בסוף אוגוסט נקלע ראש הממשלה בנימין נתניהו לצרה: רצח ששת החטופים ברפיח הדגיש את הפקרתם על-ידי ממשלת ישראל והביא להפגנות ענק. נתניהו בתגובה ניפח את הנוכחות הצבאית בציר פילדלפי לסוגייה קיומית שבגינה לא ניתן לבצע עסקה להחזרת החטופים.
נתניהו ידע כי מדובר בשקר גמור. הציר לא היה משמעותי בהתעצמות חמאס והוא עצמו חתם על הצעה חשאית במסגרתה ישראל תיסוג ממנו בשלב השני של העסקה. אולם לנתניהו היה דחוף לפרק את הזעם הציבורי שעלה על גדותיו, ולכן לא בחל גם בשקרים גמורים שידע כי יופרכו מיד. אחד מהם היה שקר "הברחת החטופים" דרך מנהרות רפיח.
השקר הופץ באופן לא שגרתי, באמצעות נוכל בתקשורת הזרה, והחזיק מעמד ימים ספורים. אולם האופן האפטקיבי בו פעל מלמד על השגרה של מכונת הרעל שעובדת עבור ראש הממשלה: היא אינה צריכה לנצח במלחמה, רק בקרב. בזה שלאחריו. ובזה שלאחריו. בשרשרת שקרים אינסופית.
* * *
2.9 - הזרע נשתל: בהצהרה הארוכה ביותר שנשא מאז תחילת המלחמה קובע נתניהו כי ציר פילדלפי הוא לא פחות מ"סלע קיומנו". בין השאר הוא אומר: "זה גם אגב מונע הברחה של חטופים מעל הקרקע. יכולים לקחת אותם ולהבריח אותם ב-42 יום האלה. להבריח אותם לסיני, זה מרחק של כמה מטרים. חוצים את הגדר והם נעלמים. הם יכולים להופיע באיראן או בתימן". הוא חוזר על הדברים גם יומיים אחר-כך, במסיבת עיתונאים לתקשורת הזרה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ב"נאום פילדלפי", 2.9.2024 (צילום: חיים גולדברג)
הדברים מעוררים תמיהה: החשש כי חמאס ישתמש במנהרות באופן זה עלה כבר בנובמבר 2023, עת התרחשה עסקת החטופים הראשונה. אם החמאס היה יכול להבריח חטופים דרך מנהרות רפיח, הרי שהיו לו חודשים ארוכים לעשות זאת ללא כוחות צה"ל באיזור.
5.9 - הזרע נובט: למחרת מסיבת העיתונאים לתקשורת הזרה, העיתון הבריטי-יהודי "הג'ואיש כרוניקל" מפרסם סקופ פרי עטו של אילון פרי, כתב עצמאי שעובד עם העיתון: תוכנית סודית של סינוואר להבריח את עצמו ואת החטופים דרך פילדלפי לסיני ומשם לאיראן או לתימן. הפרסום, הנשען על "מקורות מודיעיניים" אנונימיים, מאשש את הטענה הסנסציונית של רה"מ נתניהו.
כותרות הפרסום שנמחק של "אילון פרי" ב"ג'ואיש כרוניקל"
5.9 - הנבט מצמיח שורשים: מיד לאחר פרסומה, הכתבה ב"כרוניקל" מצמיחה כנפיים ופושטת כאש בשדה קוצים באתרי החדשות הישראלים: ynet, "ישראל היום", mako, מעריב, ערוץ 7, ערוץ 14, סרוגים, כיפה ועוד ועוד אתרים.
רוב האתרים המוזכרים לעיל מכילים בעיקר ידיעות ממוחזרות מכלי תקשורת אחרים, והדבר מסביר את ההשתכפלות המהירה של הידיעה. אולם כיצד דיווח בכלי תקשורת זר, קטן ולא מוכר הגיעה בכלל במהירות שיא לתקשורת הישראלית? ומדוע העיתונאים בישראל מיהרו לצטט את המידע הסנסציוני מבלי לטרוח לבדוק אותו בדיקה כלשהי?
התקשורת הישראלית מסתערת בחדווה על הדיווח ב"ג'ואיש כרוניקל"
באתרי החדשות הגדולים ישנם מספר כתבים המכסים נושאי ביטחון שהיו יכולים לבדוק עם מקורותיהם האם יש בסיס לדיווח ב"כרוניקל", אבל שיטת העבודה העיתונאית שהשתרשה בעידן המקוון הפכה את הסדר המקובל. כיום, קודם מפרסמים ואחר כך (אולי) בודקים. כל שנדרש הוא להוסיף לכותרת את המילה "דיווח".
