לקראת סיום יום החקירה הרביעי והאחרון של תת-ניצב בדימוס אלי אסייג במשפט המו"לים, העיד החוקר הבכיר לשעבר על נקודת המפתח בפרשה המכונה "תיק 4000", עסקת השוחד הנטענת שבלב כתב האישום: מצד אחד פעולות שביצעו בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה דאז בבזק ובאתר "וואלה", כדי לשנות את הסיקור באתר "וואלה" בהתאם לבקשותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו וסביבתו, ומנגד הטבות רגולטוריות שקידם נתניהו לחברת בזק בשווי מאות מיליוני שקלים.

אסייג עמד על כך שהפרשה הפלילית עומדת על שלוש רגליים: המתת (היענות חריגה לבקשות לשינוי הסיקור), התמורה (ההטבות הרגולטוריות) והכריכה בין השתיים. הסנגור שחקר את אסייג, בא כוחו של נתניהו עו"ד בעז בן-צור, טען כי אף לא אחת מהרגליים הללו נותרה עומדת. לדידו לא היתה היענות חריגה, לא ניתנו הטבות רגולטוריות ובוודאי שלא היתה כריכה בין השתיים. על כך יקום ויפול התיק.

הפתח שדרכו דחף אסייג את עמדתו לגבי מהות החשד הפלילי בתיק היה סוגיית הסיקור באתר "וואלה". לאורך כל החקירה הנגדית של מפקד יאל"כ לשעבר בדבר האופן שבו חקרה יחידתו את נושא הסיקור ב"וואלה", התעקש קצין המשטרה הבכיר כי לא היה כל צורך לבדוק כיצד התייחסו באתר לנתניהו באופן כללי, כיצד התייחסו ב"וואלה" לפוליטיקאים אחרים או כיצד התייחסו כלי תקשורת אחרים לבקשות שהגיעו מנתניהו.

נאשמים 1 ו-2 במשפט המו"לים, רה"מ לשעבר בנימין נתניהו (משמאל) ובעל השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה" שאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, מרץ 2022 (צילום: אוהד צויגנברג)

לדבריו, לא היה גם מקום לבחון את קשריו של נתניהו עם מו"לים אחרים ולהשוותם לקשריו עם אלוביץ'. כל אלה לא היו רלוונטיים שכן בכל אחת מנקודות המבט האלה היתה חסרה לפחות רגל אחת מהשלוש שמרכיבות את הפרשה הפלילית.

"מבחינתי", אמר אסייג בתשובה לאחת משאלותיו של עו"ד בן-צור, "הבסיס של החשד היה שיש פניות רבות מאוד, מאות, של נתניהו וסביבתו לאתר 'וואלה' ויש גם עדים שאמרו שהפניות הן חריגות".

השופט משה בר-עם תהה כיצד יכלו ביחידה החוקרת לקבוע כי מדובר בפניות חריגות אם לא בדקו בפריזמה רחבה יותר את יחסי האתר ונתניהו ואת יחסי נתניהו וכלי תקשורת אחרים.

"מאות פניות מסביבת נתניהו ועדים שאומרים שהפנייה לאתר היתה חריגה", חזר אסייג, "אני חושב שזה מצביע על חשד".

"אם זה מאות פניות מאלפים?", תהה השופט בר-עם. "אם זה מאות פניות שחלקן הגדול מוצדק?".

"זה שאשתו של בנט עובדת במסעדה לא כשרה, מה זה רלבנטי?", שאל בחזרה אסייג והוסיף: "כבוד בית המשפט...". בדברים אלו כיוון הקצין לאחת הדרישות הראשונות שהגיעו מכיוון נתניהו ל"וואלה": לפרסם ידיעה על בת-זוגו של הפוליטיקאי העולה נפתלי בנט, כדי לפגוע בו לקראת הבחירות.

עו"ד בן-צור חזר ושאל את אסייג מדוע לא ערכה המשטרה בדיקה השוואתית מקיפה של יחסי פוליטיקאים והתקשורת כדי להבין האם אכן היתה חריגות, שלא לדבר על פליליות, ביחסי נתניהו-אלוביץ'.

