עיתונאים ישראלים וזרים הנכנסים לרצועת עזה יחד עם כוחות צה"ל נדרשים לחתום על מסמך התחייבות המתפרסם כאן לראשונה. המסמך מתייחס לנושאים ביטוחיים ובטחוניים, אך גם לסדרי העבודה העיתונאית עצמה. בין השאר נכתב במסמך כי לדובר צה"ל הזכות לפסול שימוש בחומר שצולם, גם בעתיד ולמשך זמן בלתי מוגבל וגם מסיבות שאינן קשורות לביטחון מידע וסודיות מבצעית. בדובר צה"ל אומרים כי עד כה לא השתמשו בסמכות זו.
עוד מגביל המסמך סיקור של נפגעים. העיתונאים הנכנסים לרצועה מתחייבים כי חומרי סיקור של אירועים שבהם יש נפגעים לכוחות הביטחון הישראלים לא יתפרסמו ללא אישור מפורש מדובר צה"ל, בזמן הלחימה ובכלל. גורם שנחשף בעבר למסמכים דומים ואף נדרש לחתום עליהם, כתנאי להתלוות לפעולות צבאיות בשטח, מסר כי מדובר בנוהל מוכר גם במקרים של ביקורים של כתבים צבאיים בכלי שייט וטייס ובבסיסים צבאיים.
המסמך מתייחס גם להסדרי אמברגו (השהיית ותיאום זמן הפרסום). לפי המסמך, לדובר צה"ל זכות לקבוע אמברגו על פרסום החומרים העיתונאיים שנאספו ברצועה "בהתאם לצרכים מבצעיים ואחרים". בעוד שניתן להבין ולקבל אמברגו הנובע מסיבות ביטחוניות, העובדה שדובר צה"ל שומר לעצמו את הזכות לקבוע אמברגו ולהאריכו גם משיקולים "אחרים" שלא פורטו – הינה בעייתית.
לאחרונה, בעקבות פרסום קטע מהרצאה של כתב "ידיעות אחרונות" יוסי יהושוע בחשבון תומך נתניהו בטוויטר, עלתה הטענה כי דובר צה"ל מטיל אמברגו על החומרים המצולמים ומוקלטים על-ידי הכתבים המלווים את הכוחות ברצועה על מנת לקדם את האינטרסים הדוברותיים שלו. בעוד שיחידת דובר צה"ל אכן פועלת כך בשגרה, במקרה זה היה מדובר באמברגו שנועד דווקא למנוע אפלייה בין כלי התקשורת השונים.
הסדר כזה נמצא גם הוא במסמך, והוא מתייחס ליחסי העבודה בין כלי התקשורת השונים במקרה שכניסתם מתבצעת במסגרת "פול" של כלי תקשורת, כלומר, נציגי כלי תקשורת מסוימים הנכנסים לטובת דיווח לקבוצה רחבה יותר של כלי תקשורת. במקרה זה העיתונאים החותמים על המסמך מתבקשים להתחייב כי חומרי הגלם שייצרו יועברו לכלל אמצעי התקשורת שידרשו זאת, ישראלים וזרים, תוך פרק זמן סביר ולאחר היציאה משטח הרצועה, באופן שלא ייצור קדימות בפרסום על ידי כלי התקשורת שבו מועסק כתב "הפול".
עיתונאים בתדרוך דובר צה"ל, 5.11.23 (צילום: אלעד מן)
העיתונאים מתבקשים במקרה של "פול", להתחייב גם שחומרי הגלם לא יכללו סממנים מזהים של כלי התקשורת בו הם מועסקים, כמו לוגו על המיקרופון, פנים של עיתונאי המזוהה עם החברה, צילומי "סטנד אפ" (כתב המקריא טקסט למצלמה או מדבר אליה בעמידה) בשטח וכיוצא בזה.
המסמך מתייחס עוד למניעת יתרון של כלי תקשורת מסויימים על אחרים. כך העיתונאים מתבקשים להתחייב כי כתבי טלוויזיה ואינטרנט לא יבצעו צילומי "סטנד אפ" במהלך שהותם, אלא אם מקביליהם למדיה מצורפים לכוחות אחרים. במידה ומדובר בנציג אחד לאותו סוג מדיה, לא יתאפשר ביצועם של צילומי "סטנד אפ".
בנוסף, במקרה של סיקור "פול", ראיונות בשטח יתקיימו כך שרק המרואיינים נראים והכתבים נשארים מחוץ לפריים, כדי ששאר כלי התקשורת יוכלו לעשות שימוש בחומרים אלו באופן שוויוני.
צנזורה וביטחון שדה
על העיתונאים נאסר לבצע שידורים חיים, קוליים או חזותיים בכל דרך במהלך ליווי כוחות צה"ל. למרות זאת, כתבים שהתלוו לכוחות העלו בזמן אמת תמונות וצילומים לחשבונות הרשתות החברתיות שלהם.
