות שירות.

פז, גרנטובסקי ואברהימי הורשעו על יסוד הודעתם בכתב אישום מתוקן בכך ששלושתם, שגרים בדרום תל-אביב, התאגדו בשם "החזית לשחרור דרום תל-אביב" על מנת לפעול נגד יוצאי אפריקה המתגוררים באזור. במסגרת פעילות מאורגנת זו, שתועדה ופורסמה על ידם תוך שהם מצהירים כי הם יודעים שהיא בעלת גוון פלילי, ביצעו מספר פעולות שבגינן הועמדו לדין והורשעו, כולל התפרצות למרפאה ולגן ילדים והטלת אימה על הילדים.

ב-29.7.2020 פז ואברהימי הגיעו לסביבת ביתו של השופט עוזי פוגלמן וריססו על הכביש "דם יהודי הפקר בגצ". הם תיעדו את עצמם מבצעים זאת ואת פז אומרת: "הבית של פוגלמן האיש שסגר את מתקן חולות שלמסתננים יהיה תחביבים".

באותו התאריך הגיעו פז ואברהימי גם לסביבת ביתה של השופטת אסתר חיות וריססו על הכביש "דם יהודי הפקר בגצ". הם תיעדו את עצמם מבצעים זאת. אברהימי נראה בסרטון אומר "אני כאן בידיעה שאני עלול להיעצר ועדיין זה לא מפחיד אותי כי דרום ת"א חשובה לי יותר מהכל" ואילו פז נראתה אומרת "חזרנו לאסתר חיות כי דם יהודי הפקר ושום דבר לא יפחיד אותנו והנה מאבטחים באים...".

ב-2.8.2020 הגיעו פז ואברהימי, יחד עם אחרים, לסביבת ביתה של חיות וגרמו לרעש רב באמצעות רמקול ומיקרופונים. הם גם ריססו על הכביש כתובת שתוכנה לא פורט באישום.

ב-14.11.2020 הגיעו פז וגרנטובסקי לבית ספר "קשת", המשמש את ילדי הקהילה הזרה, וריססו על חומת המבנה "בי"ס לעבריינים צעירים" וסמל של מגן דוד.

שבוע לאחר מכן, ב-21.11.2020, כתב גרנטובסקי לפז "בואי נרסס קצת כמה מקומות בקטנה" והשניים הגיעו לבית-הספר "גוונים", שמשמש אף הוא את ילדי הקהילה הזרה וריססו "קהילה נגד מסתננים" ו"אליפלט צאי לנו מהחיים". בנוסף, באותו הערב, חזרו לבית-ספר "קשת" וריססו "קהילה נגד מסתננים" ו"צאו לנו מהחיים". בהמשך הגיעו לבית-ספר "ביאליק רוגוזין", שגם בו לומדים ילדי זרים, וריססו "קהילה נגד מסתננים" ו"מזון לנשמות הרעות".

ב-7.12.2020 כתב גרנטובסקי לפז "אולי נצא היום?" ואחרי שפז השיבה בחיוב הגיעו לבית-הספר "שב"ח מופת", שגם בו לומדים ילדי הקהילה הזרה, וריססו על גבי חומת בית-הספר: "מועדוניות הפשיעה של ילדי אליפלט".

ב-15.12.2020, במהלך מסיבת חנוכה שנערכה בגן הילדים "יוניטף" בתל-אביב, שמשמש את ילדי הקהילה הזרה, התגנבו פז וגרנטובסקי אל שטח הגן. אמא של אחד הילדים הקלידה את הקוד על הקודן ופתחה את הדלת למקום, והשניים נכנסו בעקבותיה. כשהיו בפנים צילמה פז את מנהלת הגן ואת הילדים והתעמתה עם הגננת. השניים סירבו לעזוב את המקום עד להגעת מאבטח.

