שורת ארגונים אזרחיים העוסקים בשקיפות שלטונית פנו היום (26.10) למשרד המשפטים בקריאה להחריג את חוק חופש המידע מתזכיר חוק הקובע דחיית וארכות לפעולות השלטון. החוק צפוי להקפיא את חוק חופש המידע בישראל למשך שלושה חודשים לפחות. הארגונים טוענים כי התזכיר מיותר בחלקו הגדול ומזהירים כי הקפאת חוק חופש המידע דווקא בעת חירום תפגע באמון הציבור במנהיגיו וכתוצאה מכך בחוסנו האזרחי של העורף.
אתמול הודיע משרד המשפטים על תזכיר חוק שידחה מועדים במגוון תחומים, בין היתר במענה של רשויות ציבוריות לפי חוק חופש המידע. לפי התזכיר, כל החלטה של רשות ציבורית שאמורה היתה להתקבל החל מה-7.10.23 תידחה בשלושה חודשים, החל מה-7.01.24 ואילך. המשמעות בפועל היא שמי שיגיש בקשת חופש מידע היום יוכל לצפות לתשובה במקרה הטוב בסוף חודש ינואר 2024.
תזכיר החוק צפוי להגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה בתחילת השבוע הבא, ובינתיים הקציב משרד המשפטים 48 שעות לשמיעת הערות הציבור. התנועה לחופש המידע, עמותת עורכי-דין לקידום מנהל תקין, עמותת הצלחה, התנועה לאיכות השלטות ועמותת רווח נקי, העבירו יחדיו הערות ראשוניות על תזכיר החוק והשלכותיו.
"מן הידועות היא שדמוקרטיה נבחנת גם ובעיקר ברגעי משבר", כותבים הארגונים. "[...] דווקא בזמנים יוצאי דופן של מאבק מלחמתי, אליו מגויסים כוחות הסדיר והמילואים של צה"ל והעורף כולו, נודעת חשיבות עליונה למידע הנמסר לציבור ולדיווחים העובדתיים העומדים לרשותו ביחס לאופן קבלת ההחלטות השלטונית ולתשתית העובדתית וההיגיון שביסודן".
הארגונים מוסיפים כי "תנאי חיוני לחוסנו האזרחי של העורף בעת מלחמה הוא אמון הציבור במנהיגיו, במדיניות שאותה עיצבו ובחרו, ובהחלטות אותן בוחרת הממשלה לקדם", וטוענים כי "דווקא עתה יש לתת משנה תוקף לזכותו של הציבור לדעת, אשר מתאפשרת הלכה למעשה בשגרה ובזמן חירום באמצעות הגשת בקשות חופש מידע".
לדברי הארגונים, "חוק חופש המידע הוא אמצעי וכלי שקשה להפריז בחשיבותו להגשמתה של זכות הציבור לדעת וקיום עקרונות דמוקרטיים בסיסיים. לא נכביר מלים על חיוניותן של הוראות חוק מחייבות, שסנקציות בצדן, לשם השגת מידע ציבורי מאת הרשות. ברור לכל ש'הקפאת' תוקפן דווקא בשעת החירום הנוכחית, תסכל במידה רבה את מימושה של זכות הציבור לדעת בדיוק בתקופה שבה כה חיוני לתת לציבור, בזמן אמת, גישה למידע שבידי הרשויות".
כוחות צה"ל ליד גבול עזה, 15.10.23 (צילום: תומר נויברג)
הארגונים מעירים במכתבם ארבע הערות מרכזיות לגבי נוסח החוק. ראשית, המועדים להגשת עתירות לבתי-המשפט בגין החלטה שלא למסור מידע ממילא מוקפאות כעת, בעקבות החלטת שר המשפטים להגביל את פעולות בתי המשפט. שנית, הוראות חוק חופש המידע ממילא מאפשרות לרשות הציבורית לדחות את המענה לתקופה מצטברת של 120 ימים.
שלישית, בתזכיר החוק אין הבחנה בין תחומים שונים והחלטות שונות. לדברי הארגונים טוענים כי הכללה שכזו "היא גורפת, פוגעת קשות בעקרון ההגינות השלטנית, אינה מידתית ואינה סבירה", וברמז לקראת עתירה עתידית לבג"ץ מוסיפים כי "ספק אם תעמוד במבחן הביקורת השיפוטית". לטענת הארגונים הקפאה כזו של חובת השלטון משמעותה "השעיית הפיקוח האזרחי על פעולות השלטון עלולה להוביל לפגיעה בזכויות רבות אחרות, מסכלת את זכות הציבור לדעת, ונעשית ללא אבחנה וללא תשתית עובדתית מספקת ביחס לשלל ההחלטות שמקבלות רשויות המדינה".
הערה רביעית של הארגונים נוגעת להיעדר הבחנה בין רשויות הממוקמות בחזית המלחמה לבין רשויות בעורף, ובין תפקיד הרשויות השונות והיקף עשייתן. חלק מהרשויות, מציינים הארגונים, ממשיכים לפעול בהיקף נרחב ולעתים אף בהיקף גדול מאשר בימי שגרה.
בשל כל זאת מבקשים הארגונים להחריג את חוק חופש המידע מתזכיר החוק ואף לקצר את המועדים למתן מענה לבקשות חופש מידע בנוגע לנושאים מסויימים ורשויות מסוימות "דווקא על רקע הצורך הממשי והמיוחד שמעורר המצב הנוכחי ובשים לב לסוגיות המשמעותיות הנוגעות אליו ומצדיקות מסירת מידע לציבור באופן מוקפד אף יותר מבימי השגרה".
על המכתב חתומים עורכי-הדין רחלי אדרי-חולתא מהתנועה לחופש המידע, נדאל חאיק מעורכי-דין לקידום מנהל תקין, אלעד מן מעמותת הצלחה (לשעבר יו"ר עמותת העין השביעית), תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון ונילי אבן-חן מעמותת רווח נקי.
במקביל הגישה החברה להגנת הטבע את התייחסותה לתזכיר החוק. בתגובתה, שהוגשה באמצעות עו"ד אסף רוזנבלום, טוענת גם החברה להגנת הטבע כי יש להחריג את חוק חופש המידע מתזכיר החוק, או לכל הפחות לקבוע הסדר נפרד לגביו.
"לא יעלה על הדעת, כי הכלי המרכזי שקיים בידי הציבור לעמוד על זכויותיו ולבקר את פעולות המינהל הציבורי, יישלל ממנו באופן גורף", כותבים בחברה להגנת הטבע. בחברה מזכירים כי גופים שונים ממשיכים לפעול בלי קשר למלחמה, ומציינים כדוגמה את מועצת הנפט שמתכנסת בימים אלה לצורך הרחבת השימוש בדלקים פוסיליים ב"מים הכלכליים" של מדינת ישראל.
זו "החלטה אסטרטגית בעלת משמעויות סביבתיות, אקלימיות, כלכליות
וחברתיות מרחיקות לכת", טוענים בחברה להגנת הטבע. "אין זה מתקבל על הדעת שבידה האחת תמשיך המדינה לקדם נושאים עקרוניים שאינם בהולים בזמן מצב החירום, ובידה השניה תחסום את יכולתו של הציבור להגן על האינטרסים והזכויות שלו ביחס לאותן החלטות, באמצעות שימוש בחוק חופש המידע".