התנועה למען איכות השלטון בישראל עתרה היום (14.8) לבג"ץ נגד מינויה של ד"ר אודליה מינס לממלאת מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, וביקשה גם הוצאת צו ביניים נגד המינוי. השופט עופר גרוסקופף הודיע למשיבים כי עליהם להגיב תוך שבוע.
הממשלה אישרה את מינויה של מינס לתפקיד לפני עשרה ימים, לאחר שהיו"ר עדן בר-טל התפטר במפתיע, ככל הנראה בשל קיצוץ בשכרו. ההחלטה התקבלה למרות שד"ר מינס, חברת מועצת הרשות השנייה, חסרה את הניסיון הניהולי הנדרש על מנת להתמנות לתפקיד, למרות שבין חברי המועצה ישנם מספר חברים שעומדים בתנאי הסף, למרות שהנושא כלל לא היה על סדר היום של ישיבת הממשלה, למרות חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד התקשורת כי המינוי אינו קביל ולמרות שהייעוץ המשפטי לממשלה הזהיר במהלך הישיבה אזהרה דומה.
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו היא הגוף המפקח על הטלוויזיה והרדיו המסחריים, והממשלה מנסה מאז היבחרה להשתלט עליה במסגרת ניסיונות ההשתלטות הכלליים על התקשורת. שר התקשורת שלמה קרעי ניסה להעביר בשנה שעברה חוק המבטל את הרשות השנייה, ומקים במקומה רשות פוליטית שהוא ישלוט בה. החוק נגנז עקב ביקורת חסרת תקדים אולם קרעי הבטיח לשוב ולקדמו.
בעקבות החלטת הממשלה על המינוי הודיע הייעוץ המשפטי לממשלה לשר קרעי כי המינוי בטל, משום שמינס אינה עומדת בתנאי הסף לתפקיד. השר קרעי התעקש כי המינוי "תקף ופורסם כדין" אך הייעוץ המשפטי הבהיר כי בניגוד לעמדת השר, גם הממשלה כפופה לחוקים שהיא מחוקקת. קרעי שב ופירסם תגובה שוללת, אם כי הודה שבית-המשפט יכול לבטל את החלטת הממשלה.
חברי מועצת הרשות השנייה ב-2022. מימין: ד"ר אודליה מינס (צילום: יורי יונתן)
התנועה לאיכות השלטון פנתה בשבוע שעבר לרה"מ בנימין נתניהו, שר התקשורת קרעי, מזכיר הממשלה יוסי פוקס והמשנה ליועמ"ש גיל לימון, בדרישה לביטול המנוי, ומשלא נענתה בחיוב הגישה בג"ץ.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין אליעד שרגא, אריאל ברזילי ואורי הס, נטען כי ההחלטה למנות את מינס התקבלה על אף שאינה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק הרשות השנייה וחוק החברות הממשלתיות; כי אישור הממשלה את המינוי נעשה ללא עבודת מטה מקצועי ולאחר שהוצג לשרים "מצג שווא בדבר היעדר מועמדים כשירים לתפקיד"; וכל זאת תוך "התעלמות בוטה ומתריסה מעמדתם המחייבת" של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית לממשלה עצמה.
התנועה לאיכות השלטון מגוללת בעתירה כיצד הוחלט להביא את מינוי ד"ר מינס לאישור הממשלה אף שלא היה בסדר היום של הישיבה, וכיצד נטען בפני השרים באופן שגוי כי אין חבר מועצה אחר שעומד בתנאים, אף כי ארבעה חברים במועצה עומדים בתנאי הכשירות לתפקיד.
לפי העתירה, המינוי של ד"ר מינס מנוגד לחוק החברות הממשלתיות, שם נקבע כי יו"ר דיקטוריון בחברה ממשלתית חייב להיות, בין היתר, בעל תואר אקדמי רלוונטי ובעל ניסיון של חמש שנים לפחות "בתפקיד בכיר בתחום הניהול העיסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי" או "בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים".
ד"ר מינס, טוענת התנועה לאיכות השלטון, אמנם עומדת בתנאי ההשכלה הרלוונטית אך נעדרת את הניסיון הניהולי הבכיר. ד"ר מינס חברה מאז שנת 2018 במועצת הרשות השנייה, שם היא משמשת יו"ר ועדת משפטית וחברה בוועדות אחרות. בנוסף היא חברת ועד הנאמנים של פרס שרת התרבות והספורט ע"ש יצחק נבון ומרצה בכירה בסגל הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו.
"תפקידים אלה (מכובדים ככל שיהיו) אינם עולים כדי ניסיון בכהונה ציבורית בכירה, ואינם תפקיד בכיר בתחום עיסוקיה של הרשות השניה. ד"ר מינס, אם כן, אינה עומדת בתנאי הכשירות שקבע המחוקק לתפקיד יו"ר הרשות השניה", נטען בעתירה.
מעבר לכך, מציינת התנועה לאיכות השלטון בעתירה, מינויה של ד"ר מינס לא אירע בחלל ריק, אלא "על רקע חיכוכים הולכים וגוברים בין הממשלה לייעוץ המשפטי לממשלה".