פז פרסמה את תיעוד האירוע וכתבה: "אז ככה זה עובד: לוקחים גרעין עובדתי, בוחשים לתוכו קילוגרם של שקרים, מוסיפים כוס של דמונזציה, מנפים את הפסולת האנטישמית, מנפחים, מקפצים, ומקבלים דרמה היסטרית. אבל כל מי שצופה בגרסה שלי לאירוע יודע את האמת. בדיוק כמו שמעולם לא חילקתי קונדומים לילדים, כך גם לא הפחדתי, איימתי או קיללתי ילדים בגן של יוניטף...".

באותו היום, מיד לאחר שהורחקו מהגן, הגיעו פז וגרנטובסקי למרפאת לוינסקי בת"א, וצילמו את עצמם מתעמתים עם צוות המקום. הם סירבו לעזוב עד להגעת מאבטח.

גרנטובסקי ואברהימי הופנו לבקשתם לקבלת תסקיר משירות המבחן (פז, כאמור, סירבה) ובמסגרת זו פרסו את גרסתם לאירועים.

גרנטובסקי "תיאר תחושות של תסכול וחוסר אונים בתקופת הזמן שבה התגורר בדרום תל אביב בשל העדר אכיפה משטרתית ועירונית ונוכח חשיפתו היומיומית לדבריו לשימוש באלכוהול ובסמים, סחר בסמים מסוכנים, אלימות, גניבות אופניים ורעש ללא התחשבות בתושבים. עוד ציין בפני שירות המבחן, כי חווה אלימות מצד אנשי הקהילה הזרה", כך לפי גזר-הדין.

לפי התסקיר, גרנטובסקי תפס את מעשיו כמוצדקים ולגיטימיים, כפעולות שנועדו להעלות את המודעות לבעיה שבה נתקל. עוד נכתב בתסקיר כי "אינו מסוגל להפגין אמפתיה כלפי נפגעי העבירות" וכי על אף שהודה בעבירות "הוא מתקשה לקבל אחריות מלאה על מעשיו ותופס את עצמו כקורבן".

אברהימי, כך לפי שירות המבחן, "ביטא עמדה קורבנית נוכח ההליך הפלילי". לפי שירות המבחן, אברהימי "אינו מאופיין בדפוסי התנהגות או מחשבה עבריינים", אולם לצד זאת "נעדר תובנה לגבי התנהלותו הבעייתית ועמדות הנותנות לגיטימציה להתנהלות שולית ואלימה במצבים מסוימים".

את המדינה ייצג עו"ד שירן ברגל, שביקשה לגזור על פז וגרנטובסקי מאסר בפועל של חצי שנה כל אחד, שירוצה בעבודות שירות, ועל אברהימי מאסר בפועל של ארבעה חודשים, שירוצה אף הוא בעבודות שירות.

את פז ואת אברהימי ייצג עו"ד איתמר ברקאי ואילו את גרנטובסקי ייצג עו"ד ארי שמאי. בחודש מאי האחרון הגיעו הצדדים ובאי-כוחם לדיון שבו הציגו את טענותיהם לעונש.

"שמיעת טיעוני המאשימה לוותה בקושי רב", מציינת השופטת הרט-ריץ בגזר-הדין. "הנאשמים כמו גם גורמים נוספים שנכחו באולם התפרצו שוב ושוב אל עבר התובעת במהלך טיעוניה, הפריעו והביעו זלזול ופעמים רבות נשמעו קולות צחוק רמים באולם מצד הנאשמים והנוכחים". ההתנהגות הזו נמשכה גם לאחר הפסקה שכפתה השופטת, ואף בעת טיעוני ההגנה.

עו"ד ברקאי טען כי שלושת הנאשמים פעלו "במסגרת מחאה לא אלימה כחלק מהזכות שלהם לחופש הביטוי", וזאת אל מול "כיבוש זר" של "מסתננים לא חוקיים" שהתרכזו באזור דרום ת"א.

לדבריו, אותם מסתננים הטילו טרור על תושבי השכונות לאורך שנים ארוכות טרם המחאה, שנולדה כתוצאה מאוזלת היד של המדינה. "מדובר באנשים נורמטיבים שעושים כל שביכולתם על מנת להשיב לעצמם את אורח חייהם לפני הגעתם של מסיגי הגבול", טען עו"ד ברקאי.