"תחמנו את החקירה, התעמקנו עם החומר שהיה בפנינו, ראינו את ההתערבות של סביבת נתניהו בכל מה שקשור ל'וואלה', הם עשו כשלהם באתר 'וואלה'"

"בסוף זו חקירה שיכולה להתפרס ולהתרחב ולהגיע לממדים מפלצתיים", השיב אסייג. "תחמנו את החקירה, התעמקנו עם החומר שהיה בפנינו, ראינו את ההתערבות של סביבת נתניהו בכל מה שקשור ל'וואלה', הם עשו כשלהם באתר 'וואלה'". אסייג ציין כי נתניהו הוא "המפקח של אתר 'וואלה'" (בכך כיוון ככל הנראה לעובדה שראש הממשלה היה גם שר התקשורת, וככזה ממונה על הפיקוח על חברת בזק, ש"וואלה" היה חלק ממנה) ובאותו הזמן "מתווך אנשים לקנות את 'וואלה', מתערב בעורכים, בשינוי כתבות. מבחינתנו גידרנו את החקירה".

עו"ד בן-צור האשים את אסייג כי יחידתו ביצעה גידור יתר, אולם אסייג התעקש: "אפשר לחקור את כל הפוליטיקאים שאין סיבה לחקור אותם ואין חשד נגדם. למה שנחקור אותם? אפשר לחקור את כל חברות התקשורת ולבדוק מי עשה כמה. מבחינתנו התמקדנו בחשד שעמד מול עינינו".

הסנגור עמד על כך שהחוקרים הציגו לנחקרים המרכזיים, כולל בנימין נתניהו, רק חלק קטן מהפניות שהועברו לאתר "וואלה" ומהוות את המתת בעסקת השוחד הנטענת. אסייג בתגובה הקביל את חקירת הפרשה הפלילית ל"עולם החשבוניות הפיקטיביות". לדבריו, כשיחידתו חוקרת פרשה של זיוף חשבוניות, החוקרים לא נוהגים להציג כל חשבונית וחשבונית פיקטיבית לחשודים ולעדים.

"זה דפוס", התעקש אסייג ובהמשך הוסיף: "הם ניהלו את אתר 'וואלה', הם עשו באתר 'וואלה' מה שהם רוצים וזה היה דפוס הפעולה של סביבת נתניהו מול אתר 'וואלה'"

"אבל יש הבדל עקרוני אחד בין הדברים", העיר השופט בר-עם, "שחשבונית פיקטיבית היא פיקטיבית כשלעצמה. הסיקור הוא כשלעצמו לא בהכרח פסול, זה תלוי בנסיבות. יש נסיבות של חריגות ואז השאלה אם את זה לא צריך לבדוק כי זה עניין יחסי".

אסייג, בתגובה, ציין כי כל התכתובות והאירועים הקשורים להתרחשויות במערכת ובאתר "וואלה" הוצגו לבית-המשפט.

"יש לך חשוד שנחקר בעשרה מקרי שוד", הציע הסנגור השוואה משלו. "אתה שואל אותו שאלה ראשונה, שנייה, והוא אומר לא זוכר. תעצור או תמשיך?".

"זו לא השוואה נכונה בין אירוע שוד לבין אירוע של סיקור, שיש פה כמות שזה more of the same", השיב אסייג. "אין להשוות בין שני הדברים".

"אתה טועה טעות מרה", טען עו"ד בן-צור, "זה לא חשבוניות פיקטיביות שיש איזשהו דפוס".

"זה דפוס", התעקש אסייג ובהמשך הוסיף: "הם ניהלו את אתר 'וואלה', הם עשו באתר 'וואלה' מה שהם רוצים וזה היה דפוס הפעולה של סביבת נתניהו מול אתר 'וואלה'".

מתוך 315 אירועים שנכללו בנספח שצורף לכתב האישום, נתניהו נחקר על 15, קבע עו"ד בן-צור. במילים אחרות, על כ-90% מהמתת, החשוד המרכזי כלל לא נחקר. אסייג אישר את המספרים באופן עקרוני וטען כי החוקרים הציגו לו "מדגם של ההתכתבויות" לצד עדויות ופריטים אחרים.

