שלושה חוקרי משטרה שמילאו תפקידים שוליים בתיקיו הפליליים של ראש הממשלה סיפקו לצוות ההגנה של בנימין נתניהו הזדמנות להטיל את החכה ולנסות לדוג הישגים במים הביורוקרטיים של משפט המו"לים. עו"ד עמית חדד, הסנגור של נתניהו, הציג מסמך אחר מסמך ודרש מהחוקרים במפגיע להודות שהם או עמיתיהם פעלו תוך חריגה מסמכות או ממניעים זרים כחלק ממזימה להפללת ראש הממשלה ויהי מה.

החוקרים – שניים שכבר פרשו מהמשטרה, ואחד שעוד משרת – דחו את רוב טענותיו והגנו על מעשיהם ועל עמיתיהם. כתוצאה מכך, מהדיון שהתקיים אתמול (6.2) בבית-המשפט המחוזי בירושלים היה אפשר ללמוד בעיקר על סיפור-העל שעומד מאחורי קו ההגנה של ראש הממשלה, ופחות על ההתנהלות הממשית של מערכת אכיפת החוק הישראלית.

שלושת העדים זומנו על-ידי התביעה כדי להגיש באמצעותם מסמכים שהפיקו במהלך החקירות. בהתאם לכך, החקירות הראשיות שלהם היו קצרצרות. ראשונה עלתה להעיד רב-פקד אושרה אבירם, קצינת חקירות לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה וכיום, כהגדרתה, "גמלאית מאושרת". התפקיד שלה בתיקי נתניהו הסתכם לדבריה בשליפה של חומר גלוי מהאינטרנט על-פי רשימה שקיבלה מהממונים עליה וחיבור מזכרים שתיעדו את הפעולות הטכניות שביצעה.

בנוסף, היא היתה אחת מכמה חוקרים שעברו על חומרי מדיה דיגיטליים שהופקו מהמחשב של ניר חפץ, היחצן של משפחת נתניהו שנעצר, נחקר וחתם על הסכם עד מדינה. גם במקרה הזה, ציינה, היא מילאה תפקיד טכני – לקבוע אילו חומרים רלבנטיים לחקירה ולהעביר אותם הלאה, לחוקרים שמילאו תפקידים מרכזיים יותר. "כמעט לא הייתי מעורבת בתיק הזה", סיכמה.

רפ"ק בדימוס אושרה אבירם, אתמול בפתח עדותה במשפט המו"לים (צילום: איתמר ב"ז)

עו"ד חדד ביקש לדבר איתה בעיקר על חקירה אחרת. לא החקירה הפלילית של בנימין נתניהו, אלא זו שבמרכזה עמדה שרה נתניהו – "תיק המעונות", שהוביל להרשעת אשת ראש הממשלה ב"קבלת דבר תוך ניצול מכוון של טעות הזולת" במסגרת עסקת טיעון שבה הסכימה לשלם לקופת המדינה 55 אלף שקל. בתיק הזה אבירם כן היתה מעורבת לעומק – היא גבתה עדויות, גם של שרה נתניהו, אספה ממצאים והוציאה צווים.

אבירם ציינה שבשלב מסוים ניתנה הנחיה – ככל הנראה מראש אגף החקירות והמודיעין דאז, מני יצחקי – שלפיה חוקרים שעסקו בתיק המעונות לא יהיו מעורבים בתיקי ראש הממשלה. עו"ד חדד העלה אפשרות שההוראה הזאת תִסכלה אותה. "את חוקרת בעלת מוטיבציה, את חוקרת טובה, מסורה, חוקרת שמחפשת עניין בעבודה, ואם יש תיק מהותי – את רוצה לקחת בו חלק", אמר.

"תודה על הקומפלימנטים", אמרה אבירם. היא אישרה שרצתה לקחת חלק בחקירת תיקי האלפים, ונימקה זאת בעניין הרב שעוררו הפרשות הפליליות של ראש הממשלה.