עו"ד ברקאי יצא גם נגד עצם ההעמדה לדין וההרשעה. "אנחנו מדברים על כתב אישום שכל מה שמאפיין אותו זה ניחוח עז של אג'נדה פוליטית ואכיפה בררנית נפשעת כלפי הנאשמים", אמר.

גם עו"ד שמאי טען לאכיפה בררנית. "מי שנשפט פה היום זה לא הנאשם 2 ולא אותו מבקשים להכניס לכלא אלא את האידיאולוגיה שלו", אמר, "אנחנו חיים במדינה שבשנים האחרונות, בעיקר ב-4 האחרונות, במצב שבו לצד אחד מותר להבעיר את השטח כולל כבישים ולצד השני אסור לחרוט חרותת [החלופה העברית למילה גרפיטי, א"פ]".

בסיום הדיון פז עצמה פנתה לבית-המשפט והודיעה: "אני לא מצטערת ולא מתחרטת על כל מה שעשיתי במסגרת המאבק לשחרור השכונות מהכיבוש הזר, האלים והעוין של המסתננים, שנכפה עלינו בחסות המדינה ובגיבוי רשויות אכיפת החוק. אם אני מצטערת על משהו זה רק שלא עשיתי מספיק".

בהמשך דבריה הסבירה פז את מעשיה. "לידתו של כתב האישום המביש הזה היא באוזלת ידה של המשטרה לאכוף את החוק בדרום תל אביב, וברצון לדכא את המחאה ולהרחיק אותנו מהרחובות", אמרה. "במקום להילחם במכת הסמים והאלימות שהסלימה משבוע לשבוע, בפשיעה הגואה של המסתננים, במהומות הדמים של האריתראים ובטרור שמטילות כנופיות הילדים והנוער של הדור השני למסתננים ולמהגרים - היה קל לכם יותר לנסות להשתיק את תושבי השכונות, שאיבדו את ביתם לפולשים, התקוממו נגד העוול המתמשך, והתריעו מפני הסכנה הטמונה בעצימת העיניים לנוכח הרצחנות הפושעת של גנבי הגבול שנכפו עלינו".

פז טענה עוד כי המשטרה והפרקליטות, בסיוע התקשורת, פעלו במטרה "להפליל" את המאבק שלהם, והצליחו. להבדיל, טענה פז, המוחים נגד ממשלות נתניהו בשנים האחרונות אינם עומדים לדין בגין פעולותיהם. "אם בית המשפט היה פועל לאורו של הצדק, כל כתבי האישום נגדי ונגד חבריי היו נמחקים מתוך הבנה שהחוק אמור להיות שווה לכולם, שהפללה של מאבק חברתי צודק היא רשע ושאכיפה בררנית היא פשע", אמרה.

"לבית המשפט אין זכות להרשיע אותי כאשר הכלל של היועצת המשפטית לממשלה שלפיו 'אין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרת הסדר הציבורי' תופס רק כשאתה פריוולג מהשכונות הלבנות אבל נמחק כשאתה פעיל מחאה משכונות דרום תל אביב, השכונות שבג"צ החריב מתוך ניכור וגבהות לב, השכונות שבהן בית המשפט מתיר למסתננים לשאת נשק קר כי 'זה לא מלמד על מסוכנות' אבל מרשיע אזרחים שנושאים מצלמה ותרסיס צבע", הוסיפה פז, "לכן העונש שבית המשפט יגזור עלי חסר כל משמעות כיוון שאינו ניתן בסמכות אלא בכח".

לסיום הבהירה פז כי היא מסרבת לעשות עבודות שירות ואם ייגזר עליה מאסר תרצה אותו בפועל.

גרנטובסקי ואברהימי טענו גם הם לאכיפה בררנית והפללה מכוונת מצד המשטרה.

