בחודש מאי 2014 קברניטי בזק לא היו יכולים לשער שבתוך שנים אחדות כל התכתבות ביניהם תצא החוצה, תנותח ותקבל פרשנות מפלילה בדרך לבניית תיק שוחד שבו יעמדו לדין בצוותא בעל השליטה שאול אלוביץ', אשתו איריס וראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בנקודת הזמן ההיא, נתניהו עדיין לא מינה את עצמו לשר התקשורת. האלוביצ'ים, ששלטו בקבוצת בזק, צברו חובות עתק ונזקקו לאישורים ממשלתיים כדי לבלום רפורמות ולבצע עסקאות שיכסו את המינוס. אתרע מזלם ושר התקשורת היה גלעד ארדן. הוא והצוות המקצועי במשרד הערימו קשיים על בזק בניסיון לכפות על החברה לשתף פעולה עם רפורמות שיפתחו את השוק לתחרות ויורידו מחירים. הכניסה של נתניהו למשרד בהמשך, ושינוי המדיניות, הולידו את "תיק 4000".

במאי 2014 שר התקשורת עדיין היה ארדן. לא היתה לו סיבה להתנגד לעסקה שרקמו אז בבזק: האלוביצ'ים הצליחו לסכם עם ענקית המדיה הגרמנית אקסל-שפרינגר על מכירת את אתר הלוחות הישראלי "יד 2" ב-800 מיליון שקל – סכום עצום, גבוה בהרבה מההערכות לגבי שווי האתר. הם נזקקו לחתימה של ארדן מתוקף חוק שמחייב את בזק לקבל אישורים ממשלתיים לשינויים מהותיים באחזקותיה. המוסכמה היתה שזו חתימה טכנית. ובכל זאת, בבזק חששו.

אילן ישועה, המנכ"ל הכוחני של "וואלה", אתר החדשות של קבוצת בזק, היה האיש שהוביל את עסקת "יד 2". עם השלמתה היה צפוי לגרוף לכיסו מיליונים כבונוס. ב-12 במאי מצא לנכון לשלוח לבוס שלו, אלוביץ', התרעה כתובה: "העיכוב בהגעת האישור ממשרד התקשורת מסכן את השלמת העסקה ועלול להביא לביטולה. לא ניתן אפילו לתאר את היקף הנזק לחברה ולתעשיית האינטרנט והתוכן כולה. אני מבקש כי באם האישור לא יועבר הבוקר תאשר לי לפנות ישירות לשר התקשורת במטרה להסביר לו את משמעות הדברים, ובניסיון לשכנעו להביא לאישור מיידי של העסקה".

ישועה חשב שהשר ארדן מנסה להזיק לבזק. "יש לי חשש כבד שיש כאן אג'נדה אחרת, ובדרך זורקים לפח עסקת יצוא מדהימה עם הכנסת מס נאה למדינה, עסקה שהזניקה באחת את תעשיית האינטרנט המקומי לתשומת הלב של משקיעים בכל העולם, ואשר יוצרת סיכוי ריאלי להזרמה של עוד מיליארדי דולרים למדינה", כתב לאלוביץ'.

"אקסל-שפרינגר הביעו עניין מפורש בשבוע שעבר בביקורם בארץ בהשקעות נוספות באינטרנט המקומי. עכשיו הם מתחיל לשאול שאלות, כי בתחילה נאמר להם שאין בעיה רגולטורית, ועכשיו הם מתחילים לחשוש שהמדינה נגד. מחר יש ישיבת דירקטוריון באקסל-שפרינגר שנועדה לדון בהשלמת העסקה ובאישור עקרוני להשקעות נוספות בישראל. אי הצגת האישור היום תטיל צל כבד על הישיבה ועלולה לסכן את עסקת 'יד 2'".

