בחסות המלחמה: משרד המשפטים מבקש להשבית בפועל את חופש המידע בישראל לשלושה חודשים, עם אפשרות להארכה.
חוק חופש המידע קובע כי על רשות ציבורית להשיב בתוך 30 יום לבקשת חופש מידע עם אפשרות להאריך את הדחייה ללא נימוק ב-30 ימים נוספים. אחר-כך יכולה הרשות להאריך את הזמן באופן מנומק ב-60 ימים נוספים. בפועל, משרדי ממשלה, הכנסת, בתי-המשפט ויתר הרשויות הציבוריות הכפופות לחוק חופש המידע נוהגות דרך קבע לחרוג מהמועדים הקבועים בו ולהימנע מלהשיב לבקשות חופש המידע במשך חודשים ארוכים.
מצב המלחמה שבו נתונה ישראל מאז ה-7.10 יכול לשמש נימוק ענייני וסביר להחלטת רשות ציבורית לדחות את מועד המענה לבקשות חופש מידע, אך במשרד המשפטים מבקשים להעניק לרשויות פטור גורף ממענה לבקשות כאלו בחודשים הקרובים.
היום (25.10) פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק ולפיו יתקיימו הארכות ודחיות מועדים במגוון של תחומים, בין היתר בהחלטות מינהליות ופעולות מול רשות ציבורית, תחום הכולל את המענה לבקשות חופש מידע.
"המציאות השוררת בישראל בעת הזו, בשילוב עם המגבלות שהוטלו על האוכלוסייה, מקשות על קיום שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי", נכתב בדברי ההסבר לתזכיר החוק. "היבט אחד שמקשה על המגזר הציבורי והפרטי כאחד הוא העובדה, כי בחיקוקים רבים קבועים לוחות זמנים קשיחים לביצוע פעולות, למתן החלטות מינהליות ולפקיעת כהונתם של בעלי תפקידים שונים, שיש קושי לעמוד בהם בעת הזו". כדוגמה לחיקוק שכזה מביא משרד המשפטים את חוק חופש המידע.
לפיכך מציע משרד המשפטים כי כל החלטה של רשות ציבורית שאמורה היתה להתקבל החל מה-7.10.23 תידחה בשלושה חודשים, החל מה-7.01.24 ואילך. המשמעות בפועל היא שמי שיגיש בקשת חופש מידע היום יוכל לצפות לתשובה במקרה הטוב בסוף חודש ינואר 2024.
בימי שגרה השקיפות היא מרכיב חיוני ביכולת הציבור לפקח על השלטון. בעת מלחמה רק גוברת החשיבות בקבלת מידע מהרשויות, מידע שממילא שייך לציבור. דחייה גורפת של כל התשובות לבקשות חופש מידע תפגע פגיעה אנושה ביכולת הפיקוח של הציבור על זרועות השלטון.
הצעת החוק צפויה לבוא בפני ועדת השרים לחקיקה בתחילת השבוע הבא. משרד המשפטים הקציב לציבור 48 להעיר הערותיו.