אם תעבור הצעת ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) לתיקון חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הדבר יוביל להשתקה של התקשורת החופשית בישראל, כך טוענת האגודה לזכויות האזרח.
מחר (28.10) אמורה לדון הוועדה לביטחון לאומי בהצעת החוק של ח"כ קלנר, שזכתה לכינוי "חוק סגירת האינטרנט". הצעת החוק היא פרטית רק למראה עין, בהתאם לפרקטיקה שגורה בממשלת נתניהו שנועדה לעקוף את הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה. בפועל, הממשלה היא זו שמקדמת את החוק.
לקראת הדיון בוועדה הגישה האגודה לזכויות האזרח, באמצעות עו"ד הגר שחטר, התנגדות נחרצת לתיקון שמציע ח"כ קלנר. באגודה, שעתרה נגד נוסח החוק הנוכחי בטענה כי גם הוא אינו חוקתי, מזהירים כי התמורות שמבקש להכניס ח"כ קלנר "מחריפות את חוסר החוקתיות הזועק" של הצעת החוק.
הצעת החוק של ח"כ קלנר מתבססת על חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שנחקק באפריל האחרון בשל המלחמה ותוקפו, לאחר שהוארך, עומד לפוג בסוף נובמבר. בנוסח החוק הנוכחי, בעקבות מאבק עיקש שניהל הייעוץ המשפטי לממשלה וח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה. נכללו מגבלות רבות.
כדי לאזן בין צרכי הביטחון לבין זכויות האזרח נחקק החוק כהוראת שעה, בעל מועד תפוגה קצר מועד, ונקבע כי גם הצווים שיצאו מכוחו של החוק יהיו מוגבלים בזמן. בנוסף, סמכות שר התקשורת להטיל סנקציות על כלי תקשורת זרים שנקבע כי שידוריהם פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה הוגבלה אף היא וצומצמה להחרמת ציוד שידור, חסימת גישה לאתרי אינטרנט והסרת הערוצים מהפלטפורמות הרב-ערוציות שבפיקוח המדינה.
שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) וח"כ צביקה פוגל, ישיבת ועדת הביטחון הלאומי של הכנסת על הצעת "חוק 'אל-ג'זירה'", 18.3.24 (צילום מסך)
בדיון שניהלו חברי קואליציית נתניהו בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, שם נתקן נוסח החוק הסופי, הצהירו כי הוראת השעה שהתקבלה היא רק בסיס לשינויים. חברי הוועדה מהליכוד, עוצמה-יהודית והציונות הדתית אמרו כי הם מעוניינים בחוק קבוע, שאינו תלוי במלחמה או מוגבל בזמן, אינו כפוף לפיקוח משפטי או חוות דעת ביטחוניות, שניתן להפעילו גם על כלי תקשורת ישראלים, ושמעניק לשרי התקשורת והביטחון הלאומי לסגור אותם על פי שיקול דעתם.
הצעת החוק של ח"כ קלנר היא אחד המסלולים בהם פועלת הקואליציה על מנת להשיג מטרה זו. הצעת החוק מבקשת להרחיב את סמכויות שר התקשורת שלמה קרעי, כך שיוכל "להורות לגופי הממשלה שהנושא בתחום אחריותם" לעצור שידורי ערוץ נגדו מוצאים צווים מכוח החוק.
באגודה לזכויות האזרח מתריעים כי "מדובר על סמכות עמומה ורחבה שמשתרעת על כל פעילותה של הרשות המבצעת. מכוח סמכות כללית זו יוכל שר התקשורת להורות על אמצעים דרקוניים שיובילו בהכרח לפגיעה בזכויות חוקתיות, כאשר המטרה לסגור ערוץ תקשורת זר תקדש את כל האמצעים".