השופטת הרט-ריץ דחתה את טענות הנאשמים.

"המחאה בה נקטו הנאשמים אינה בגדר מחאה לגיטימית. מרכז הכובד של כתב האישום מצוי בריבוי העבירות השונות והחומרה מקבלת ביטוי בכך שמדובר במעשים שבוצעו תוך תכנון מראש, הגעה מאורגנת והצטיידות באביזרים", כתבה בגזר-הדין. לדבריה, היא מצאה "חומרה יתרה" בהתפרצות לגן הילדים ובכניסה למרפאה.

פז וגרנטובסקי, ציינה השופטת, "הגדילו לעשות עת חדרו לגן ילדים, התעמתו עם הגננת וצילמו את הגננת ואת הילדים ובכך פגעו באופן בוטה בתחושת הביטחון של ילדים קטנים אשר מלבד היותם ילדים של אנשי הקהילה הזרה, אין להם דבר וחצי דבר עם מחאתם של הנאשמים. כך, גם חדרו למרפאה וצילמו את צוות המרפאה  ללא הסכמתם בעודם מעניקים טיפול רפואי ותוך הפרעה לעבודתם".

אשר לטענות בדבר אכיפה בררנית, השופטת הרט-ריץ ציינה כי אלו עלו באופן כללי, בטיעונים לעונש בלבד, וללא כל בירור עובדתי, כנדרש.

"לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות לסטייה ממתחם הענישה לקולא או לחומרא ולפיכך, יש לגזור את דינם של הנאשמים בתוך מתחם הענישה", כתבה השופטת.

לזכותה של פז זקפה השופטת את העובדה שהודתה בכתב האישום המתוקן, לקחה אחריות וחסכה זמן שיפוטי. "אל מול אלה", הוסיפה, "לא אוכל להתעלם מן העובדה שהנאשמת 1 הצהירה בפניי בשלב הטיעונים לעונש כי היא אינה מצטערת ואינה מביעה חרטה. למעשה, לא רק שהנאשמת הפריעה למהלך הדיון, התפרצה אל עבר התובעת ובית המשפט והפגינה זלזול, היא אף חזרה והבהירה כי היא מצטערת על כך שלא עשתה יותר וטענה כי לבית המשפט אין סמכות להרשיעה ולהענישה".

לאור זאת, ולאור הצהרת פז כי ככל שישית עליה מאסר בפועל תרצה אותו שלא על דרך של עבודות שירות, מצאה השופטת לנכון למקם את עונשה "בחלקו התחתון של מתחם הענישה אך לא בתחתית המתחם". את עונשם של גרנטובסקי ואברהימי מיקמה השופטת בתחתית מתחם הענישה.

מלבד מאסר של 45 יום חייבה השופטת הרט-ריץ את פז לחתום על ערבות עצמית בסך 20 אלף שקלים, הוציאה צו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 ימים וגזרה עליה מאסר על תנאי של חודשיים והתחייבות ל-5,000 שקלים למשך שנתיים ככל שתעבור שוב את העבירות שבהן הורשעה, וכן קנס של 2,000 שקלים או 20 ימי מאסר.

על גרנטובסקי נגזרו 30 ימי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי, התחייבות וקנס כמו של פז. על אברהימי נגזרו 45 ימי מאסר על תנאי והתחייבות בסך 2,000 שקלים למשך שנתיים ככל שיעבור שוב את העבירות שבהן הורשע, וכן קנס בסך 1,500 שקלים.

מיד לאחר הקראת גזר הדין הודיעו השלושה כי הם מבקשים עיכוב ביצוע כדי לבחון אפשרות להגיש ערעור.

"גזר הדין הזה, לשיטתנו אומר כבר עכשיו, מנפץ עוד לבנה בחומת המדינה היהודית גם הדמוקרטית", אמר עו"ד ברקאי. עמיתו, עו"ד שמאי, אמר שזהו "פסק דין מכונן בכל מה שקשור לאכיפה בררנית על סטרואידים".

66793-12-20