גלעד ארדן ובנימין נתניהו במסיבת עיתונאים משותפת. ירושלים, דצמבר 2015 (צילום: מרים אלסטר)

זה היה מייל פורמלי, שנכתב בטון בהול אך ענייני. כעבור שעות אחדות שיגר ישועה לבעל הבית שלו מייל נוסף, ובו הצעה קונקרטית לפעולה: לתגמל את השר ארדן בפוטו-אופ בחו"ל. "אני חושב שצריך להסביר לו שלקח זמן להכניס את אקסל לארץ, ושזה הישג גדול לתעשיית האינטרנט כאן", כתב ישועה. "הסכנה לעסקה – הם מאוד רגישים למדינה כי מחשיבים עצמם כידידים גדולים של ישראל. אם יחושו שהמשרד נגד, ייסוגו מהעסקה. אולי נזמין אותו לקלוזינג בברלין?? יקבל תמונה? לא אכפת לי לדבר איתו גם".

במקביל, אלוביץ' וישועה ניסו לנצל גם את אתר החדשות "וואלה". חוץ מהחתימה של ארדן, הם נזקקו גם לחתימה של נתניהו. בחישות גסות ולחץ קבוע שהפעיל ישועה אילצו את עיתונאי "וואלה" לפרסם שלל ידיעות יח"צ על ראש הממשלה ואשתו שרה, ולתקוף את יריביו. ישועה ואלוביץ' קיוו שכעת, הפגיעה המתמשכת בעבודת המערכת תקדם את אישור העסקה.

"חסר לגדול שלא יספק את הסחורה אחרי כל מה שעשינו לו", כתב ישועה על נתניהו במסרון ששלח לאלוביץ'. "הוא חותם בשנייה", השיב אלוביץ'. "להעלות עוד משהו חיובי?", שאל ישועה בהזדמנות אחרת. "אם אפשר", השיב לו אלוביץ'. ישועה מסר שהמשימה בטיפול.

ישועה פנה גם לעורך הראשי של "וואלה", ינון מגל, בדרישה שלא ברור אם התייחסה לנתניהו או לשר ארדן: "תעשה כותרת יותר ידידותית, המתחרים יותר ידידותיים מאיתנו. תלך עם כל הלב, איש זהב". מגל השיב במילה אחת: "סבבה".

לבסוף אושרה העסקה. לפי כתב האישום, אלוביץ' ניצל את קשריו עם נתניהו כדי להאיץ בשר ארדן לאשר את עסקת "יד 2". גם נתניהו חתם. שאול ואיריס אלוביץ' התעשרו במאות מיליוני שקלים. ישועה שִלשל לכיסו בונוס שמן של 15 מיליון שקל.

אילן ישועה בפתח אולם משפט המו"לים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

מבחינת הסנגור של האלוביצ'ים, עו"ד ז'ק חן, הפרטים הללו היו אמורים לכל הפחות להחשיד את ישועה בפלילים. לשיטתו, הרווח האישי שגרף מנכ"ל "וואלה" דאז, והמעורבות האישית שלו בהטיית הסיקור – שכללה גם הפגנת יוזמה אישית – הופכים אותו לשותף בקנוניה. מבחינת הסנגור, ההבדל בין היחס לישועה והיחס לאלוביצ'ים עשוי להצביע על אכיפה בררנית.

אתמול (16.1) באולם משפט המו"לים עו"ד חן הציג את השתלשלות המקרים הזאת בפני תנ"צ אלי אסייג, לשעבר ראש היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ), הקצין הבכיר ביותר ברשימת עדי התביעה והאיש שהופקד על חקירת "תיק 4000". זה היה יום העדות השלישי של אסייג. בחקירה הראשית בלטה הביקורת שלו על קשירת ידיהם של החוקרים בבואם לחקור את נתניהו ובני משפחתו. בחקירה הנגדית בלט חוסר רצונו לשתף פעולה עם הסנגורים. כך היה גם במקרה הזה.

