רה"מ בנימין נתניהו לא הזכיר בהודעותיו את חיוניות הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי לפני יוני האחרון, אז "נולדה" הסוגיה כמכשול המונע חתימה על עסקה להחזרת החטופים הישראלית ברצועת עזה, כך עולה מבדיקת "העין השביעית".
בנוסף, בדיקת הסיקור התקשורתי של המלחמה מעלה כי סוגיית הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי, החוצץ בין רצועת עזה למצרים, לא היתה מרכזית בשיח עד לאותו מועד.
הנתונים הללו מחזקים את המסקנה כי חיוניות הנוכחות בציר פילדלפי היא תנאי מלאכותי שהציב נתניהו, על מנת למנוע עסקה שתביא להחזרת החטופים ולסיום הפרק הנוכחי במלחמה, מהלך שיאיים על יציבות ממשלתו ועלול לפגוע בקריירה הפוליטית של נתניהו.
הדברים מתיישבים עם טענות עקביות של גורמים בצוות המשא-ומתן, ראשי מערכת הביטחון וחברים בקבינט לפיהם נתניהו מסכל את העסקה מסיבות פוליטיות.
מסמך הדמים
אתמול (2.9) פירסם העיתונאי רונן ברגמן ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" קטעים ממסמך שגורם ביטחוני בכיר מכנה "מסמך הדמים", המדגים כיצד טירפד ראש הממשלה את המשא-ומתן לעסקה כשנראה היה שהושגה פריצה במגעים.
ברגמן מתאר כיצד ב-27 למאי נוצרה מציאות בה הסכים חמאס לרוב התנאים שהציבה ישראל בטיוטה שהגישה לגורמי התיווך. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר מפלגת הציונות-הדתית, המתנגד לחתימה על עסקה, איים במשבר קואליציוני ונתניהו שלח באמצעות ראש המוסד מסמך "הבהרות" בנוגע לתנאים שמציבה ישראל.
לפי ברגמן, נתניהו, שחשש כי חמאס יסכים לעסקה, הוסיף תנאים שימנעו אפשרות כזו, אחד מהם הוא נוכחות ישראלית בציר פילדלפי, שאינה מקובלת גם על המצרים. המסמך הושלם ב-27 ביולי ונמסר למחרת על-ידי ראש המוסד דוד ברנע לראש ה-CIA, ראש ממשלת קטאר ונציגי המודיעין המצרי.
עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן, טענה בעדותה בוועדת החקירה האזרחית כי זמן קצר לפני כן ברנע אמר לה שנתניהו מחבל במשא ומתן מטעמים פוליטיים. ברנע מכחיש אך עדותה נתמכת בעדויות אחרות.
"המסמך הזה לידתו בחטא - ניסיון של ראש הממשלה בנמין נתניהו לטרפד את הרגע החיובי שהיה במו"מ, כשלכולנו נראה היה שאפשר להתכנס על הסכם, על כתיבתו ועל הפקתו. במקום הוצף הציבור הישראלי בדיס-אינפורמציה, אם לא שקרים של ממש", מצטט ברגמן את אותו גורם.
"שם בעצם מתחילה הסאגה שכעת תוקעת את המו"מ: עניין ציר פילדלפי", כותב ברגמן, "בהצעה הישראלית המקורית הובטח כי צה"ל ייסוג מכל הרצועה. לחמאס נאמר בעל פה על-ידי המדינות המתווכות כי הנסיגה כוללת את ציר פילדלפי, אבל במפות המצורפות ל'הבהרות' התברר כי כוחות צה"ל נשארים שם".
נתניהו לא הזכיר את ציר פילדלפי
נתניהו אינו מעניק ראיונות לעיתונות המשודרת בישראל מאז 2021, וכינס מסיבות עיתונאים ספורות מאז פרצה המלחמה. את מסריו הוא מעביר באמצעות הצהרות מצולמות והודעות לתקשורת.
בדיקת ההודעות לתקשורת של לשכת רה"מ נתניהו והצהרותיו מאז תחילת המלחמה, מעלה כי סוגיית ציר פילדלפי עולה לראשונה מאז תחילת המלחמה רק ב-3 ביוני 2024, מעט אחרי המועד בו נרשמה פריצת דרך בעמדת חמאס בנוגע לקיום עסקה.
סוגיית הנוכחות בציר פילדלפי לא מוזכרת על ידי נתניהו אפילו פעם אחת, על אף שבינואר 2024 כבר התקיים דיון תקשורתי על משמעות השליטה בציר.
גם באותה הודעה ראשונה בה מזכיר נתניהו את ציר פילדלפי, הוא עולה כבדרך אגב ובוודאי לא כתנאי לעסקה. ההודעה עוסקת בסקירה שנתן נתניהו לחברי ועדת חוץ וביטחון בנוגע להתקדמות המלחמה בעזה "בדגש על הפעילות ברפיח ובציר פילדלפי, המו"מ לשחרור חטופינו, סוגית 'היום שאחרי', גזרת הצפון, יהודה ושומרון ואיראן".
