יום אחד, בתחילת שנת 2018, כל פיקוד היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) נעלם. "פשוט אין פיקוד", תיאר זאת רפ"ק (בדימוס) שלומי חכמון. בערבו של אותו היום, אחרי "רחש בחש" מתמשך, קיבלו שוטרי היחידה הודעה חריגה. החקירות בכל התיקים האחרים נעצרות ומעכשיו כולם מתכנסים לחקירה אחת: "תיק 4000".

בלב הפרשה המכונה "תיק 4000" עומד החשד כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושליחיו קיבלו גישה חריגה למערכת החדשות של אתר "וואלה" וזאת בתמורה להטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים שהעניק נתניהו כשר התקשורת לבעלי השליטה ב"וואלה" ובבזק שאול ואיריס אלוביץ'. הפרשה נולדה מתוך פרשה קודמת שנחקרה ברשות לניירות-ערך, ואשר התמקדה בעבירות פליליות בתוך בזק עצמה ובקשרים חשאיים בין מנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה (מומו) פילבר לבין בכירי בזק ובעליה.

כשבמהלך חקירת רשות ני"ע הגיע מנכ"ל "וואלה" דאז אילן ישועה והציג לחוקרים עשרות ומאות תכתובות המלמדות על מעורבות ישירה של בעלי השליטה באתר בעריכת הסיקור של נתניהו ויריביו, כשחלק מהתכתובות קושרות באופן ישיר בין הסיקור באתר לבין ההטבות הרגולטוריות, הוחלט להרחיב את החקירה ולהקים צוות חקירה מיוחד (צח"מ) יחד עם המשטרה.

חכמון, שהעיד אתמול (27.2) במשפט המו"לים, היה החוקר המשטרתי הבכיר שהופקד על חקירת פילבר בצוות המשותף. לפי תיאורו, מרגע הקמת הצח"מ של המשטרה ורשות ני"ע ועד למועד ה"פרוץ", שבו הפכה החקירה של "תיק 4000" לפומבית, עמדו לו רק כעשרה ימים ללמוד את ערימת החומרים העצומה שקיבלה המשטרה מרשות ני"ע. לדבריו, עשה כמיטב יכולתו להבין את עולם הרגולציה התקשורתי אך הדגיש כי ממילא לא שם אמור היה לתרום את מומחיותו בחקירה.

"אם אנחנו מקבלים ציטוט של אלוביץ' הקטן שאומר 'הגיע הזמן שביבי יפצה אותנו על הבחירות, על 'הערבים נוהרים'' והאבא אומר 'לא לבקש, לדרוש', אז חשדות יש שמשהו לא טוב קורה שם"

"אני זוכר את הישיבות הראשונות", סיפר חכמון בעדותו, "איך מפקד היחידה בא ואומר 'אנחנו בודקים, יכול להיות ש'אין פה כלום'. הבנו שחשדות יש למכביר". בתשובה לשאלות עו"ד בעז בן-צור, בא-כוחו של נתניהו, פירט חכמון מה היו החשדות שהתעוררו.

"אם אנחנו מקבלים ציטוט של אלוביץ' הקטן [הכוונה לאור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ' ודירקטור בחברת בזק; א"פ] שאומר 'הגיע הזמן שביבי יפצה אותנו על הבחירות, על 'הערבים נוהרים'' והאבא אומר 'לא לבקש, לדרוש', אז חשדות יש שמשהו לא טוב קורה שם", אמר.

בכך כיוון חכמון לתכתובת בקבוצת הווטסאפ "יועצים וואלה" שהתקיימה בליל בחירות 2015, אחר היוודע התוצאות הראשוניות. אור אלוביץ' כתב בקבוצה, שבה היה חבר גם אביו שאול, "הצלת את ביבי". על כך השיב מנכ"ל "וואלה" ישועה: "מה שחשוב זה שהוא יידע להעריך ולומר תודה", כשהוא מתכוון בכך לראש הממשלה נתניהו. "נקווה שכן...", כתב שאול אלוביץ'. "לא נקווה, נדרוש", הודיע בנו אור. "כן", כתב האב.