למרות ההוראה שהגיעה מגבוה, עו"ד חדד טען שההפרדה לא היתה מלאה. הוא הציג לחוקרת בדימוס עדות כתובה שגבתה מרוני דהן, שהיה אב בית במעון הרשמי. אבירם לא זכרה את העדות, אבל אישרה שגבתה אותה במסגרת תיק המעונות. לאחר מכן שלף חדד מסמך נוסף – עוד עדות כתובה של דהן – שנגבתה דקה אחת אחרי תום העדות שהציג קודם לכן. העדות הראשונה הסתיימה ב-14:42, והשנייה החלה ב-14:43. מבחינתו, זה היה פרט מרעיש.

העדות הראשונה עסקה בתיק המעונות, שבמרכזו עמדו חשדות לניצול לרעה של תקציבי משרד ראש הממשלה; אבל בעדות השנייה הציגה אבירם לדהן שאלות על מתנות או "חבילות" שקיבלה משפחת נתניהו, דפוס שהוליד את "תיק 1000". אבירם, שכאמור לא זכרה את העדות הספציפית הזאת, אמרה שזה לא נשמע לה חריג ושקרו מקרים דומים בעבר. לדבריה, ייתכן שהעדות חודשה משום שעלו בדעתה שאלות חדשות, או עקב בקשה של אחד מהקצינים הממונים עליה.

הנאשם בנימין נתניהו עם עו"ד עמית חדד (משמאל) באולם משפט המו"לים, מאי 2022 (צילום: אורן בן-חקון)

התשובה לא סיפקה את עו"ד חדד. "הסיפור הוא ברור מאוד. את רצית להיות חלק מ'תיק 1000', אבל אמרו לך שמני יצחקי – שהוא הסגן של הקדוש-ברוך-הוא כמעט – אומר שלא תיגעי בתיק, כמו משה רבנו בהר נבו. מסתכלת, לא נוגעת", הטיח בעדה.

"מנדלבליט, היועמ"ש, נתן לכם רשות לחקור על המעונות – אבל בשלב הזה לא נתן לכם רשות לחקור על מתנות שבני הזוג קיבלו. על מילצ'ן, שמפניות, סיגרים. ולכן, מה עושים? לא רוצים שהיועץ יתעצבן. השיטה הידועה: מפצלים הודעות. שואלים עַד המקום שהותר לנו, עושים כאילו ההודעה הסתיימה, מחתימים, הכל נגמר – יש הודעה 'לבנה'. ואחר-כך שואלים שאלות נוספות. הודעה נוספת, למגירה. שומרים אותה, צוברים את ההודעות האלו – ואז באים ליועץ עם השקית ואומרים לו: 'אין לך ברירה – אנחנו חוקרים'. זה מה שקרה פה".

"זו הפרשנות שלך", השיבה אבירם, וחזרה על ההסבר ההיפותטי שנתנה קודם לכן. עו"ד חדד המשיך ללחוץ: "היה פה משהו שיטתי – לבוא ולהסתיר תחום מסוים, שאלות מסוימות, כדי שהיועץ המשפטי, שמלווה את תיק המעונות, שאת החומר הלבן הוא כן יקבל, ואת החומר השחור צוברים במגירה עד שהוא יגיע למאסה קריטית. ולכן את עושה דבר שהוא לא טבעי – מפצלת חקירה באמצע".

אבירם מיאנה לאשר את התזה: "ממה שאני יודעת, מ-32 שנה ביאח"ה – לא היו דברים שיטתיים שנעשו כדי להסתיר משהו, בטח לא כדי להערים על היועץ המשפטי לממשלה או על מערכת המשפט. אי-אפשר להסתיר דברים שנכתבים שחור על גבי לבן".

"ואולי נהגו ככה במנדלבליט כי חשבו שהוא מקורב לנתניהו ועדיין חב לו אמונים", הציע עו"ד חדד, ומיד נענה בקריאות מחאה מספסלי הפרקליטות. "לשיטתנו!", מיהר לסייג את עצמו. לאחר מכן עבר הלאה, לנושאים אחרים, בלי להציג הוכחה כלשהי לתיאוריית הקשר שהפריח אל חלל האולם.