5.9 - הצמח שולח גבעולים ועלים: לאחר שהתקשורת ייבאה את הידיעה הסנסציונית לשיח הציבורי בישראל, היא מופצת בעוצמה ברשתות החברתיות על-ידי אורגן התעמולה הביביסטית הידוע בשם "מכונת הרעל".
יאיר נתניהו מצייץ את הדיווח ב"ישראל היום" על הידיעה של ה"ג'ואיש כרוניקל", ואז מצייץ אותו שוב, ואז מצייץ מחדש עשרה ציוצים שעוסקים בו. כמוהו נוהגים גם הברגים האחרים במכונה, מכנרת בראשי ועד לערוץ 14. בארגון אם-תרצו ממנפים את הדיווח לרעיון יצירתי ומקורי שעלה בראשם: פיטורי גלנט. והשר שלמה קרעי מנצל אותו כדי לחבוט דווקא בגנץ.
יאיר נתניהו מצייץ
וכמובן, ח"כ טלי גוטליב מתלוננת ש"התקשורת התבוסתנית שעסוקה בחדלון מדינת ישראל לא תהדהד את זה", תוך שהיא מצרפת צילום מסך של התקשורת הישראלית שמהדהדת את זה.
5.9 - הצמח נושא פרי: עוד באותו היום, מתחיל נתניהו לקצור את הפירות ובראיון ל"פוקס ניוז" חוזר על הטענה לפיה ההתעקשות על ציר פילדלפי הכרחית כדי למנוע את הברחת החטופים לסיני ומשם לאיראן או תימן. כמה ימים אחר-כך אשתו, שרה נתניהו, תיפגש עם משפחות חטופים ותסביר להם כי: "אין ברירה עם פילדלפי, יש ידיעות שיבריחו אותם לתימן ואיראן".
נתניהו מתראיין ב"פוקס ניוז" ואומר כי החמאס מתכנן להבריח את החטופים דרך ציר פילדלפי, 6.9.24
6.9 - הפרי קמל: כתבת חדשות 12 מיכל פעילן מצייצת: "בנו של ראש הממשלה, ונבחרת של פוליטיקאים ואנשי תקשורת מיהרו להפיץ את הידיעה הזו שהגיעה לאתר הנישתי 'ג'ואיש כרוניקל', שהתיישבה באורח פלא עם נאומו של נתניהו למה צריך להישאר בפילדלפי כדי למנוע הברחת חטופים. כל גורמי הביטחון הבכירים שבדקנו איתם היום, טענו בפנינו שלא מכירים מידע כזה". למחרת מתפרסם במהדורת חדשות 12 דיווח לפיו הידיעה ב"כרוניקל" היא פייק מוחלט.
גורמי הביטחון לא מכירים מידע כזה. הציוץ של מיכל פעילן
8.9 - הצמח נובל: רונן ברגמן, כתב ה"ניו יורק טיימס" ו"ידיעות אחרונות", מפרסם ב-ynet כי הדיווח ב"כרוניקל" הוא ידיעת כזב והוגדר על ידי גורמי מודיעין וגורמים מצה"ל כ"המצאה פרועה" שלא מוכרת לאיש במערכת הביטחון בישראל. לצד הפרסום הכוזב ב"כרוניקל", ב"בילד" הגרמני התפרסם גם דיווח מסולף שנשען על מסמך שלל, דיווח ששיחק גם הוא לידיו של נתניהו.
"בסוף השבוע נפתחה חקירה פנימית בצה"ל כדי לנסות לברר מי עושה שימוש מניפולטיבי במסמכי שלל מסווגים של חמאס שנתפסו בעזה – או בכאלה שרק לכאורה נלקחו מחמאס - ומעביר אותם לתקשורת הבינלאומית כדי לנסות ולהשפיע על דעת הקהל בישראל בנושא עסקת החטופים", כותב ברגמן.
"מסמכי חמאס מסולפים הודלפו לתקשורת זרה כדי לעצב דעת קהל בישראל". כותרות הפרסום של רונן ברגמן ב-ynet
באותו היום מצייץ כתב "דה מרקר" סימי ספולטר כי "מלבד 9 כתבות ב-JC כולם מהחודשים האחרונים, אין היסטוריה מתועדת של אלון פרי כעיתונאי 25 שנים". הכתבות הספורות שפירסם ב"כרוניקל" עסקו גם הן במלחמת עזה.