תנ"צ אסייג אישר שישועה, עד מפתח שסיפק חלק ניכר מהראיות בתיק, לא נחקר כחשוד בשום שלב של חקירת "תיק 4000". רוב החקירות של ישועה, ציין, התקיימו לפני שקיבל לידיו את הפיקוד על החקירה, אבל גם בהמשך – כשישועה זומן להעיד על עסקת "יד 2" – החוקרים התייחסו אליו כאל עד שתורם לקידום החקירה, ולא כחשוד. גם ארדן, ציין עו"ד חן, לא נשאל בחקירתו על היוזמה להזמינו ל"קלוזינג בברלין".

"ישועה, שמחכה ל-15 מיליון שלו, לחוץ", אמר הסנגור חן לעד אסייג. "הוא רוצה שזה יגיע יותר מהר, החתימה הטכנית הזאת. הראיתי לך את ההתכתבויות שלו עם שאול, 'אולי נזמין את ארדן לקלוזינג בברלין, נעשה לו תמונה', הוא מבקש מינון מגל 'כותרת יותר ידידותית' – לגבי נתניהו או ארדן, זה לא משנה – כדי שיחתום כבר. היה צריך להציג את זה לישועה בחקירה שלו?".

"כן", אישר אסייג באופן נדיר.

"אבל זה לא הוצג", המשיך עו"ד חן. "וכראש הצח"מ אתה אחראי. מה יש לך להגיד על זה?".

"זה אירוע שלא בוצע על דעתי", השיב אסייג.

משה בר-עם, אחד משלושת שופטי ההרכב, הציע הסבר אפשרי: "זה אירוע טקטי", כלומר לא התרחשות משמעותית שדורשת התערבות של ראש צוות החקירה.

עו"ד חן שלל את האפשרות הזאת. "אני חושב שזה אירוע מקרו, ויש לזה השלכות אדירות – אדירות! – על פרופוזיציית התביעה בכתב האישום", אמר. "לאורך כל החקירה הראשית של העד הוא אמר: 'אני אחראי'. אני רוצה להבין מה משמעות האחריות אל מול דברים כאלה".

אסייג לא שיתף פעולה. האישור הלקוני ("כן"), שלא כלל פירוט כלשהו לגבי דעתו ומעשיו, היה המירב שהסנגור הצליח להוציא ממנו. החוקר הבכיר, שפרש משורות המשטרה ב-2021, אמר שאם היה נוכח בחדר החקירות בכל אחת מהסיטואציות שהסנגור הציג לו, ייתכן שהיה חוקר את העדים באופן שונה מהחוקרים שניהלו את החקירות בפועל – אבל בשורה התחתונה, לא צריך לייחס לכך יותר מדי חשיבות. "אתה עושה סביב זה דרמה", אמר, "וזה בסדר".

"אני לא עושה דרמה", קטע אותו הסנגור. "אני מצטער, זה התיק שלי".

"בסדר, אתה עושה את העבודה – לא דרמה", השיב אסייג. "אבל זה תיק גדול, נעשו בו אלפי פעולות. לשאול למה לא נעשתה פעולה ספציפית, והאם יש מזכר המשך על פעולה כזו או אחרת – זה לא במגרש שלי".

"אז במגרש של מי אני אחפש את זה?", תהה עו"ד חן. מיד לאחר מכן סיפק סיכום מהיר של התסכול המתמשך שעוררו בקרב ההגנה כל החוקרים שהעידו במשפט עד כה: "אני מרגיש כמו איזה כדור בתוך קופסה. אני שואל חוקר, והוא עונה: 'תשאל את הממונים'. שואל את הממונים, והם עונים: 'מיקרו, טקטי'. שואל למעלה, מורידים אותי למטה. שואל למטה, שולחים אותי למעלה. בוא תגיד לי אתה, כראש הצח"מ, את מי אני אשאל?".

אסייג השיב תשובה דווקאיסטית: "דבר ראשון, אתה יכול לשאול אותי. ואני אומר לך שאין לי תשובה כרגע. אבל בלי שום קשר, אני מאמין שמי שניהל את החקירה הספציפית הזו, וראש הצוות שלו, היו אמורים לסגור את המעגל ולתת מענה לכל הפערים שנוצרו".