רפ"ק איתי רמות, אתמול בפתח עדותו במשפט המו"לים (צילום: איתמר ב"ז)

החוקר הבא שעלה להעיד הוא רפ"ק איתי רמות, שעדיין משרת ביאח"ה. גם הקשר של רמות לתיקי האלפים רופף יחסית – הסיטואציה המרכזית שהועלתה בעדותו היתה נסיעה שלו לביתו של אליהו ג'סליט, עוזרו של ארי הרו, ראש הסגל של נתניהו שהסתבך בפלילים וחתם על הסכם עד מדינה שבו הסכים להעיד נגד הבוס שלו.

במהלך חקירת "תיק 2000", תיק שיחות השוחד של נתניהו ונוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", נבדקה האפשרות שג'סליט היה מעורב בהקלטה של שיחת טלפון שבה הרו העביר למוזס "מסר של תיאום" מנתניהו. ג'סליט, שהעיד בבית-המשפט במאי 2023, אישר שסייע להרו בהקלטה של שיחה שעונה לתיאור הזה, אך טען שלא הקשיב לה ושאין ביכולתו לאשר שהצד השני בה אכן היה מוזס.

במהלך עדותו בבית-המשפט מתח ג'סליט ביקורת קשה על החוקרים. הוא טען שהטלפון שלו נפרץ באמצעות מערכת הריגול "פגסוס", וסיפר שצמד החוקרים שהתייצבו אצלו בבית כדי לגבות עדות קצרה – איתי רמות ועמיתו עודד בן-משה – הניחו בצד "תיק גב כבד" שעמד "ישר מאוד". הוא הסיק מכך שבתיק יש מכשיר הקלטה, והעיד כי כששאל את החוקרים האם הם מקליטים אותו נענה ב"אולי".

לטענתו, כשסיימו לחקור אותו ויצאו מהבית, החוקרים השאירו את התיק מאחור. ג'סליט סיפר שהרים אותו והבחין בחרך שבו, לדעתו, היתה עינית של מצלמה. לדברי ג'סליט, הוא יצא החוצה כדי לקרוא לחוקרים – ואז גילה אותם על מדרגות הבית. הוא הסיק שהם נשארו להמתין שם כדי לבדוק אם ישיב להם את התיק מיוזמתו. "בסיטואציה הזאת שאלתי אותם בפירוש: 'באמת לא הקלטתם?'. והם פשוט הלכו", העיד.

אליהו ג'סליט, עוזרו לשעבר של עד המדינה ארי הרו, בפתח עדותו במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, מאי 2023 (צילום: איתמר ב"ז)

אתמול, כשהחוקר רמות נשאל על כך, הוא שלל מכל וכל את התיאור של ג'סליט. "לא היה ולא נברא", הצהיר. רמות טען שהוא ועמיתו, בן-משה, כלל לא הגיעו עם תיק לביתו של העוזר של ארי הרו, ולכן גם לא שכחו אותו שם. ובכל מקרה, אמר, הוא ובן-משה לא הקליטו או צילמו את גביית העדות מג'סליט, שאותה רשמו מפיו.

"בשביל לעשות פעולת חקירה כזו צריכים אישורים, דו"חות, הקלטות, תמלול לאחר מכן – אם היתה קיימת כזו הקלטה, אז איפה היא בתיק?", אמר רמות. כשנשאל האם ייתכן שבן-משה הקליט את השיחה בלי ידיעתו אמר רמות שככל הידוע לו גם התרחיש הזה לא קרה.

בהמשך החקירה הנגדית ביקש עו"ד חדד מרפ"ק רמות להיזכר האם ביצע פעולות חקירה כלשהן בתיק המעונות. רמות אמר שאינו זוכר, ושהוא לא היה חלק מהצוות שחקר את הפרשה, אבל בהמשך אישר שחקר את אפי אזולאי, אחד מאבות הבית שהועסקו במעון הרשמי.

הסנגור הציג לו מקרה דומה לזה שהציג קודם לכן לרפ"ק אבירם: אזולאי סיים להיחקר כעד על פרשת המעונות, חתם על עדותו, וכמה דקות לאחר מכן נפתחה עדות חדשה שבה הוצגו לו שאלות שמתחברות לחומרי החקירה של "תיק 1000" – הקשר בין נתניהו למיליארדר ארנון מילצ'ן והאפשרות שקיבל ממנו במתנה שמפניה וסיגרים.