לפי העתירה, "נראה שהממשלה מצאה שיטה חדשה ופשוטה להפליא לחמוק מהמגבלות החוקיות שהייעוץ המשפטי לממשלה מזכיר לה השכם והערב: במקום לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, הממשלה ושריה פשוט יתעלמו מקיומה".
התנועה לאיכות השלטון מציינת בעתירה כי אחרי שהמשנה ליועמ"שית, גיל לימון, הצביע על הליקויים במינוי ד"ר מינס, "כפר השר בבוטות בסמכות הייעוץ המשפטי לממשלה למלא את תפקידו, והשתלח במשרתי הציבור העובדים בייעוץ המשפטי לממשלה. כך, כמפורט לעיל, השר איים על המשנה ליועצת, ברמזו כי ההחלטה בדבר מינויה של ד"ר מינס כרוכה בהחלטת הממשלה למנות את ד"ר לימון עצמו לתפקידו".
השר, מוסיפה התנועה לאיכות השלטון, התייחס לחוות הדעת של הייועץ המשפטית כאל "הצעה" בלתי מחייבת ולא יותר. "זו העת להזכיר", נכתב בעתירה, "כי על פי הדין הקיים בישראל, חוות הדעת המשפטיות של הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה ושל היועצת המשפטית לממשלה, הן מחייבות מבחינה חוקית כל עוד לא נקבע אחרת על ידי בית משפט מוסמך [...] אין לעותרת אלא לקוות כי בית המשפט יבהיר לממשלה ולשריה את גבולות הדין ואת השלכותיה של ההתעלמות ממנו".
התקבל בווטסאפ
במקביל להגשת העתירה התקבלה היום תשובת שר התקשורת קרעי למכתב ששיגרה אליו התנועה לאיכות השלטון טרם עתרה לבג"ץ, בו הוא נסוג מעמדתו התגרנית ומציע נימוק ענייני בדמות פרשנות אחרת לחוק הרשות השנייה. בתשובתו טוען השר קרעי כי תנאי הכשירות היחיד למינוי יו"ר זמני למועצת הרשות השנייה הוא היותו חבר מועצת הרשות.
קרעי מציע את הפלפול הבא: בחוק אמנם כתוב במפורש שיו"ר המועצה חייב לעמוד בתנאי הסף, אולם מאחר שבחוק נכתב גם שממלא מקום זמני ליו"ר ניתן לבחור רק מקרב חברי המועצה, ומאחר שיתכן באופן היפותטי כי בקרב חברי המועצה לא יימצא אף חבר העומד באותם תנאים, הרי שמכללא משמע שהחוק מתיר למנות לממלא מקום היו"ר גם מי שאינו עומד בתנאי הסף - גם במצב בו מי מחברי המועצה דווקא כן עומד בהם.
"מדובר במינוי זמני שנדרש לבצעו מיידית כדי למנוע ריק בתפקיד שיש לו סמכויות בתאגיד ומסיבה זו אין צורך לעמוד בתנאי סף או כשירות הנדרשים ממועמד לכהונת יו"ר קבוע ואשר מצריך תהליך בדיקה, אלא תנאי אחד בלבד: שהמועמד מכהן כחבר מועצה", כתב השר. "כל פרשנות אחרת, לפיה גם ממלא מקום המגיע מתוך חברי המועצה המכהנים, נדרש לעמוד בתנאי כשירות לתפקיד יו"ר, משמעותו סיכול סעיף מפורש בחוק כאשר תיתכנה נסיבות בהן אף אחד מחברי המועצה אינו עומד בתנאי הכשירות הנדרשים להיות יו"ר קבוע".
מכתבו של קרעי חושף את האופן הכאוטי בו מתנהל משרד התקשורת בראשותו. בעוד הלשכה המשפטית הגישה חוות דעת הפוסלת את מינס, השר בוחר להסתמך על חילופי דברים בווטסאפ: הוא מצטט בתגובתו הודעת ווטסאפ ששלחה לשכתו ללשכה המשפטית במשרד התקשורת: "לגבי זמני, אני רואה שהשר פשוט בוחר ומעלה לממשלה לתקופה של שלושה חודשים". על כך לדבריו התקבלה התשובה: "נכון".
עוד טוען השר קרעי כי גם אם מקבלים את הדרישה לתנאי כשירות הרי שעצם כהונתה של ד"ר מינס במשך חמש שנים כחברת מועצת הרשות השנייה מהווה "כהונה ציבורית בכירה או תפקיד בכיר בשירות הציבורי" כפי שמחייב החוק.
אשר למכתבים שקיבל מהמשנה ליועמ"ש עו"ד גיל לימון, ולפיהם המינוי נעשה בניגוד לדין, כתב השר קרעי לתנועה לאיכות השלטון כי "החלטת ממשלה, כמו חוק של הכנסת וכמו פסק דין של בית משפט אינן בטלות מאליהן (void), אלא ניתנות לביטול אך ורק בהחלטה של גורם שהחוק הסמיך לבטלן".
לדברי השר קרעי, "אכן בית המשפט כתב לא פעם כי היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק עבור הממשלה. אך אין זה הופך אותו להיות הממשלה עצמה. פרשן מוסמך גם לא הופך אותו להרכב בג"ץ לאחר צו על תנאי והליך הוגן".
34680-08-24