"אירוע לא נעים"

התשובות הלקוניות של אסייג אִפיינו את חקירתו הנגדית לכל אורכה. גם כאשר עו"ד חן דיבר בלהט, והאשים את אסייג ואת עמיתיו החוקרים בהתנהלות פסולה ומכוערת, אסייג שמר על טון דיבור אחיד ובדרך כלל חזר על תשובות קצרות שהמכנה המשותף שלהן הוא הסרת אחריות או דחייה של התיאור שהוצג לו.

כך קרה למשל כשעו"ד חן הציג לו קטעים מתוך חקירותיה של איריס אלוביץ' – לשיטתו, דוגמאות ללחץ הפסול שהפעילו עליה אסייג ושאר החוקרים בניסיון לגרום לה להיכנע ולהשפיע על בעלה לשתף פעולה עם החקירה. "התיק יהיה איתך ובלעדייך", אמר לה אסייג באחת החקירות, "תחשבי על האינטרסים שלך, תחשבי על המשפחה שלך, תחשבי על בעלך, שהוא לא אדם צעיר, תחשבי על הילדים שלך ותחשבי על כל מה שיקרה סביבך. כולל, לא נעים להגיד, כל הרכוש וכל הכסף".

עו"ד חן ציין שלאיום בפגיעה בבני משפחה, ובאובדן הנכסים, נלווה גם איום בהארכת המעצרים ללא הצדקה – לשיטתו, עוד אמצעי לשבירת החשודים. "זה לא לגיטימי, זה אסור, וזה שווה איום", הטיח בעד, "תגובתך?".

אסייג חזר על תשובה שדקלם קודם לכן פעם אחר פעם: "אנחנו בסך הכל משקפים לחשודים את מצבם".

נאשמי "תיק 4000" שאול אלוביץ' (מאחור) ואיריס אלוביץ' עם עו"ד ז'ק חן בכניסה לאולם הדיונים בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

בחלק אחר של הדיון ניסה הסנגור לדובב את אסייג על פרשה מביכה שנקשרה בחקירת "תיק 4000": חשיפת התכתבויות הווטסאפ של עו"ד ערן שחם-שרביט, אחד מנציגי רשות ניירות ערך בצוות החקירה, עם השופטת שדנה בהארכות המעצר, רונית פוזננסקי-כץ.

המסרונים נחשפו בחדשות ערוץ 10 והעלו שעורך-הדין עִדכן את השופטת מראש על תוכן הבקשות שתקבל מרשויות החקירה, ואף המליץ לה כיצד לפסוק. במקרה שנחשף ביקש ממנה דווקא להקל על העצורים. "אתה ממשיך לגלות לי הכל ואני איאלץ להיראות ממש מופתעת, אז אולי המתווה שחשבנו עליו אינו כה רחוק מהמציאות", השיבה לו באחת ההזדמנויות.

"האירוע הזה היה אירוע מאוד-מאוד-מאוד קשה בחייהם של עצורים, ובאופן ספציפי של הלקוחות שלי", אמר עו"ד חן. במשך קרוב לשעתיים הציג לאסייג פרטים וציטוטים מתוך הליכים מסוגים שונים שנגעו לפרשה, אך התקשה לקבל התייחסות עם משמעות.

"אירוע לא נעים", הודה אסייג, והוסיף שבמשטרה לא נוהגים להתכתב עם שופטים ולעדכן אותם מראש על בקשות שיוגשו. "לא ידעתי שיש פטנט כזה", אמר. באותה נשימה הזכיר שעו"ד שחם-שביט לא היה פקוד שלו אלא נציג של רשות ניירות ערך, ועבד לצדו זמן קצר בלבד עד שעזב בעקבות הפרשה. "אולי בעיני עו"ד חן זה אירוע גדול", אמר אסייג, "אבל מבחינתי לא היתה סיבה להתעסק עם זה".