למעלה מחודש לאחר מכן, ב-11 ביולי, מופיע ציר פילדלפי בפעם השנייה בהודעות רה"מ, הפעם בהודעה המתייחסת לדברים שאמר בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1. רק אז, תשעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, מוזכרת הנוכחות הישראלית בציר כתנאי השני מתוך התנאים שישראל לא תוותר עליהם: "לא נאפשר הברחות נשק לחמאס ממצרים, בראש ובראשונה על ידי שליטה ישראלית בציר פילדלפי ובמעבר רפיח".
לוח הזמנים תואם את זה שמתאר ברגמן, וחופף את התקופה בה נתניהו עסק במאמצים לטרפד את העסקה לאחר פריצת הדרך ב-27 במאי.
יממה לאחר מכן דאגה לשכת רה"מ לשלוח לכתבים המדיניים הודעה נוספת המזכירה את הציר: "הדיווח בסוכנות הידיעות 'רויטרס', לפיו ישראל דנה באפשרות לסגת מציר פילדלפי, הינו פייק ניוז מוחלט. ראש הממשלה עומד על כך שישראל תישאר בציר פילדלפי. כך הנחה את צוותי המשא-ומתן, הבהיר זאת לנציגי ארצות-הברית השבוע, ועדכן על כך אמש את הקבינט".
מאותו רגע מתחיל נתניהו לפמפם את סוגיית ציר פילדפי בהודעותיו. היא מוזכרת שמונה פעמים בהודעות מחודש יולי, ושמונה פעמים נוספות בהודעות מחודש אוגוסט. זאת כאמור מבלי שהנושא עלה ולו פעם אחת מאז ה-7 באוקטובר 2023 בהקשר של תנאי במשא ומתן.
הנוכחות בציר פילדלפי לא נוכחת בשיח התקשורתי
נתון נוסף המדגים את המלאכותיות של תנאי הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי, הוא הסיקור התקשורתי של הסוגיה.
גיל פלדמן, מומחה לניתוח מידע ועיבוד נתונים, העביר לידי "העין השביעית" מסקנות ממידע גולמי של חברת MIG Ai, המנטרת את התקשורת הישראלית. פלדמן בדק את כמות האזכורים של ציר פילדלפי בארבעת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים (כאן 11, 12, 13 ו-14) מאז תחילת המלחמה.
הנתונים עוסקים רק בנפח הכמותי של העיסוק בציר, אולם מצביעים באופן מובהק על עיסוק מוגבר בסוגיה בשיח התקשורתי במועדים בהם נתניהו נאלץ להתמודד עם ההתקדמות במשא ומתן לעסקת חטופים.
העיסוק בציר פילדלפי בערוצי הטלוויזיה שומר על יציבות מאוקטובר ועד יולי, למעט עלייה בינואר סביב דרישת ישראל ממצרים להכניס לציר חיישנים ולהתיר כניסת רחפני פיקוח. אולם הנתון המשמעותי הוא המשך המגמה הכללית גם בחודש יוני.
באותה תקופה צה"ל מצוי כבר חודש ימים בציר פילדלפי, אותו ציר שנתניהו טוען כעת כי האחיזה בו קריטית לקיום המדינה. דווקא באותו חודש חלה ירידה משמעותית באזכור הציר בתקשורת (גם בערוץ 14 שמזכיר אותו רק 189 פעמים בשידוריו לאורך כל החודש).
רק ביולי, אחרי שנתניהו מכניס את הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי למסמך "ההבהרות"' חלה קפיצה מטאורית באזכור הציר בכלי התקשורת.
ערוץ 14 הקדים את הצהרת נתניהו
העיסוק בציר פידלפי בערוץ 14 הוא גבוה יותר מבערוצים האחרים לכל אורך התקופה הנבדקת. בינואר, אז כאמור התגבר העיסוק בציר, הוא מוזכר בערוץ 14 502 פעמים בעוד בערוץ 12 רק 288 פעמים, בכאן 11 רק 233 פעמים ובערוץ 13 רק 149 פעמים.
הפער נשמר בכל חודשי המלחמה, אולם באופן מעניין, הערוץ, המשמש שופר תעמולה של נתניהו, הוא חלוץ העיסוק המוגבר בנושא בתקופה הרלוונטית לנתניהו. בערוץ 14 מתחילים לעסוק בסוגיה בקדחתנות כבר בתחילת יולי, אחרי פריצת הדרך במשא-ומתן ולפני שנתניהו פותח בקמפיין הפומבי שלו בדבר חיוניות הנוכחות הישראלית בציר והסוגיה הופכת לנוכחת בשיח התקשורתי הכללי.
מה-1 עד ה-3 ביולי ישנם בין 5 ל-8 אזכורים ביממה לציר פילדלפי. ב-4 ביולי קופץ מספר האזכורים ל-40 ויום לאחר מכן ל-50. תקופה זו חופפת את הימים בהם לפי ברגמן הכינו בלשכת רה"מ את "מסמך הדמים", שיציב תנאים שיטרפדו את עסקת החטופים.
יממה לפני ההודעה לעיתונות של נתניהו מה-11 ביולי, בה מוזכרת לראשונה הנוכחות בציר כתנאי לעסקה, קופץ מספר האזכורים של הציר בערוץ 14 ל-68, וב-11 ביולי עצמו ל-98.


