היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, תומכת בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה של אודליה מינס לממלאת מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה. לטענתה, הממשלה חותרת תחת שלטון החוק במינוי, שאינו עומד בתנאי הסף הקבועים בחוק החברות הממשלתיות.
היועמ"שית מזכירה כי מינויים בכירים בשירות המדינה מאויישים בממלאי מקום למשך שנים ארוכות, ולכן ישנה חשיבות יתרה לדחיית הטענה כי מינוי ממלא מקום לא צריך לעמוד בדרישות של מינוי קבע.
מנגד, שר התקשורת שלמה קרעי וממשלת ישראל טוענים כי יש לדחות את העתירה וטוענים כי בעבר מונה יו"ר למועצה שלא נדרש לעמוד בתנאים הקבועים בחוק החברות, וכי בחוק הרשות השנייה אין כלל תנאי סף לתפקיד.
כך עולה מהתגובות שהגישו הצדדים לבית-המשפט, במסגרת עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי.
לפני כחודש אישרה הממשלה את מינויה של מינס לתפקיד, לאחר שהיו"ר עדן בר-טל התפטר במפתיע, ככל הנראה בשל קיצוץ בשכרו. ההחלטה התקבלה למרות שד"ר מינס, חברת מועצת הרשות השנייה, חסרה את הניסיון הניהולי הנדרש על מנת להתמנות לתפקיד, למרות שבין חברי המועצה ישנם מספר חברים שעומדים בתנאי הסף, למרות שהנושא כלל לא היה על סדר היום של ישיבת הממשלה, למרות חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד התקשורת כי המינוי אינו קביל ולמרות שהייעוץ המשפטי לממשלה הזהיר במהלך הישיבה אזהרה דומה.
ד''ר אודליה מינס (צילום: אייל טואג, יחסי ציבור הקרייה האקדמית אונו)
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו היא הגוף המפקח על הטלוויזיה והרדיו המסחריים, והממשלה מנסה מאז היבחרה להשתלט עליה במסגרת ניסיונות ההשתלטות הכלליים על התקשורת. שר התקשורת שלמה קרעי ניסה להעביר בשנה שעברה חוק המבטל את הרשות השנייה, ומקים במקומה רשות פוליטית שהוא ישלוט בה. החוק נגנז עקב ביקורת חסרת תקדים אולם קרעי הבטיח לשוב ולקדמו.
בעקבות החלטת הממשלה על המינוי הודיע הייעוץ המשפטי לממשלה לשר קרעי כי המינוי בטל, משום שמינס אינה עומדת בתנאי הסף לתפקיד. השר קרעי התעקש כי המינוי "תקף ופורסם כדין" אך הייעוץ המשפטי הבהיר כי בניגוד לעמדת השר, גם הממשלה כפופה לחוקים שהיא מחוקקת. קרעי שב ופירסם תגובה שוללת, אם כי הודה שבית-המשפט יכול לבטל את החלטת הממשלה.
התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד השר קרעי, הממשלה, הייעוץ המשפטי לממשלה, הרשות השנייה ומינס עצמה. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין אליעד שרגא, אריאל ברזילי ואורי הס, נטען כי ההחלטה למנות את מינס התקבלה על אף שאינה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק הרשות השנייה וחוק החברות הממשלתיות; כי אישור הממשלה את המינוי נעשה ללא עבודת מטה מקצועית ולאחר שהוצג לשרים "מצג שווא בדבר היעדר מועמדים כשירים לתפקיד"; וכל זאת תוך "התעלמות בוטה ומתריסה מעמדתם המחייבת" של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית לממשלה עצמה.
בשבוע שעבר הגישו מינס והרשות השנייה את תגובותיהן, וביקשו לדחות את העתירה. מינס טענה, באמצעות עורכי הדין ד"ר יעקב בן שמש ואפי מיכאלי, כי אין מקום להתחשב בתנאי הכשירות הנדרשים למינוי יו"ר קבוע כשבאים לדון במינוי יו"ר זמני. בנוסף טענה כי יש לה הניסיון לכהן גם כיו"ר קבוע, מאחר שהיא חברת מועצת ותיקה ויו"ר ועד מנהל בעמותת ההתנחלות נטפים. ברשות השנייה טענו, באמצעות עורכי-הדין עופר קולנדר, אסף הדני ואלעד יוסף כץ, כי לא היתה אמורה להיות להם כל מעורבת בהליך המינוי של מינס וגם לא היתה אמורה להיות להם.
