מר בנימין נתניהו, ראש ממשלתנו עתיר הכישלונות, קנה לו מקום בכותל המזרח של הדמגוגים הארסיים והמשוכללים במאה השנים האחרונות. שמו נזכר בנשימה אחת עם כמה מגדולי המסיתים בהיסטוריה המודרנית. מפניני השיסוי הבולטות שלו נזכיר את "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים" (1997) ו"הערבים נעים בכמויות לקלפיות" (2015).
נתניהו מתמחה במיוחד בשימוש ציני בעיוותים היסטוריים שבהם הוא מנסה לנצל את המוניטין שהוציא לעצמו בעיני קהל היעד שלו, כמי שגדל בביתו של היסטוריון. הדוגמאות האחרונות לכך ניתנו לאחרונה כשאמן הדמגוגיה השווה עצמו במהלך ראיון ל-CNN לשניים מנשיאי ארה"ב: רוזוולט אחרי ההתקפה היפנית על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941 ובוש הבן אחרי הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001. בנימוקים היסטוריים כביכול טען נתניהו בתוקף שכמותם, גם ממנו אין מקום לדרוש להתפטר.
ההשוואה הזו מבוססת, לכאורה, על עובדות היסטוריות, אולם כאשר בוחנים אותה במבט נוסף, מתגלים לעין התפרים הגסים שבהם נתפרה. רמת הטיעון של נתניהו מעלה על הדעת נוכל שיווק רהיטים המנסה לשכנע לקוח תמים שארון המטבח שדפנותיו לא מקבילות ודלתותיו נסגרות בקושי, הוא פאר האופנה האחרונה בבתיהם של עשירי העולם.
היכן הקוץ שבאליה שנתניהו מכר למראיינת מה-CNN? ראשית כל, פיגועי 11 בספטמבר 2001 אירעו עת בוש כיהן כתשעה חודשים בלבד בתפקיד נשיא ארה"ב - ממש כמו נתניהו שהושבע לתפקיד ב-29 בדצמבר 2022. אפשר אולי להתפלא על כך שנתניהו לא עמד על הדמיון הזה ולא השתמש גם בו כדי לחזק את טיעוניו. אם כי ייתכן שאפילו נתניהו הבין שעדיף להימנע מן ההשוואה הזו כי לעומת בוש הבן, נתניהו שימש כראש הממשלה ברציפות החל משנת 2009 פרט לשנה וחצי של ממשלת החילופין של בנט ולפיד, ועוד 3 שנים בין 1996-1999.
מדיניותו של נתניהו לחיזוק החמאס והחלשת הרשות הפלסטינית לא היתה סוד כל שנות ממשלתו והיא היום נחלת הכלל. יתירה מזאת, הוא אף חזר והציג אותה לראווה בפורומים שונים. לבוש הבן, כידוע, לא היה תפקיד דומה והשפעה דומה בחיזוק פעיל ומסיבי של ארגון אל-קעידה.
ההשוואה לפרנקלין דלאנו רוזוולט מופרכת אף יותר. הדמיון היחיד שניתן למצוא בין רוזוולט בזמן פרל הארבור לנתניהו בזמן טבח שמחת תורה היא תקופת הכהונה הארוכה באופן חריג של שניהם. נתניהו כבר צבר כאמור כ-16 שנים (אמנם לא רצופות) כראש ממשלה. רוזוולט נכנס לתפקידו במרץ 1933. בזמן התקפת היפנים על פרל הארבור בדצמבר 1941 היה נשיא כבר כמעט 9 שנים - זמן כהונה חסר תקדים בכל תולדות ארה"ב.
ההבדל העיקרי בין נתניהו של 2023 לרוזוולט של 1941 הוא מידת האמון שנתן בהם הציבור. רוזוולט נבחר לנשיאות על רקע המשבר הכלכלי החמור שהתחולל בארה"ב (ולמעשה בעולם כולו), ששרר כבר 3 שנים ולא נראה לו פתרון. לעומת נתניהו, שמומחיותו בהסתה, פילוג ושיסוי מגיעה לשיאים חדשים דווקא בשעת המשבר הנוכחי, נקט רוזוולט החל מכניסתו לתפקיד בדרך ההפוכה. הוא לא השתמש בסיסמה "ביחד ננצח", אבל פעל בדיוק לשם כך, עשה להחזרת אמון הציבור במערכת הבנקאית ועמל קשה לצמצום האבטלה ולשיקום הכלכלה.
אירוע פרל הארבור אכן היה קשה וטראומטי לארה"ב, אבל אף שניתן היה להצביע על טעויות בהתנהלותו של רוזוולט ולהראות על קוצר ראות מדיני, בחרו אזרחי ארה"ב להתלכד סביבו במלחמה שנכנסו אליה לאור ניסיונם אתו במשך 9 השנים הקודמות. מי שטוען בתקשורת כי מידת האמון שנתניהו זוכה לה מן הציבור הישראלי כיום דומה לזו שזכה לה רוזוולט אחרי פרל הארבור ולכן יש לגזור גזרה שווה בין שני המקרים זורה חול בעיני המראיינים והצופים.
אם כבר מחפשים אירועים מן העבר שמזכירים במשהו את מצבה של מדינת ישראל עם נתניהו היום, ניתן להעלות על הדעת דווקא את ההפתעה של ברית-המועצות בראשות סטאלין מן הפלישה הגרמנית העצומה ביוני 1941.
למרות שהרודן הסובייטי (אגב, כ-12 שנה בתפקיד) קיבל שפע אזהרות מפני פלישה גרמנית קרובה מגורמי מודיעין סובייטיים ומארגוני ביון של מדינות זרות, הוא התעלם מכולן. כאשר המציאות המרה טפחה על פניו הוא נותר המום לאורך מספר ימים ורק לאחר כשבועיים יצא בנאום משודר לאומה.
ועוד חומר למחשבה (בפרופורציות הנכונות): סטאלין פעל מתוך אובססיה לסילוק איומים ממשיים או מדומים לשלטון היחיד שלו, והחליש את הצבא האדום במסגרת הטיהורים הגדולים. עד 1938 הוצאו להורג מאות קצינים בכירים ובכירים מאד – חלק נכבד של צמרת הצבא האדום. חשובה העובדה שטיהור הצבא האדום לא חדל ב-1938 ועדיין נמשך ב-1941 ואפילו אחרי הפלישה הגרמנית.
לא מופרך לשער שחובב היסטוריה כנתניהו עשוי לזהות קווי דמיון עם ישראל של אוקטובר-נובמבר 2023. אולם אין להתפלא שהוא לא הביא את האנלוגיה הזו כטיעון נגד התפטרותו או פיטוריו המיידיים.
פרופ' ישראל ברטל הוא היסטוריון; פרופ' יוסף ורבין הוא פיסיקאי