"אבל מה?", המשיך חכמון בעדותו. "אם מדובר בטובת הנאה שניתנת, אז בתמורה למה? היינו צריכים להבין מה קורה פה. ואני זוכר את אורי קנר [חוקר נוסף ביאל"כ] באחת הישיבות הראשונות אומר 'יש פה סיקור. למה סיקור זה לא מתת? אם נתניהו מקבל סיקור ונותן את מה שאלוביץ' מבקש כשר תקשורת?'. ואומרת לנו הפרקליטות, 'חשבנו על זה'. זה לא שבאנו מוכנים כמו שוחד רגיל, הוא נתן והוא לקח, זה באמת משהו תקדימי ודיברנו על זה, שסיקור חיובי יכול להיות מתת. ואז אמרנו שבית משפט בבוא היום יקבל את ההחלטה. כי זה נראה סופר הגיוני שיש פה קבלה של משהו".

שוחד אני יודע לזהות

בחקירה הראשית של חכמון אתמול בבית המשפט המחוזי בירושלים, שארכה פחות מחצי שעה, סיפר השוטר לשעבר כי תפקידו בחקירת פילבר היה מוגדר ומצומצם. בעוד אודי אבוקסיס, חוקר רשות ני"ע, הגיע מראש עם הידע על עולם רגולציית התקשורת בישראל והיה אמון על כל הצד הטכני בחקירה, תפקידו של חכמון היה אחר: "המטרה שלנו שאם וכאשר יהיה מצב ששלמה פילבר יהיה עד מדינה אני אדע לעשות את זה".

פילבר אכן הפך לעד מדינה, ובתוך זמן קצר במיוחד. "זה העד הכי קל שהיה לי מעודי ב-30 שנות שירות, שהפך לעד מדינה תוך 24 שעות", סיפר חכמון במענה לשאלות עו"ד אסף עיסוק מפרקליטות מיסוי וכלכלה, "היה נורא קל".

חכמון, שפרש מהמשטרה וכיום מלמד אזרחות בתיכון בכפר יונה, סיפר כי בצוות החקירה סומנו מראש שלושה חשודים כבעלי פוטנציאל להפוך לעדי מדינה: שלמה פילבר, ניר חפץ "והחשוב מכולם אלוביץ'. שאול". פילבר הפך לעד מדינה תוך יממה, חפץ רק אחרי ימים ארוכים של חקירות מתישות ואילו אלוביץ' עומד על גרסתו המזכה עד היום.

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 17.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 17.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

בחקירה הנגדית הסביר חכמון כי אף שלא הגיע לחקירת פילבר עם גוף ידע נרחב על עולם התקשורת בישראל, "שוחד אני יודע לזהות כי נתינה וקבלה אני יודע לזהות, הפרת אמונים אפשר לזהות גם אם אני לא בקיא בתכנים המקצועיים של הרגולציה. בשביל זה אני שם".

עו"ד בן-צור טען כי בדרך כלל חכמון מזהה שוחד בנאלי שכולל מעטפות מזומנים, אך החוקר דחה זאת והשווה את החקירה של "תיק 4000" לחקירה של יאל"כ בשיתוף רשות המסים, שבה חוקרי הרשות יחקרו את החשבוניות, שלגביהן באמת אין לו מושג, אבל את השוחד הוא יידע לזהות.

חקירת "תיק 4000", הוסיף וציין חכמון במענה לשאלות הסנגור, היתה חריגה מכמה בחינות. היחידה חולקה לצוותים קטנים שכל אחד מהם אחראי על פן אחר בפרשה. בנוסף, החקירה לוותה מהרגע הראשון ליווי צמוד בידי פיקוד היחידה והפרקליטות, כשכל צעד וצעד נבחן ומאושר טרם ביצועו. "גם כשאמרו לי אל תחקור את פילבר", סיפר חכמון על אחת ההוראות שקיבל מהפרקליטות, "קיבלתי צרחות 'כנס לחקור אותו' מהפיקוד, אבל אמרתי אני לא נכנס. אתה לא יכול לעשות כלום על דעת עצמך".

