בשנה האחרונה הולך ומתרחב המאבק של מדינות דמוקרטיות באיומים המתגברים מצד הרשתות החברתיות: מעצר מייסד טלגרם פאבל דורוב בצרפת, סגירת טוויטר בברזיל, פסיקות בית הדין של האיחוד האירופי נגד גוגל והחקיקה בארה"ב נגד טיקטוק.
לפני שנים חדלו הרשתות לפעול בהתאם להעדפות המשתמשים, החליפו אותן באלגוריתם המקדם שנאה, קיטוב וחדשות כזב; הביאו לערעור הלכידות החברתית והיציבות המשטרית בדמוקרטיות, נתנו נשק תודעה חסר-תקדים בידיהם של משטרים אוטריטריים ודיקטטוריים וכלים מתוחכמים לארגוני פשע מקומיים ובינלאומיים.
חברות הטכנולוגיה המפעילות את הרשתות החברתיות הן מהגדולות והרווחיות בעולם, וכמו חברות הטבק והנפט מכירות היטב את הנזק העצום שהן מחוללות אך מתכחשות לו, מסרבות לטפל בו ומשקיעות הון עתק על מנת למנוע רגולציה שתחייב אותן להיות אחראיות על התנהלותן.
אם ישנו לקח אחד שניתן ללמוד מהחזיתות המרכזיות שבהן מתנהל כעת המאבק בין הדמוקרטיות לבין הרשתות החברתיות, הרי הוא שהמיליארדרים השולטים בהן מוכנים לפעול למען האינטרס הציבורי רק כשמוצב מולם איום ממשי על חירותם או על ממונם.
ברזיל נגד אילון מאסק – טוויטר
בחודש הקודם הורה שופט בית המשפט העליון של ברזיל, אלכסנדר דה מוראס, על חסימת טוויטר בברזיל. טוויטר מסתמנת כרשת החברתית הרעילה ביותר הפועלת כיום, זאת לאחר שהמיליארדר האקסצנטרי אילון מאסק השתלט עליה, חיבל במנגנוני המודרציה והפיקוח שלה והחזיר לרשת חשבונות חסומים רבים של קונספירטורים, אנטישמים, ניאו-נאצים ומפיצי חדשות כזב.
בין השאר החזירה הרשת חשבונות ברזילאיים של תומכי הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו שנחסמו לאחר שפעלו לבצע הפיכה במדינה. מאסק סירב להוראת בית-המשפט להסיר את החשבונות, הצהיר כי הוא אינו מקבל את מרותו וסגר את הנציגות המשפטית של טוויטר בברזיל על מנת שבית-המשפט לא יוכל להטיל עליה סנקציות.
בתגובה, הורה השופט לחסום את הרשת בעלת כ-20 מיליון המשתמשים במדינה, הטיל קנסות כבדים על מי שינסה לעקוף את החסימה והקפיא את חשבונות הבנק של טוויטר ושל סטארלינק, חברה אחרת בשליטת מאסק. מאסק, תומך טראמפ שהיטה את האלגוריתם של טוויטר כך שיהדהד ציוצים שלו ומפיץ בעצמו תיאוריות קונספירציה וחדשות כזב, ניסה לעקוף את החסימה באמצעות שינוי בשרתי הרשת.
היום (22.9) התקפל מאסק. טוויטר הודיעה כי תחזיר את הנציגות המשפטית של החברה, תשלם את הקנסות ותחסום את החשבונות הלא חוקיים.
צרפת נגד פאבל דורוב - טלגרם
בינואר 2023 עבר בצרפת חוק המכונה LOPMI law, שהציב את צרפת בחזית קבוצת מדינות שאימצו עמדה מחמירה נגד פלטפורמות המשמשות ארגוני פשיעה, שטלגרם היא אולי המרכזית שבהן.
טלגרם הפכה אבן שואבת לפשע מאורגן ברחבי העולם, בשל היעדר מודרציה על השימוש בה. כמו מאסק, גם פאבל דורוב, מייסד טלגרם, דוגל בכאוס וב"חופש ביטוי קיצוני" (כל עוד הוא אינו פוגע בהם עצמם).
ב-25 באוגוסט נעצר דורוב עם נחיתת מטוסו בשדה התעופה לה-בורז'ה מצפון לפריז. אחרי ארבעה ימי חקירה הוגש נגדו כתב אישום והוא שוחרר בערבות של חמישה מיליון יורו, הגבלה של איסור יציאה מצרפת וחובת התייצבות פעמיים בשבוע בתחנת משטרה. המעצר של דורוב התאפשר בשל החוק החדש ומהווה מבחן לאפקטיביות שלו.