"פגם משמעותי של חוסר סמכות"
לאחר דחיות חוזרות ונשנות הגישו ביום חמישי האחרון היועצת המשפטית לממשלה, שר התקשורת קרעי והממשלה עצמה את תגובותיהם המקדמיות לעתירה.
היועצת בהרב-מיארה השיבה, באמצעות עורכות-הדין תהילה רוט ומיה ציפין, כי יש לקבל את הבקשה של התנועה לאיכות השלטון לצו ביניים המקפיא את ביצוע החלטת הממשלה, לקבוע דיון דחוף בעתירה, ובסופו לקבל את העתירה ולבטל את החלטת הממשלה. לטענת בהרב-מיארה, בהחלטת המינוי של מינס "נפל פגם משמעותי של חוסר סמכות" ועל כן "דינה של ההחלטה בטלות".
בהקשר זה מציינת היועצת כי "למרבה הצער, מינויים בכירים רבים בשירות המדינה מאוישים במילוי מקום, לעיתים לתקופות ארוכות, עד לאיושם במינוי קבוע. כך למשל, תפקיד מנהל רשות החברות מאויש מעל לחצי שנה במילוי מקום; תפקיד מנהל רשות שוק ההון היה עד לאחרונה מאויש במילוי מקום לתקופה של קרוב לשנתיים; תפקיד יושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך מאויש במילוי מקום מזה כשנה וחצי; תפקיד מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה מאויש במילוי מקום מזה כארבע וחצי שנים; תפקיד ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה מאויש במילוי מקום מזה כחמש וחצי מספר שנים; תפקיד ממונה מחוז חיפה במשרד הפנים היה עד לאחרונה מאויש במילוי מקום מזה כשנה; תפקיד המדענית הראשית במשרד החינוך מאויש במילוי מקום מעל לשנתיים וחצי; תפקיד מנהלת מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך מאויש במילוי מקום כחמש שנים".
לפי היועצת, "קבלת הפרשנות שעל פיה פעלה הממשלה במינוי המשיבה 5 [מינס], שלפיה ניתן למנות לתפקיד ממלא מקום גם מי שאינו ממלא את דרישות הכשירות לתפקיד הקבוע, עלולה לפתוח פתח למינויים בכירים רבים בשירות המדינה של מי שאינם כשירים לתפקיד".
אמנם חוק הרשות השנייה אינו קובע תנאי סף למינוי יו"ר או ממלא מקומו, למעט חברות במועצה, אולם לפי היועצת המשפטית לממשלה חוק החברות הממשלתיות קובע את תנאי הסף גם ליו"ר הרשות השנייה. לפי היועצת, "למרות ניסיונה העשיר של המשיבה 5 וקורות חייה המרשימים", מינס אינה עומדת בתנאים אלה ועל כן אינה יכולה להתמנות לתפקיד, גם לא באופן זמני.
עוד מציינת היועצת כי החלטת הממשלה התקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, שקבעה כי יש מניעה משפטית באישור מינס לתפקיד. באישור המינוי, כותבת היועצת, הממשלה "סטתה באופן בוטה מהכלל" לפיו היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של הדין מבחינת הרשות המבצעת ופעלה "תוך חתירה תחת עיקרון שלטון החוק".
"עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי פגם זה שנפל בהחלטת הממשלה היורד לשורש חוקיות ההחלטה במינוי המשיבה 5, בהיעדר סמכות הממשלה למנות מי שאינו עומד בתנאי הסף הקבועים בחוק החברות הממשלתיות לממלא מקום יו"ר המועצה, מוביל למסקנה כי דינה של ההחלטה הוא בטלות", נכתב בתגובת היועמ"ש.
