הצנזור הצבאי הראשי, תא"ל קובי מנדלבליט, פנה לכתבים הישראלים והזרים המסקרים את המלחמה וביקש להדגיש את מגבלות הצנזורה על הדיווחים. לאחרונה פירסמו עיתונאים מיקומים ברצועת עזה בהם פועלים לכאורה כוחות צה"ל. לפי פניית הצנזור, פרסום כזה נכלל ברשימת הנושאים הדרושים אישור הצנזורה לפני פרסומם.

כך למשל צייץ אתמול חגי סגל, לשעבר העורך הראשי של "מקור ראשון", על פעולה של חיילים באחד מחופי הרצועה "לפי השמועות", ובאולפן חדשות 12 התגלע ויכוח בין ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין לבין הפרשן אהוד יערי אחרי שהאחרון דיווח היכן פועלים כוחות צה"ל ברצועה.

לפי חוק הצנזורה, דיווחים על כוחות צה"ל הטעונים הגשה לצנזורה הם כאלו על סדר הכוחות, זהות היחידות והיקפם, האופן שבו ערוכים הכוחות ומקומות ההערכות, אופן התנועה של הכוחות בשטח, משך פעולות הלחימה ודיווחים על מלאים של ציוד ותחמושת.

בפנייתו אתמול לתקשורת הצנזור הדגיש כי אין לדווח באופן גורף על הצלחות מבצעיות או קשיים מבצעיים – כדי להימנע מסיוע לאויב, וכמו כן אין לדווח על מוקדי פגיעות בעורף. יצוין כי דובר צה"ל עצמו מרבה לשווק לעיתונות הצלחות מבצעיות וכי בימים שחלפו מאז תחילת הלחימה פורסמו לא פעם מיקומי פגיעה מדוייקים בישובי עוטף עזה, לאורך הגבול וגם מקומות בהם נפלו רקטות ששוגרו או יורטו מהרצועה ומלבנון וסוריה.

הבסיס להנחיות הצנזור נובע מסמכותו לפי תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945 המקנות לצנזור סמכות רחבה שלפיה הוא רשאי לדרוש בצו מבעליו, מעורכו, ממדפיסו או ממוציאו לאור של כל פרסום, או מבעליו או מנהלו של כל בית-דפוס או עסק של דפוס, או ממחברו של כל חומר, או מכל אדם העומד להדפיס או לפרסם כל חומר, שיגיש לצנזור לפני ההדפסה או הפרסום כל חומר שנועד להדפסה או להוצאה לאור. התקנות אף קובעות סנקציות משמעותיות למפרי ההוראה או למפרסמי פרסומים אסורים.

במהלך השנים, סייג בית המשפט העליון את סמכות הצנזור לעשות שימוש בסמכותו והגביל אותה למקרים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה משמעותית בבטחון המדינה. בד בבד, התפתחה פרקטיקה שעוגנה בהסכמים בין התקשורת לצנזורה, לפיה קיימת רשימה מוגדרת של נושאים בהם צריכים כלי התקשורת להגיש את הפרסומים המתוכננים על ידם לאישור ובחינת הצנזורה.

הגבלת שיקול הדעת הצנזוריאלי הוביל עם השנים את רשויות הביטחון להעדיף הוצאת צווי איסור פרסום כדי למנוע פרסום של מידע בטחוני, שכן המבחנים המשפטיים לקבלת צו כזה היו מחמירים פחות. גם מידע המתבקש במסגרת חוק חופש המידע בנושאי ביטחון – כפוף לאיסורי מסירה ופרסום רחבים יותר מאלו הנהוגים היום בידי הצנזורה.

בשנים האחרונות נשמעה ביקורת לפיה מי שדוחף לפרסומים בנושאים רגישים מבחינה בטחונית הם דווקא הקברניטים הביטחוניים עצמם ובהם ראשי ממשלה, שרי ביטחון ובכירים במערכת הביטחון.

דוגמה קיצונית היתה בעת שהודלפו חומרים סודיים ביותר מהקבינט במהלך מבצע "צוק איתן". לפי החשד, מי שהדליף את המצגת הסודית בדבר הנפגעים הצפויים במקרה של מתקפה קרקעית על עזה, כדי לגייס את דעת הקהל נגדה, היה ראש הממשלה בנימין נתניהו.

פרשה זכורה נוספת, שאף הגיעה לדיון בבג"צ, היתה הראיון שהעניק ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לתכנית "עובדה" של אילנה דיין. בעתירה נטען כי הראיון לא אושר מבעוד מועד על ידי הצנזורה ופגע באופן משמעותי בביטחון – משיקולים פגומים של כהן.