חלק ניכר מהחקירה הנגדית של עו"ד בן-צור נגע למה שהוא תיאר כמחדלים של חוקרי המשטרה ורשות ני"ע, אשר לא ביצעו שלל בדיקות שהיו יכולות לערער את החשדות, כגון בדיקות רוחביות של סיקור נתניהו ובדיקות בחומרי החקירה על גרסת פילבר המאוחרת, אחרי שהפך לעד מדינה, ולפיה נתניהו הנחה אותו בסמוך לכניסה לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת להיטיב עם אלוביץ'.

בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 31.5.22 (צילום: יונתן זינדל)

נאשם מס' 1, בנימין נתניהו, בבית המשפט המחוזי בירושלים, 31.5.22 (צילום: יונתן זינדל)

חכמון חזר פעם אחר פעם על חלוקת התפקידים ביחידה ולפיה הוא הגיע לחקור את פילבר בעיקר כדי להפוך אותו לעד מדינה, ולא היה אמון לא על הצד המודיעיני ולא על הצד הרגולטורי. יחד עם זאת, אישר לעו"ד בן-צור כי ראוי היה לפעול אחרת בכמה וכמה נקודות זמן לאורך החקירה.

"אין לי תשובה טובה למה לא בחנו גם חברות אחרות", הודה חכמון כשנשאל מדוע לא פעל לפי עצת פילבר ובדק את יחסו למתחרות של בזק. לחכמון גם לא היה הסבר מדוע לא נבדקו יומני פילבר ונתניהו כדי לאשש או להפריך את קיומה של "פגישת ההנחיה". "בדיעבד היינו צריכים לשאול אותו", הודה חכמון כשנשאל מדוע לא שאלו את פילבר אם יש לו מסמכים ועדויות התומכות בטענתו כי שינוי הגישה שלו כלפי בזק צמח "מלמטה" ולא מהוראה של נתניהו. "היינו צריכים לשאול", הוסיף חכמון כשהתבקש להגיב לעובדה כי לאורך כל החקירה לא נשאל פילבר מדוע שינה את גרסתו המקורית, המזכה.

"תקלה שלי", הגדיר חכמון את העובדה שלפי פילבר הוא שוחח עמו במדרגות מחוץ לחדר החקירה על החקירה עצמה, אך בדיעבד לא כתב על כך מזכר. "חד משמעית" היה צריך להיות מזכר על הרגע שבו פילבר יצא מחדר החקירות, אחרי שכבר אישר כי פעל "כנראה" בשליחות השר נתניהו, ובשיחת מסדרון טען בפני החוקרת רינת סבן כי אינו זוכר כל הוראה מנתניהו, הוסיף חכמון בעדותו.

הבל הפה של פילבר

עו"ד בן-צור הטיח בחכמון כי "פגישת ההנחיה", אבן הראשה של "תיק 4000", כלל לא התקיימה ובואה לעולם נסמך אך ורק על "הבל פה" של פילבר, שרצה לחלץ את עצמו מכתב אישום. במהלך החקירה הנגדית של פילבר הראו הסנגורים כי סביר שהפגישה לא התקיימה במועד שבו נקב כתב האישום, בימים שמיד לאחר היכנסו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. חכמון, מצדו, הזדהה עם הטענה שלא ניתן לסמוך אך ורק על דבריו של העד.

"לגבי הפגישה", אמר חכמון, "יש עד שאתה אומר 'הבל פה'. אני הייתי בתחושה הזו המון פעמים איתו. די לנחש. די עם ה'הבנתי מה הוא אמר' 'לא הבנתי את הלך הרוח'. זה קשקוש. וגם אחרי שנהייה עד מדינה הייתי נורא תוקפן אליו. 'אתה משקר. אתה שקרן, אתה רימית'. נתתי לו את התחושה שאני לא מאמין לך בשיט כי המון פעמים הוא השתמש במילה 'בקומון סנס שלי', 'הבנתי...'. אם היינו נשארים רק בעדות של עד מדינה אחד, פילבר, לא היינו פה".

השופט משה בר-עם תהה האם אכן נעשו בדיקות שהצליבו את גרסת פילבר על הפגישה עם הראיות שהיו בידי החוקרים. "כשאתה מטיח בו 'אתה שקרן' חשוב לדעת אם יש נתונים שתומכים או מאוששים", העיר השופט.