גם אנשי מילואים ששוהים ברצועה העלו לרשתות החברתיות דיווחים וסרטונים ממקום שהייתם, באופן שעורר ביקורת. בתגובה לכך מסר דובר צה"ל כי במקרים בהם התנהלות המשרתים אינה עולה בקנה אחד עם פקודות צה"ל וערכיו נערך תחקיר והם מטופלים בהתאם. עוד נמסר כי במספר מקרים כבר ננקטו צעדים פיקודים ומשמעתיים וכי מתקיימות שיחות פיקודיות ביחידות צה"ל להבהרת הנהלים והטמעתם.
עיתונאים ליד שדרות, מלחמת סוכות, 19.10.23 (צילום: נתי שוחט)
המסמך מכיל גם התחייבות, הקבועה ממילא בחוק ובהסכמים עם הצנזורה, להעביר את כלל החומרים לאישור הצנזורה ולא לעשות בהם כל שימוש טרם קבלת אישורה. בנוסף, העיתונאים נדרשים למסור ולאשר את החומרים הויזואליים מיד עם צאתם מהרצועה אצל נציג מערך בטחון המידע הממתין להם ביציאה. דרישה נוספת היא למחוק את חומרי הגלם מכרטיסי הזיכרון על מנת לצמצם את האפשרות העתידית לדליפת מידע. עוד הובהר במסמך כי לא יתקיימו ראיונות עם גורמי שטח ללא הסכמתם.
דרישה נוספת המפורטת במסמך היא כי מכשירי הטלפון של העיתונאים יהיו על "מצב טיסה" כל זמן השהות ברצועה וכי שירותי המיקום בציוד הצילום וההקלטה יהיו כבויים. העיתונאים מתחייבים להימנע מצילום מידע מסווג "ככל שניתן". בהגדרת מידע כזה נכללים תדריכי מפקדים הכוללים פקודות מבצעיות, מודיעין, מפות, אמל"ח מסווג ומסכי מערכות שליטה ובקרה. כמו כן, נאסר עליהם לבצע "צ'ק אין" (התחברות מזוהה לאפליקציות) משטחי לחימה.
התחייבות נוספת היא להימנע מצילום המסגיר את מיקומי הכוחות, פרטי נוף ייחודיים ושילוט. בפועל, לא מדובר בהנחייה גורפת. בדיווחים מהרצועה נכללו לא פעם צילומים שניתן לזהות בהם שמות מקומות ומיקומים, נאמרו במפורש שמות מקומות שבהם שוהים הכוחות בעת הצילום וניתנו אף התייחסויות ליעדים קרובים ואופן התקדמות הכוחות. אלו אושרו, טרם השידור, על ידי גורמי הצנזורה ומערך בטחון המידע. פרסום מידע כזה הוא לעיתים אינטרס צה"לי, כחלק ממלחמת התודעה שהוא מנהל.
ביטחון וביטוח
דרישות נוספות הנכללות במסמך נוגעות לביטוח ולמידת הסיכון שנוטלים עליהם הנכנסים. המסמך מעביר את האחריות לנזק או פגיעה לעיתונאים עצמם, והם מחוייבים להציג מראש פוליסת ביטוח תקפה. העיתונאים הנכנסים לרצועה נדרשים להצהיר כי הם מודעים לכך שבשטח הרצועה מתקיימים אירועי לחימה שונים וסיכונים בטחוניים ובטיחותיים לשוהים בה ובפרט לישראלים. לעיתונאים ולכלי התקשורת מובהר כי הכניסה נעשית למטרות עיתונאיות בלבד ולא לכל מטרה אחרת.
בכל הנוגע להצטרפות לכוחות, מתחייבים העיתונאים למלא אחר כל תנאי או הוראה שיטילו שלטונות צה"ל ומפקדי הכוח אליו יצטרפו ובין השאר להתלוות לכוחות ולציית להוראות המפקדים בשטח בכל עת, לא לפעול באופן עצמאי ולא להתנייד לבד בשטחי הרצועה, למסור לדובר צה"ל מידע המאפשר יצירת קשר בזמן שהות העיתונאי בתחומי רצועת עזה, להתפנות מהרצועה ללא דיחוי עם מתן הודעה מטעם הגורמים המוסמכים בצה"ל ולהצטייד בציוד מגן מבעוד מועד.
המסמך קובע מפורשות כי ככל שלא יעמדו החותמים בתנאי מתנאי ההסכם, יהיו צפויים לסנקציות שונות לרבות הפסקת שיתוף הפעולה של דובר צה"ל עימם ועם כלי התקשורת שבו הם מועסקים. מדובר בסנקציה גורפת ודרקונית, המאפשרת למערך הדוברות, כלי פעולה רב עוצמה נגד מערכות וכתבים של תחום מרכזי, המסקרים את צה"ל בצורה חוזרת ומתמשכת, העלול להיות מופעל באופן שניתן להגדירו גורף ובלתי מידתי.