פרקליטות המדינה ויתרה מיוזמתה על זימון של שלושה עדי תביעה במשפט המו"לים שהיו מקורבים לעד המדינה שלמה פילבר בתקופה שבה התחוללה פרשת "תיק 4000" – תיק השוחד, המרמה והפרת האמונים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה לשעבר בקבוצת בזק. השלושה הם היועץ האסטרטגי אלי קמיר; שותפו דאז, היועץ הפוליטי ישראל בכר; ועדי קאהן-גונן, שהיתה העוזרת הבכירה של פילבר בעת שכיהן כמנכ"ל המשרד.

שניים מהעדים שעליהם ויתרה הפרקליטות, קמיר וקאהן-גונן, נחקרו בתיק כחשודים. קמיר היה אחד מכמה בעלי תפקידים בבזק שניהלו מערכת יחסים חשאית עם פילבר והשתמשו בו כדי לקדם אינטרסים של קבוצת בזק ומשפחת אלוביץ'. לפי כתב האישום, קמיר נפגש עם פילבר ביוני 2015, זמן קצר אחרי שנתניהו מינה אותו למנכ"ל המשרד, ומסר לו את לוח הזמנים הדרוש לאלוביץ' לאישור עסקת המיזוג בין בזק הציבורית והרווחית ל-yes הפרטית והמפסידה.

העסקה היתה תלויה בסדרה של אישורים רגולטוריים, כולל אישור אישי של נתניהו. סדרה של פעולות שביצע פילבר הובילה לאישורה בהתאם ללוח הזמנים שהוכתב לו, מהלך שהיה שווה לאלוביצ'ים מאות מיליוני שקלים.

קמיר, מהיועצים המקושרים במשק, היה אחד מכמה גורמים שקיבלו מפילבר מסמכים פנימיים של משרד התקשורת שסייעו לבזק לפרק מוקשים רגולטוריים מסוג זה. במקביל לחקירתו כחשוד ב"תיק 4000" נחקר קמיר במסגרת "תיק 1270", שבמרכזו עמד החשד שמקורבי נתניהו הציעו לשופטת בדימוס הילה גרסטל להתמנות לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה בתמורה לסגירת התיק הפלילי של שרה נתניהו בפרשת המעונות. בשני המקרים הוחלט לבסוף לא להעמיד את קמיר לדין.

אלי קמיר (צילום מסך מתוך שידורי תאגיד השידור הציבורי)

אלי קמיר (צילום מסך מתוך שידורי תאגיד השידור הציבורי)

עדי קאהן-גונן, העוזרת של פילבר לשעבר, היתה מהעובדים היחידים במשרד התקשורת ששיתפו פעולה עם המנכ"ל ולא נהגו בו באופן לעומתי. מהתכתבויות שנחשפו לאורך ההליך עולה שקאהן-גונן היתה שותפה מלאה לנסיונות להקל על בזק ולשנות את היחס האגרסיבי של המשרד כלפי ענקית הטלקומוניקציה של האלוביצ'ים. ואולם, בעדויות שנשמעו עד כה נטען שהיא לא היתה מודעת למערכת היחסים החשאית והפלילית שקיים פילבר עם אנשי בזק.

היועץ הפוליטי ישראל בכר, העד השלישי שעליו ויתרה התביעה, נחקר כעד בחקירת "תיק 4000" ואינו דמות מרכזית במשפט. הוא עלה לכותרות ב-2020 כשמילא תפקיד בכיר במטה הבחירות של בני גנץ. ימים אחדים לפני מועד הבחירות נחשפה הקלטה מביכה שבה הביע אי-אמון בגנץ ואף טען שנשקפת ממנו "סכנה לעם ישראל". המבוכה נבעה לא רק מתוכן הציטוטים, שהזיק לדימוי הציבורי של גנץ, אלא גם בשל נסיבות החשיפה: דבריו של בכר הוקלטו בעת שהתייעץ עם רב, גיא חבורה, שהתברר כמקורב למחנה הפוליטי של נתניהו.

בכר עצמו עבד עם נתניהו בעשור הראשון של המאה ה-21, ומשם הכיר את עד המדינה פילבר, שהיה מנהל הקמפיין של נתניהו בבחירות 2015. בכר עמד בקשר עם פילבר במהלך כהונתו במשרד התקשורת, ייעץ לו באופן לא פורמלי והיה מעודכן בנסיונות של בזק לכופף את עמדת המשרד כך שתשרת את האינטרסים של אלוביץ'. פילבר טען בחקירתו שבכר היה זה שיצר את החיבור בינו לבין אלי קמיר בהקשר של הסיוע לבזק.

עו"ד יהודית תירוש, המנהלת את "תיק 4000" מטעם הפרקליטות, מגיעה לתחילת חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר בידי עו"ד בועז בן-צור, סניגורו של נתניהו; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: ראובן קסטרו)

עו"ד יהודית תירוש, המנהלת את "תיק 4000" מטעם הפרקליטות, בבית-המשפט המחוזי בירושלים. מאי 2022 (צילום: ראובן קסטרו)

צוות התביעה של "תיק 4000", בראשות עו"ד יהודית תירוש, הודיע שלא יזמן את השלושה לעדות בשוליה של הודעה שהוגשה אתמול (24.1) לבית-המשפט. הפרקליטות כבר מסרה בעבר כי ייתכן שלא יזומנו, ונימקה זאת בכך שהשופטים קיבלו כראיה סדרה של התכתבויות בין גורמים שונים הקשורים לתיק. עוד קודם הודיעה הפרקליטות כי לא תזמן לעדות את איתן צפריר, ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת בתקופה שבה כיהן גם כשר התקשורת.

ייתכן שההחלטה לוותר על זימונם קשורה לתופעה שמאפיינת את משפט המו"לים לכל אורכו: עדי תביעה שנחקרו קודם לכן כחשודים, כאלה שהיו מקורבים של הנאשמים או שהאינטרסים האישיים שלהם עדיין מושפעים מסביבת נתניהו, חוזרים בהם מדברים שאמרו בחדרי החקירות ומנצלים את הופעתם בבית-המשפט כדי למתוח ביקורת על מערכת אכיפת החוק. כך קרה למשל עם עד המדינה פילבר, מקורבו של נתניהו דוד שרן, יו"רית מועצת הכבלים והלוויין לשעבר יפעת בן-חי שגב ולאחרונה גם עמיקם שורר, שהיה יד ימינו של שאול אלוביץ'.

מבחינה טכנית, קמיר, בכר וקאהן-גונן עדיין עשויים להידרש להופיע בפני בית-המשפט במקרה שבו סנגוריהם של נתניהו או של בני הזוג אלוביץ' יחליטו לזמנם. במקרה כזה, צוות התביעה יוכל לחקור אותם בחקירה נגדית במקום בחקירה ראשית, כלומר באופן יותר אגרסיבי.

בפרקליטות המדינה סירבו למסור את הנימוקים להחלטה לוותר על עדותם של קמיר, בכר וקאהן-גונן. "כמו בכל משפט, בוודאי משפט מרובה עדים, התביעה עורכת בחינה במהלך התיק ומביאה את עדיה בהתאם להתקדמות המשפט, החשיבות, הצורך והערך של עדותם, ומוותרת על עדים", נמסר מהפרקליטות בתגובה לפניית "העין השביעית". "כך עשתה התביעה בתיק זה לאורך הדרך וייתרה עדים רבים, בכללם עדים אלה".

67104-01-20

* * *

לעיון בהודעה המלאה של פרקליטות המדינה

להורדת הקובץ (PDF, 61KB)

משפט המו"לים