עו"ד בן-צור טען כי על חלק מהמקרים שהוצגו לנתניהו בחקירתו אמר ראש הממשלה כי אין לו זיכרון אך לגבי מקרים אחרים נתן הסברים. עו"ד בן-צור מנה כמה מהם והתעניין לדעת האם החוקרים בדקו את תשובות נתניהו. אסייג השיב בשלילה. כך, למשל, במקרה של סרטון "הערבים נוהרים", שהובלט ב"וואלה" יותר מאשר בכל כלי תקשורת אחר, אך נתניהו טען כי הופץ לכל הערוצים.

"אין שום בעיה שנתניהו יעשה סיקור בנפרד או בזק בנפרד, אבל ברגע שהוא כורך את שני הדברים ביחד, פה נוצרת הבעיה וגם אם זו היתה פעם אחת זו בעיה"

"זה רלוונטי, לשיטתך", שב וחקר השופט בר-עם, "אם זה מופיע בכל הערוצים או לא?".

"זה פחות רלוונטי כמו שאני מבין את זה", השיב אסייג, "כי אנחנו התעסקנו עם המתת שניתן למשפחת נתניהו. אנחנו התעסקנו מלכתחילה ב'וואלה', בניהול של משפחת נתניהו את 'וואלה'".

השופט בר-עם שאל בהמשך אם התשובות שקיבלו החוקרים מנתניהו לגבי המקרים הבודדים שכן הוצגו לו הניחו את דעתם, הסירו את החשד, או שלא השפיעו כהוא זה. אחרי שאסייג אישר כי חלק מהתשובות הניחו את דעת החוקרים תהה בר-עם: "יכול להיות שחלק דומה, כזה או אחר, היה מניח את דעתכם לגבי שאלות אחרות? זה משנה? לא משנה?". אסייג טען כי אינו יכול להשיב כיוון שהשאלות הללו לא נשאלו, אך הזכיר כי החקירה התבססה לא רק על הסיקור אלא גם על ההטבות שקיבלה בזק מהמשרד הממשלתי בראשות נתניהו.

בהמשך הסביר אסייג: "הסיקור זה לא נפרד. בסוף יש סיפור יותר גדול. יש פה סיקור עם כריכה של הרגולציה. וכל דבר הוא שונה. אין שום בעיה שנתניהו יעשה סיקור בנפרד או בזק בנפרד, אבל ברגע שהוא כורך את שני הדברים ביחד, פה נוצרת הבעיה וגם אם זו היתה פעם אחת זו בעיה".

"ואם הוא לא כרך?", שאל עו"ד בן-צור.

"להבנתנו, מחומר החקירה שלנו, הוא כרך", השיב אסייג.

"האם אתה יודע שנתניהו אמר לכם בחקירה שלו שהוא פנה לאלוביץ' ולבעלים ומו"לים של אמצעי תקשורת אחרים?", שאל עו"ד בן-צור.

"אז הוא אמר", הפטיר אסייג. בהמשך שב והדגיש: "אנחנו חקרנו את תיק וואלה-יס והכריכה ביניהם. לא התפרשנו ולא הפלגנו לשום חברה אחרת ושום איש פוליטי או משהו דומה לזה. כל החקירה היתה ביס וב'וואלה' והכריכה ביניהם, עם אלוביץ' וראש הממשלה [...] בסוף נצטרף לחקור את כולם, את כל הפוליטיקאים וכל כלי התקשורת וכולם יהיו חשודים. מדינה תחת חשד".

"לקבל סיקור אוהד תמורת מאות מליונים של שקלים, מבחינתנו זה משהו חמור. [...] אלוביץ' קיבל מאות מיליונים בעקבות פעולה תוך תפקיד של ראש הממשלה כשר התקשורת"

"עכשיו יש לך אזרח תחת חשד", השיב עו"ד בן-צור.