נאשם מס' 2, שאול אלוביץ', בית המשפט המחוזי בירושלים, 26.4.22 (צילום: יונתן זינדל)

נאשם מס' 2, שאול אלוביץ', בבית המשפט המחוזי בירושלים, 26.4.22 (צילום: יונתן זינדל)

"זה מאוד חשוב, מאוד קריטי שנדע אם דברים מסתדרים", השיב העד חכמון. "סביר להניח שהנתונים עברו, אני לא זוכר". לצד זאת הוסיף שגם אם "העד מתעקש 'נפגשתי בתאריך X' וזה לא בתאריך X", אין חשיבות גדולה לכך כל עוד הפגישה התקיימה לפני שקיבל את ההחלטה להיטיב עם בזק של אלוביץ'.

חכמון גם הסביר בעדותו מדוע חשדו מלכתחילה כי פילבר פעל במשרד התקשורת ממניעים זרים. "מר פילבר נכנס לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת ובן רגע משנה את המדיניות, מבלי להבין ברגולציה ובלי להבין בכלל בכלום שם", אמר. "וזה הגיוני, אדם סביר לא יכול להבין משרד תקשורת שלם תוך שבוע, והוא מאשר משהו, ובמקביל אנחנו שומעים שיחות ומקבלים הודעות שהשר מינה אותו כדי להיטיב, ושאול בעצמו אומר את זה ולכן אנחנו חושבים שפה יש משהו, שבנימין נתניהו הוא שם את פילבר להחליף את ברגר כדי לקדם את ענייני בזק למרות ניגוד העניינים שהוא נמצא בו".

"אז למה הוא עד מדינה?", שאל עו"ד בן-צור. "בגלל היסוד הנפשי ולא העובדתי. כשהוא יודע שהשר הוא חבר של אלוביץ' ואוכל איתו, הוא היה צריך להגיד 'סליחה, פה יש לי קושי'", השיב חכמון

בהמשך החקירה שב והדגיש חכמון כי ליבת הפרשה מבחינתו היתה מיזוג בזק-yes, כיוון שהטענה כאילו אדם יכול להיכנס לתפקיד חדש ו"תוך מספר ימים" לעשות את "מה שקודמיו עיכבו ולא הסכימו" מבלי שיהיה לו מניע זר, היא, כלשונו, "קשקוש".

השופט בר-עם תמה על הנחרצות שהפגין חכמון. "אדוני מבין את כל הליך המיזוג? מתי זה התחיל? מי הגורמים?", תהה והוסיף כי אל לחכמון להתבטא ב"פסקנות" בנושא שהוא בעצמו הודה כי אינו מבין בו.

עו"ד בן-צור חקר את חכמון בין היתר על אמירה שלו לפילבר בחדר החקירות לפיה זה "הכי לגיטימי בעולם" למלא את הנחיות השר הממונה. לפי ההגנה, יש בכך כדי להטעות את החשוד, ככל שהחוקרים סבורים כי מילוי ההנחיה מקים חשד לביצוע עבירה פלילית. חכמון טען כי מבחינה "עובדתית" אכן אין בעיה במנכ"ל שממלא את הוראות השר הממנה.

"אז למה הוא עד מדינה?", שאל עו"ד בן-צור.

"בגלל היסוד הנפשי ולא העובדתי. כשהוא יודע שהשר הוא חבר של אלוביץ' ואוכל איתו, הוא היה צריך להגיד 'סליחה, פה יש לי קושי'", השיב חכמון.

העדה יפעת בן-חי שגב, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 20.12.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

העדה יפעת בן-חי שגב, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 20.12.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

אחת הראיות התומכות לתזה של החוקרים הגיעה בזמן אמת מד"ר יפעת בן-חי-שגב, אז יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין וכיום דירקטורית בחדשות 13. בחקירתה במשטרה, שהתנהלה במקביל לחקירת מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, סיפרה כי פילבר נפגש איתה בסמוך לכניסתו לתפקיד וביקש ממנה לקדם את ההמלצה של המועצה למשרד התקשורת לאשר את עסקת בזק-yes, עסקה שהזרימה מאות מיליוני שקלים לכיס הפרטי של אלוביץ'. לדבריה בחקירת המשטרה, פילבר אמר לה כי זהו רצונו של נתניהו. בן-חי-שגב אישרה זאת גם בבית-המשפט, אף שבעדותה היתה עוינת מאוד למשטרה ולפרקליטות.