"השר יהיה מוסמך להורות ליחידת הסייבר לחסום גישה לכל אתר שמשדר מתכני הערוץ, לרבות רשתות חברתיות. ניתן יהיה לחסום את הגישה לאתרים ולאפליקציות של יוטיוב, פייסבוק ואינסטגרם"
לפי האגודה, אם נוסח החוק ישונה כפי שמציע ח"כ קלנר, "השר יהיה מוסמך להורות ליחידת הסייבר לחסום גישה לכל אתר שמשדר מתכני הערוץ, לרבות רשתות חברתיות. ניתן יהיה לחסום את הגישה לאתרים ולאפליקציות של יוטיוב, פייסבוק ואינסטגרם. עוד, ניתן יהיה להורות ללשכת העיתונות לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה לשם עצירת שידורי הערוץ, לרבות נגד עיתונאים ישראלים שהינם פרילנסרים של הערוץ. כן, ניתן יהיה להורות למשל על סנקציות כלכליות מטעם משרד האוצר ויחידות הסמך שלו על הערוץ".
באגודה מוסיפים כי במקרה כזה "השר אף יהיה רשאי להורות על סנקציות והטרדות כלפי עיתונאים וגופי תקשורת שאין נגדם טענות ביטחוניות, רק כדי להבטיח את השתקת הערוץ הזר האמור". באגודה מזכירים כי "אין מדובר בחששות בעלמא", שכן השר קרעי כבר פעל כך בעבר "בהיעדר סמכות".
באגודה מזכירים כי "לשכת השר הפיצה מסרונים לעיתונאים ישראלים במסגרתם איימה עליהם בפלילים באם יעמדו בקשר עם ערוץ אלג'זירה (אף שאין לדבר גיבוי משפטי שהוא). פקחי משרד התקשורת הטרידו עיתונאים זרים בעלי חזות ערבית במהלך הפגנה, לכאורה כדי לוודא שאינם פועלים מטעם אל-ג'זירה. פקחי המשרד פשטו על משרדי סוכנות הידיעות הבינלאומית AP, עצרו שידור חי ותפסו ציוד, והכל בנימוק ש-AP המשיכו למכור תכנים – שלא היו טענות ביטחוניות נגדם – לאלג'זירה".
לפי האגודה, "הרחבת סמכויות השר תאפשר לו להטריד ולאיים על עיתונאים ולהפעיל סנקציות נגד כלי תקשורת שאין כל טענה ביטחונית נגדם. בוודאי שלדבר אפקט מצנן קיצוני, באופן שיוביל להשתקה של התקשורת החופשית".
בנוסף מזהירים באגודה לזכויות האזרח מפני הארכת תוקף הצווים שניתן להוציא מכוחו של החוק ומהפיכת החוק מהוראת שעה לחוק קבוע.
"עולם העיתונות מאופיין בקצב מהיר. ידיעות חייבות להיות אקטואליות, אם לא כן – אין בהן ערך. עצירת זרימת המידע לפרק זמן בלתי מוגבל, ואף לפרק זמן של שלושה חודשים, מובילה לפגיעה בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, באופן שמנוגד לתכלית החוק עצמה", טוענים באגודה.
"החוק איננו עונשי אלא מניעתי, וסנקציות יוטלו רק מקום בו הוכח כי מתקיימת פגיעה ממשית בביטחון המדינה, וכדי למנוע את המשכה. לאור זאת, ובשל אופי הסנקציה, אין מקום למושכה על פני פרקי זמן ארוכים ויש לבחון באופן עיתי ותכוף אם ממשיכות להתקיים הנסיבות המצדיקות שלילה גורפת ומוחלטת של חופש הביטוי".
אשר להפיכת החוק לקבוע, באגודה טוענים כי משמעות המהלך יהיה "ניתוק הפגיעה בזכויות מהמלחמה ומצב החירום, והפיכתן למצב המשפטי הרגיל בישראל", וזאת בניגוד לעמדה שהציגה המדינה במענה לעתירה שהגישה האגודה נגד החוק בנוסחו המקורי.
לדברי האגודה, "ניתוק החוק ממצב החירום חושף את תכליתו האמיתית. אין מדובר בחוק שנועד להגן על בטחון המדינה, אלא עוד ניסיון פופוליסטי לפגוע במרחב הדמוקרטי ולחסום דעות שאינן נראות לשלטון בכסות של מניעת פגיעה בביטחון".
* * *