הסתמכנו על החלטה קודמת
כנספח לעמדת היועמ"ש בהרב-מיארה צורפה תמצית עמדת שר התקשורת וממשלת ישראל, הקוראים לדחות את העתירה.
לפי עמדת השר קרעי והממשלה, מינס עומדת בתנאים המפורטים בחוק החברות הממשלתיות, ועל כן לא היתה מניעה לאשר את מינויה. ב-2017, מזכירים השר קרעי והממשלה, מונה שפיק עבד ליו"ר זמני לרשות השנייה ללא שנבחנה כלל כשירותו לתפקיד, והיועצת המשפטית למשרד התקשורת, המכהנת בתפקיד גם היום, קבעה כי אין מניעה לאישור המינוי. באותה עת, מציינים השר קרעי והממשלה, לא התעורר אף צורך לקיים דיון בממשלה לפני אישור ההחלטה.
"ממשלת ישראל פעלה תוך הסתמכות על החלטה קודמת ועל חוות דעת משפטית קודמת מבלי שהשתנה דבר מאז ועד היום במצב החוקי", טוענים השר קרעי והממשלה. "[...] הייעוץ המשפטי לממשלה לא נתן כל נימוק מניח את הדעת לשינוי הקיצוני בעמדתו מעמדה שהצעת ההחלטה אינה מצריכה אפילו דיון בממשלה, לעמדה שלא רק קובעת 'מניעה משפטית' אלא מודיעה לשר התקשורת כי מדובר בהחלטה שהתקבלה בחוסר סמכות והיא בטלה (!)".
לפי השר קרעי והממשלה אין עילה למתן צו ביניים שכן "מדובר בלא פחות מהחלטת ממשלת ישראל במליאתה". לטענתם, "עקרון כיבוד הרשויות וכיבוד הבחירה הדמוקרטית של הציבור מחייב זהירות יתרה בהחלטת ממשלה ובלתי מתקבל על הדעת להתייחס לבטלותה של החלטת הממשלה הנבחרת בישראל במליאתה כאילו מדובר היה בהחלטה מנהלית של דרג מנהלי זוטר".
ממילא, טוענים השר קרעי והממשלה, בחוק הרשות השנייה אין כל תנאי סף למינוי יו"ר זמני לרשות מעבר להיות המועמד חבר במועצה. כל פרשנות אחרת, כך נטען "משמעותה סיכול סעיף מפורש בחוק".
השר קרעי והממשלה טוענים עוד כי הצעת ההחלטה לאישור המינוי נוספה באיחור לסדר היום בממשלה "רק בשל עיכוב בקבלת חוות הדעת המשפטית של היועצת המשפטית למשרד התקשורת".
לקראת סיום קובלים השר קרעי והממשלה על כך שהיועמ"ש בהרב-מיארה סירבה לקבל את בקשתם לייצוג נפרד. "בהיעדר ייצוג לעמדת הממשלה, לא תוכל הממשלה להציג טיעון מפורט יותר מזה שהוצג בפסקאות הקודמות, על אחת כמה וכמה שלא תוכל לשטוח את טיעוניה במהלך של דיון בפני בית המשפט הנכבד", הם מציינים בעמדתם, שהוגשה ללא חתימת עורך-דין. "הממשלה מצפה מבית המשפט הנכבד, בהיעדר הזכות לקבל ייצוג אשר יאפשר להגן כדבעי על החלטת הממשלה, כי יריב את ריבה של הממשלה שלא זוכה לייצוג או שיאפשר לנציג הממשלה לטעון בדיון".
לעמדת השר קרעי והממשלה צורפה בקשת שר המשפטים יריב לוין לאפשר ייצוג נפרד של הממשלה בעתירה ותשובה עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"ש, שסירב.
עו"ד לימון כתב ביחס לעתירה נגד מינוי מינס כי "מדובר בעתירה שנסובה על שאלה קונקרטית בתחום המשפט המינהלי, שיש לגביה אמות מידה משפטיות ברורות", ולא "בסוגיה משפטית חוקתית או משטרית עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית מובהקת שיש בה בכדי להצדיק מתן ייצוג נפרד".
34680-08-24
* * *
לעיון בתגובת המדינה ועמדת השר קרעי וממשלת ישראל