עו"ד בן-צור טען כי העדות הזו כלל לא רלוונטית כיוון שכבר הוכח שהפגישה עם בן-חי-שגב נערכה בסוף מאי ואילו פילבר נכנס לתפקידו רק ב-7.6.2015, כך שאין הלימה ללוח הזמנים שנוקב בו כתב האישום. בפרקליטות ביקשו לתקן את כתב האישום כך שיקבע כי "פגישת ההנחיה" בין נתניהו לפילבר התקיימה בסמוך לכניסתו לתפקיד ולאו דווקא אחרי הכניסה הרשמית, אך ביהמ"ש דחה את הבקשה.

יחד עם זאת, לא נסתם הגולל על האפשרות שביהמ"ש יקבע כי הפגישה אכן התרחשה קודם לכניסתו לתפקיד, במועד שבין ההכרזה הרשמית על מינויו הצפוי, שבאה לעולם באמצע מאי 2015, לבין אישור הממשלה את כניסתו לתפקיד בתחילת יוני. במקרה כזה, הפגישה עם בן-חי-שגב והעדות שלה דווקא רלוונטיים מאוד.

השקר של "תגיד שזה ביבי"

הטענה המרכזית של עו"ד בן-צור לגבי תחילת החקירה של פילבר בידי חכמון, טרם החליט להפוך לעד מדינה, היא שצוות החוקרים כיוונו את החשוד ללא הרף להפללת נתניהו. "לא אמרנו נתניהו", הבהיר חכמון, אך הודה כי בהיגיון שלו ברור היה שפילבר פועל לפי הנחיית השר שמינה אותו, הוא נתניהו.

כך, לדוגמה, כשחכמון יעץ לפילבר במהלך החקירה לא "לשכב על הגדר" עבור אדם אחר, החוקר המשטרתי לא אמר לחשוד כי הוא שוכב על הגדר עבור נתניהו, אולם האם יכול היה להתכוון לאדם אחר? חכמון טען בבית-המשפט כי הוא היה "שווה נפש" אם פילבר היה משיב לו כי פעל בשליחות גורם אחר. עם זאת, אישר, ברור כי החשד כוון לשר הממנה, נתניהו.

בבית-המשפט העיד פילבר כי חש שהחוקרים כל הזמן לחצו עליו להביא מידע מפליל על נתניהו. אחרי שעו"ד בן-צור הציג לחכמון ציטוטים מדברי פילבר בבית-המשפט שב השוטר לשעבר והדגיש: "לא אמרתי לו 'תביא את נתניהו', לא אמרתי. ממש לא".

ההכחשה הזו נוגעת לקטע מחקירת פילבר שהפך זה מכבר למסר מרכזי, ושקרי, במכונת התעמולה של נתניהו. לפי המסר התועמלני השקרי, חכמון אמר לפילבר "תגיד שזה ביבי" אולם המשפט הזה נשמט מתמליל החקירה, "ולא במקרה!".

המסר התועמלני השקרי הזה נוגד אפילו את גרסת נתניהו. לפי גרסת ההגנה, פילבר הוא שטען בזמן אמת בפני חכמון "אתה לוחץ אותי ואתה אומר לי 'תגיד שזה ביבי'", משפט שהושמט מתמליל החקירה.

אתמול, כשבחקירה הנגדית של חכמון הוקרן הקטע שבו פילבר כביכול מטיח זאת בחכמון העיר עו"ד עיסוק מהפרקליטות כי התביעה חולקת על קביעת ההגנה לפיה פילבר אכן אמר את המילים "תגיד שזה ביבי". השופטים הודיעו כי יותירו את ההחלטה בעניין להמשך.

היום נמשכה חקירתו הנגדית של חכמון והיא צפויה להסתיים מחר.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.76MB)

משפט המו"לים