מדוע לא נחקרו ההדלפות

בשלב מסוים חדל לרגע הסנגור מההתנצחויות והטחת ההאשמות וניסה לדובב את העד בדרך אחרת, ברוח חיובית. "אני רוצה להכיר טיפה את הנפשות הפועלות בחקירה מצד המשטרה", אמר עו"ד חן. "יש כמובן את המפכ"ל, רב-ניצב אלשיך. הוא עשה קריירה מפוארת וחשובה בשב"כ, שלושים שנה בסיכול ומניעת טרור. אנחנו חייבים לו הרבה. נכון?".

"מה השאלה?", אמר אסייג בחשדנות. "אכן, המפכ"ל בתקופת החקירה היה רב-ניצב אלשיך".

"אתה, שמונית לעמוד בראש הצח"מ, הגעת מקריירה מפוארת בעולם הימ"רים. נכון? מפוארת זו מילה שלי, אתה אדם צנוע", המשיך עו"ד חן. "כשאלשיך, בשב"כ, מסכל ארגוני טרור, את ראש הג'יהאד האסלאמי בגדה, הוא לא שואל את עצמו אם האיש עשה משהו – הוא מבצע. ואתה מסכל ארגוני פשע. זו ההתמחות שלך. וגם אתה לא שואל את עצמך אם ראש משפחת הפשע הזה הוא עבריין או לא עבריין – השאלה היא איך מפצחים".

"עכשיו תראה", המשיך עו"ד חן, "בחודש יוני 2016 אומר המפכ"ל: 'אין מקום יותר רגיש מיאח"ה. זה כנראה לא במקרה שיאח"ה נולדה ב-75' וממשלה נפלה כבר ב-77'. יאח"ה יכולה להקים ממשלות ולהפיל ממשלות'. עכשיו, יאח"ה היא יחידת אחות של יאל"כ בלהב 433. ובאותו זמן, יאח"ה עסוקה בחקירות אחרות שקשורות לתיקי האלפים, 1000 ו-2000 כמדומני".

אסייג אישר.

לכן, המשיך עו"ד חן, כשהוחלט לפתוח בחקירת "תיק 4000" – האחריות עליה הועברה ליאל"כ, היחידה שעליה פיקד אסייג. הסנגור עקץ את העד: "המומחיות של יאח"ה היא בחקירות שחיתות שלטונית. המומחיות שלך, באופן אישי, היא פחות בזה. יש לך הרבה מאוד חוקרים שהם משכילים מאוד, עורכי-דין, רואי חשבון – ונעזרת הרבה, כפי שאמרת, בפרקליטות".

בנימין נתניהו וגלעד ארדן עונדים לרוני אלשיך את דרגותיו בטקס מינויו לתפקיד המפכ"ל. משרד ראש הממשלה, דצמבר 2015 (צילום: מרים אלסטר)

זאת היתה דרכו של עו"ד חן להניח בפני העד את האפשרות שהפרקליטות, שליוותה את התיק באופן צמוד מרגע פתיחתו, מילאה תפקיד דומיננטי מדי בחקירה.

"היה ליווי של הפרקליטות, זה לא קשור לניסיון האישי שלי, ואני חושב שזה תרם לנו בהבנה המשפטית איפה שצריך", התגונן אסייג. "אני ניהלתי את הצח"מ, נציגי הפרקליטות הצטרפו אלינו, הביעו את עמדתם בהיבטים המשפטיים – ובסוף מי שהחליט זה אני". לדבריו, אחת הסיבות למעורבות הגבוהה של הפרקליטות היתה המגבלות שהוטלו על החקירה מכורח העובדה שהחשוד העיקרי בה היה ראש הממשלה.

ובכל זאת, אסייג הסכים להכיר בפגם נקודתי: "לא ידעתי ולא אהבתי את זה שהפרקליטים מעבירים לחוקרים שאלות. היה מקרה שקצין ננזף כי הוא עִדכן פרקליטה ולא את המפקד שלו. אני הבהרתי לפקודים שלי באופן חד-משמעי: מבחינתי הפרקליטים הם מלווים. הם לא מנהלים את החקירה".