הפעם עו"ד חדד לא הספיק לשאול במפורש האם הפיצול נועד לתמרן את היועץ המשפטי לממשלה. רמות השיב שאינו זוכר את הסיטואציה, והשופטים האיצו בסנגור להמשיך הלאה.

סגן ניצב בדימוס אסף ולפיש, אתמול בפתח עדותו במשפט המו"לים (צילום: איתמר ב"ז)

העד האחרון היה החוקר הבכיר מבין השלושה. סגן ניצב בדימוס אסף ולפיש נטל חלק בכמה מחקירות השחיתות השלטונית המהדהדות ביותר של העשורים האחרונים: פרשת ישראל-ביתנו, פרשת הרב יאשיהו פינטו, פרשת יעקב ליצמן, פרשת פרח לרנר ועוד. הוא פרש מהמשטרה בקיץ 2023 אחרי שירות של עשרים שנה, ופתח משרד עריכת דין.

עו"ד חדד מנה את התיקים שעברו תחת ידיו, הזכיר לבית-המשפט כיצד חקר ולפיש שרים, ח"כים, אישי ציבור ואנשי עסקים, ואז שיגר עקיצה: "אבל בתיק ראש הממשלה אתה לא טיפלת – למרות שנדמה שזה כמעט מתבקש לתת לך לטפל בו. אתה איש יאח"ה מנוסה, זה תיק שחיתות, בדיוק סיימת לחקור את תיק ישראל-ביתנו. כמעט מתבקש לתת לך את תיקי ראש הממשלה. אבל לא נתנו לך".

ולפיש לא נגס בפתיון, ואמר ביובש שהוא לא יודע להעיד על שיקול הדעת של אנשים אחרים.

"מה הוא כן עשה?", תהתה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.

עו"ד חדד ציין שוולפיש חקר את פרשת 3H Global, פרשת השחיתות של ארי הרו שהובילה להחתמתו על הסכם עד מדינה. לאחר מכן שב ופנה לעד: "תיקי השחיתות הכבדים היו אצלך. זה למעשה הטיקט שלך, זו המומחיות שלך. ופתאום מגיע תיק של ראש ממשלה והוא לא נמצא אצלך. בזמן אמת לא רק אתה הרמת גבה – אלא גם אחרים".

"לא יודע לגבי אחרים", שב והשיב ולפיש. "ניסיתי להיזכר במה הייתי עסוק באותה תקופה, בדיוק עסקתי בתיק של הרב הראשי יונה מצגר, בתיק פינטו, תיק דוד ביטן – יחסית, הייתי עמוס".

"זה לא עומס", אמר עו"ד חדד, "תאמין לי – אני בדקתי מה עשית, ממקורות חיצוניים. אין לך זיכרון שבאו ואמרו לך 'בוא וקח את התיק' וענית 'לא, אני עמוס'".

"נכון", אישר ולפיש.

המשך החקירה היה סדרה של הטלות חכה עקרות, שהופרעו מדי פעם על-ידי שופט או שופטת שביקשו מעו"ד חדד להתקדם הלאה. הסנגור של נתניהו העלה טענות על חריגה מצווים – והעד ולפיש טען שאין שום חריגה. הסנגור תהה מדוע בשלב מסוים לא תפסו החוקרים את מכשיר הטלפון של הרו – ונענה שהיה עומס רב על מחלקת הסייבר של להב 433, ולכן החוקרים נמנעו מתפיסת מכשירים כשהדבר לא היה מחויב המציאות.

ולפיש נשאל גם האם היה עד להדלפות בתיק של הרו – וכמו כל חוקר שנשאל עד כה על תופעת ההדלפות הוא השיב על כך בשלילה נחרצת. "לשמחתי אני יכול לומר שבמשך 20 שנה לא היה לי שום קשר עם התקשורת, גם לא ברשות ובסמכות", אמר. "אני בוגר פוליגרף תעסוקתי ובטחוני – מעולם לא הדלפתי לאף עיתונאי שום דבר. לאורך השנים למדתי שיש עוד צדדים חוץ מהמשטרה שיש להם אינטרסים להדליף".

עדותו של ולפיש תושלם בשבוע הבא.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 787KB)