דורוב מואשם שאיפשר שימוש בטלגרם לגורמי פשע מאורגן לביצוע עסקאות בלתי חוקיות, אישום הנושא עונש של עד 10 שנות מאסר. הרשויות מייחסות לדורוב אחריות פלילית משום שהפלטפורמה כשלה במניעת אותה פעילות פלילית, ובשל סירובו לשתף פעולה עם רשויות הנאבקות בפשיעת סייבר ולציית לצווי בתי משפט.
בעוד בברזיל איים השופט על כיסו של מאסק, בצרפת אימצו גישה תקיפה יותר וסימנו את בעלי הרשתות החברתיות כאחראים ישירים לפשעים המבוצעים באמצעותן. המהלך כבר הניב פירות: שבועיים אחרי מעצרו פרסם דורוב ציוץ בטוויטר לפיו מפלטפורמת טלגרם הוסרו מספר פונקציות שנעשה בהם שימוש לצורך פעילות פלילית.
ארה"ב נגד בייטדאנס - טיקטוק
בשנתיים האחרונות התגבר החשש בארה"ב משימוש זדוני של המשטר הקומוניסטי בסין באפליקציית טיקטוק ובמידע העצום הנצבר בה על אזרחים אמריקאים. טיקטוק נמצאת בבעלות חברת בייטדאנס (ByteDance) הסינית, המחוייבת למפלגה השלטת בסין.
במרץ 2023 התקיים שימוע בקונגרס למנכ"ל בייטדאנס שו זי צ'ו, שכשל בניסיונותיו להפיג את חששות המחוקקים והביא לכך שפנו לאפיק של חקיקה נגד הרשת. למרות הלחץ שהפעילה החברה, שלה יותר ממאה מיליון משתמשים במדינה, ב-24 באפריל השנה עבר בסנאט ברוב חוצה מפלגות של 79 תומכים מול 18 מתנגדים חוק המורה לבייטדאנס למכור את אחזקותיה ברשת החברתית הפופולרית, אחרת תיחסם בארה"ב.
ב-16.9 ערך בית המשפט העליון בארה"ב דיון בערעור של החברה על ההחלטה. הדיווחים בתקשורת האמריקאית על הדיון נטו להתרשם כי השופטים לא השתכנעו מטיעוני עורך הדין של החברה הסינית, אנדרו פינקוס, לפיהם הממשל לא הצליח לבסס את הטענה כי טיקטוק מהווה סיכון ביטחוני, וכי החוק מפר את החוקה ופוגע בחופש הביטוי.
סרי סריניוואסן, נשיא בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה, התייחס להשלכות אפשריות של החוק על חברות אמריקאיות בהקשר של התיקון הראשון לחוקה וציין כי הוא מכוון במפורש נגד חברות בבעלות מדינות בעלות משטרים אוטוריטריים. אם יידחה הערעור, יצטרכו בעלי המניות בבייטדאנס להחליט אם למכור את החברה או לוותר על השוק האמריקאי.
המהלך מול טיקטוק יכול להיעצר אם ייבחר דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. טראמפ אמנם הציע להגביל את טיקטוק כשהיה נשיא, אולם המשקיע האמריקאי בטיקטוק, ג'פרי יאס (המממן לשעבר של פורום קהלת בישראל), תרם מיליונים רבים לקמפיין של טראמפ ששינה בתמורה את עמדותיו בנושא מן הקצה אל הקצה.
ארה"ב והאיחוד האירופי נגד גוגל
ב-5 באוגוסט הגיע לשיאו מהלך משפטי של ממשל ביידן כנגד חברת גוגל, כחלק ממאמצי הממשל להגביל את כוחן המופרז של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב. שופט פדרלי פסק כי חברת גוגל היא מונופול לא חוקי בתחום החיפוש באינטרנט, אם כי טרם קבע מהם המהלכים הנדרשים על מנת להגביל את כוחו של מונופול גוגל.
ההישג מול גוגל מוגבל משום שמדובר בפסיקה בערכאות הפדרליות הנמוכות, והערעורים צפויים להימשך שנים. בנוסף, גם כאן ניצחון של טראמפ יכול להחזיר את הגלגל לאחור.
באירופה, שהקדימה את ארה"ב במאבק מול ענקיות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, נרשמה ב-19.9 מפלה לאיחוד האירופי מול חברת גוגל בנוגע לאחד מקנסות הענק שהטילה על החברה. בית המשפט באיחוד קיבל את ערעור חברת גוגל וביטל קנס של 1.49 מיליארד יורו שהוטל עליה בשנת 2019 בטענה כי הפרה את הנהלים שנועדו למנוע אנטי-תחרותיות בנוגע למודעות הפרסום שלה. פסק הדין הגיע תשעה ימים אחרי פסק דין אחר בו חויבה גוגל סופית לשלם קנס של 2.7 מיליארד יורו בשל הפרת חוקי התחרות.