לקראת סוף הדיון העלה הסנגור גם את סוגיית ההדלפות. הוא הציג לאסייג מקבץ של כתבות שתיארו את תוכנו של "תיק 4000" חודשים ושבועות לפני המועד שבו נפתח באופן רשמי. לשיטתו, החומר הודלף לעיתונות על-ידי גורמים במשטרה, או על-ידי עד המפתח ישועה – כפי שהאשים עד המדינה ניר חפץ באחת מחקירותיו.

אסייג, כמו כל החוקרים שהעידו במשפט ונשאלו על תופעת ההדלפות, גינה זאת והצהיר שהדלפות פוגעות במהלך התקין של החקירה. ובכל זאת, אישר אסייג, הוא לא עימת את ישועה עם הטענה של חפץ, ולא עשה דבר כדי לחקור את פקודיו ולגלות אם מישהו מהם מסר מידע לעיתונאים. לדבריו, ההדלפות היו "רעשי רקע" שהוא בחר להתעלם מהם כדי לא לבזבז זמן וקשב. "אני נגד-נגד-נגד הדלפות", הבהיר, "זה גרוע מאוד, זה פוגע בעבודה".

"פוגע באנשים גם", הציע עו"ד חן.

"פוגע באנשים, פוגע בעבודה, אבל מה אני יכול לעשות?", אמר אסייג, ואז פנה לסנגור: "יש אפשרות לשאול אותך שאלה אחת?".

"אחר-כך. קודם אני אשאל", השיב עו"ד חן. "לי קשה עם המילה 'רעשי רקע' ו'יאללה נעבור לסדר היום'. איזה כיף".

"הצגת את זה לא נכון", התלונן העד.

"אז תתקן אותי, זה היה הרושם. בוא תגיד לי למה זה לא רעשי רקע", אמר עו"ד חן.

"כראש הצח"מ אני מתעסק בהמון-המון משימות, מנהל ומפעיל אנשים. אני לא יכול לתת מענה לכל רעשי הרקע האלה. אני לא רוצה להתמודד איתם. מה שרציתי לשאול אותך זה כמה תיקים על הדלפות נפתחו במשטרת ישראל. אתה מכיר?".

עו"ד חן השיב בחיוב. "היתה חקירה אחת שייצגתי: ליאורה גלט-ברקוביץ'", אמר. "וטוב ששאלת – דווקא משום שבמקרה הזה היועץ המשפטי לממשלה ראה בזה פגיעה קשה במערכת שעליה הוא אמון, ואמר שצריך לראות 'מי הדליף נגדנו למה לא חוקרים את ראש הממשלה שרון בפרשת סיריל קרן' (החקירה שאותה חשפה המדליפה גלט-ברקוביץ', שעבדה בפרקליטות והעבירה את המידע לעיתונאי ברוך קרא; א"ב) – ואז פתאום חוקרים.

"מה זאת אומרת? מעבירים ביקורת על מערכת המשפט, אז צריך לחקור. בהחלט. אבל פה אני מראה לך מקרה הפוך, שבו פוגעים באנשים. מזהמים את ההליך. אנשים מתאמים עדויות על סמך מה שמתפרסם – אבל כמו שאתה אומר, אין מקרה אחד שפתחו בחקירה. תגובתך?".

אסייג, מבחינתו, הוכיח את הקייס: יש תופעה של הדלפות, מדובר בתופעה ותיקה, אבל היא כמעט אף פעם לא נחקרת. "בעשרים ואולי יותר השנים האחרונות, אתה יודע להצביע אולי על שני מקרים שנחקרו", אמר העד לסנגור, וחתם במס שפתיים: "באותה נשימה, אני אומר לך שזו מכה שצריך לטפל בה".

חקירתו הנגדית של אסייג תושלם בשבוע הבא.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 801KB)