"מבחינתכם", התעניין השופט בר-עם, "לביסוס החשד בשוחד די אם יהיו פניות מועטות ודי שלא יהיה סיקור משמעותי ודי שתהיה כריכה בין הרגולציה לאותן פניות, ולכן פחות משנה אם זה עשרים או שלושים מקרים?".

"זה חמור גם במספרים הקטנים ביותר", אישר אסייג. "לקבל סיקור אוהד תמורת מאות מליונים של שקלים, מבחינתנו זה משהו חמור. [...] אלוביץ' קיבל מאות מיליונים בעקבות פעולה תוך תפקיד של ראש הממשלה כשר התקשורת".

"פעולה שהיא כשלעצמה עשויה להיות בנסיבות אחרות פעולה כשרה", חידד השופט בר-עם, "רק העובדה שזה נכרך...".

"ברור", אישר אסייג. "כל אחד מהרבדים הם לגיטימיים לחלוטין".

"מצוין!", הכריז עו"ד בן-צור. "כלומר אם בית-המשפט יסיק שלא היתה כריכה ונתניהו לא נתן לפילבר הנחיה בנושא הזה העניין נופל".

"אם לא תהיה כריכה בין שני הדברים", אמר אסייג, "אני חושב שבית משפט יצטרך לקבל החלטה, אני לא רוצה להיכנס לתפקידו. התזה החקירתית היתה של כריכה בין הסיקור לרגולציה".

"ולב העניין זה פילבר וההנחיה", כיוון הסנגור את העד.

"לב העניין זה בעצימת העיניים של ראש הממשלה, שהוא יודע שהוא רוצה סיקור מהאתר והאנשים שלו רוצים סיקור והוא לא מטפל בזה והוא ממשיך להיטיב עם אלוביץ'", השיב אסייג.

"אחרי כל מה שעשית בשביל אלוביץ' תראה מה הם מפרסמים!"

חומר הראיות מעלה כריכה מפורשת, חוזרת ונשנית, בין הסיקור להחלטות הרגולטוריות, אך זאת מצדו של שאול אלוביץ'. הוא זה, לדוגמה, שכותב למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה על הצורך להיענות לדרישות שבאו מכיוון נתניהו משום ש"הגדול", כפי שהוא מכנה את ראש הממשלה, צריך לחתום לו על אישור רגולטורי.

נתניהו, מצדו, היה זהיר הרבה יותר. ובכל זאת, גם במקרה של ראש הממשלה ישנם סימנים לכך שהיה מודע לקשר בין הסיקור להטבות הרגולטוריות.

עד המדינה שלמה פילבר (מימין) ונאשם מס' 1, בנימין נתניהו (צילומים: פלאש 90)

כך לדוגמה, ההחלטה של ראש הממשלה לשלוח את היועץ המדיני שלו יונתן שכטר אל מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר עם שתי מעטפות ובהן מאמרי דעה שפורסמו באתר "וואלה" על ראש הממשלה נתניהו. המסר של שכטר אל פילבר היה כי פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, נדרש להעביר את המעטפות לאלוביץ'. לדברי עד המדינה פילבר, השערתו היתה כי נתניהו ביקש שאלוביץ' יקבל ממנו את המעטפות משום שהוא היה הרגולטור, מי שיכול להשפיע בפועל על גורלה של חברת בזק.

ניר חפץ, עד המדינה השני בתיק, העיד כי בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, נהג לקשור בנוכחות אביו בין הסיקור והרגולציה. "אני יושב עם בנימין נתניהו בחדר העבודה שלו בבלפור, הדלת סגורה, זו דלת הזזה", העיד חפץ, "ואז יאיר נכנס מנופף בידו בתדפיס עמוד אחד של אייטם מ'וואלה' ואומר לאביו, זה התנהגות טיפוסית, זה לא משהו חריג אצל יאיר שהוא מתנהג בצורה כזאת אבל התכנים
האלה זה תוכן של פגישה ספציפית, ואומר: 'אחרי כל מה שעשית בשביל אלוביץ' תראה מה הם מפרסמים!".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 868KB)