9.9 - באותו לילה אמיר שואן חושף ב"צינור" בערוץ 13 פרטים חדשים על אילון פרי, ובראשם כי הוא אינו אילון פרי אלא אלי יפרח וקורות החיים שלו מפוברקות מהמסד עד הטפחות: הוא איננו פרופסור, לא עיתונאי, לא השתתף במבצע אנטבה ועוד ועוד.
צילום מסך מחשיפת "הצינור" את הנוכל אלי יפרח
13.9 - ביום שישי מפרסם "הג'ואיש כרוניקל" הודעה כי בעקבות חקירה פנימית שערכו בעיתון הגיעו למסקנה כי כתבותיו של פרי אינן אמינות, הסירו אותן מהאתר ולא יעסיקו אותו יותר.
15.9 - ג'ונתן פרידלנד, כתב ותיק של העיתון, צייץ כי הודיע לעורך, ג'ייק וואליס סימונס, על סיום עבודתו. לדבריו, הסקנדל הנוכחי מבייש את העיתון אך הוא רק האחרון בשרשרת של שערוריות. לדבריו, ה"ג'ואיש כרוניקל" הפך לכלי תעמולה אידיאולוגי ששיקוליו פוליטיים ולא עיתונאיים, בעיה שלא ניתן לפתור כל עוד בעליו מסרבים לחשוף את זהותם, למרות דרישות חוזרות ונשנות מטעמו ומאנשים אחרים במערכת.
פרט לפרידלנד התפטרו במחאה שני פרשנים בכירים נוספים של ה"ג'ואיש כרוניקל": הסופר והקומיקאי היהודי-בריטי דיוויד באדיאל והעיתונאי היהודי-בריטי דיוויד אהרונוביץ'. ב"ג'ואיש ניוז" מדווחים על פרישתם של שניים נוספים, האדלי פרידמן והפרשן קולין שינדלר: "הפורשים האשימו את העיתון בכך שהוא מעדיף פוליטיקה על עיתונות".
* * *
כך פייק נולד: ידיעה בעיתון שולי מעבר לים הופכת תוך 24 שעות לסערה תקשורתית באמצעות הרגלי עבודה רשלניים של התקשורת הישראלית ומנגנון תעמולה משומן שמקדם את ראש הממשלה והאינטרסים שלו.
כך פייק מת: תוך יממה מגיעה ההפרכה הראשונה, וימים ספורים לאחר מכן הדיווח מתנפץ לרסיסים עד כדי כך שהעיתון שהיה המקור לידיעה מתנצל, מסיר את כל הפרסומים של ה"כתב" ומפטר אותו.
וכך הפייק עשה את תפקידו: הפרקטיקה של חשיפת חדשות כזב בדיעבד, עם כל חשיבותה, אינה מונעת את התוצאה של פרסום הפייק, גם אם היא מתרחשת במהירות. עבור נתניהו היתה זו נקודת זמן קריטית בה היה צריך לדכא את הזעם הציבורי והלחץ הבינלאומי נגד הפקרת החטופים.
הפייק סיפק, יחד עם שקרים אחרים, את התיקוף והחיזוק ה"חיצוניים" כדי לשכנע את ישראל והעולם שהתעקשותו של נתניהו ציר פילדלפי, גם במחיר סירוב לעסקה והפקרת חיי החטופים, היא הכרחית. נתניהו השיג בדיוק את זה והמשיך הלאה לצפון ולח'ותים ולגדעון סער. מי כמוהו יודע שבשיח התקשורתי, שבוע הוא נצח. עסקה עדיין אין והחטופים עדיין בעזה. הפייק עשה את שלו.
וכמובן, הקושי הנוסף בהתמודדות עם חדשות כזב הוא שברגע שהפייק יוצא החוצה ומופץ לכל עבר, הוא נצרב בתודעה של מי שנחשפו אליו. על אחת כמה וכמה כשמדובר בחשיפה חוזרת ונשנית, קודם כל באתרי החדשות ואחר כך בשטף אדיר ברשתות החברתיות. אם כולם מדברים על זה, זה בטוח נכון, ואם קיבלתי את זה בווטסאפ - אין ספק שזו אמת.
את ניפוץ הפייק והפרכתו, מכונת הרעל לא מפיצה. אפילו אתרי החדשות לא הסירו עדיין את הכתבות השקריות שפרסמו בעניין. הפייק נולד, הפייק מת, הפייק ניצח.