חברת סגל בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס ברחובות, שאותו הקמתי, הציעה לי להצטרף לקבוצת וואטסאפ של "פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה". שמחתי. כמרצה למשפטים מזה יובל שנים, שבין השאר מלמד מה היא דמוקרטיה, סברתי שחשוב שהסגל האקדמי יגלה מעורבות בשמירה על הדמוקרטיה.
כשהצטרפתי נמצאה הקבוצה בעיצומו של ויכוח סביב נייר עמדה שפרסם ארגון עדאלה בעקבות המלחמה בעזה. עדאלה, "המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל", פרסם מסמך שכותרתו "הצהרת עדאלה בעקבות האלימות הקיצונית בעזה ובישראל מאז שבת ה-7 באוקטובר 2023". במסמך זה הוא "קורא לקהילה הבינלאומית להתערב באופן מיידי להגנת חיי האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, שמרביתה פליטים פלסטינים, הנתונים כעת לפעולות התגמול האכזריות של ישראל".
"מעשים אלו", כותב עדאלה, "מהווים הפרה של המשפט הבינלאומי". בארגון אמנם מציינים כי המעשים "מגיעים לאחר המתקפה חסרת התקדים, האכזרית והבלתי חוקית שביצעו חמושים של חמאס נגד אזרחים בישראל". אך כדאי לשים לב שעל פי המסמך, בעוד "פעולות התגמול האכזריות" מבוצעות על-ידי "ישראל" - המתקפה על תושבי העוטף בוצעה בידי "חמושים של חמאס" ולא על-ידי חמאס חלילה, או על ידי תושבי עזה (שהשתתפו בטבח בפועל).
במסמך קובע עדאלה כי פעולותיה של ישראל, כולל "הרג של עשרות אלפי פלסטינים", "מספקות את ההקשר לאירועים אלה".
במכתב של ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל לראשי האוניברסיטאות, שנוסח בסיוע עדאלה, אף מציינת הוועדה ש"מותר להם - לסטודנטים הערבים באוניברסיטאות - להתנגד לניסיון הטיהור האתני שעוברת האוכלוסייה".
בעדאלה מציינים כי "יותר מ-1,200 בני אדם נהרגו ו-2,900 נפצעו, רובם אזרחים, ולמעלה מ-100 בני אדם (כולל ילדים, נשים וזקנים) נלקחו כבני ערובה לרצועת עזה", אך זאת "לפי מקורות ישראלים". לעומת זאת, את מספרי ההרוגים והפצועים בעזה, בהם נוקב חמאס, מקבל עדאלה כאמת שאין עליה עוררין.
ההצהרה ממשיכה ומציינת: "ההרוגים, הפצועים והעקורים מן הימים האחרונים מצטרפים לעשרות אלפי הקורבנות הפלסטינים מתקיפות צבאיות ישראליות קודמות ברצועת עזה, בעיקר מן האוויר. הצבא הישראלי גם פוגע והורס תשתיות, בכלל זה מערכות מים וביוב, מנתק אספקת חשמל ואספקה הומניטרית, ופוגע במכוון במתקנים ובאנשי צוות רפואי ועיתונאים, מה שהולך ומתגבש לקראת אחד המשברים ההומניטריים האכזריים בעולם".
אחד החברים בקבוצת הוואטסאפ, בכיר באחת האוניברסיטאות המובילות, דחה ביקורת שהשמיעו חברים על ההצהרה. הוא הדגיש כי עדאלה מהווה "גורם מתון בקרב הציבור הערבי בישראל". בתגובה כתבתי שמונה מילים תמימות: "מה זה אומר? שישנם קיצונים מעדאלה? אכן יש". לא ידעתי מה ממתין לי.
פרופ' א"ג [גילוי נאות – סטודנט שלי לשעבר] כתב: "חבל שפורום למען הדמוקרטיה יהיה לעוד במה לחיפוש אמירות של אזרחים וארגונים ערבים שאולי לא ניסחו כמו שאנו רוצים. וגם בעיני הכיבוש הוא סיבת שורש מרכזית".
על כך הגבתי: "האם לתפיסתך הפורום אמור לשקף רק את דעותיך. אז למרות שצורפתי לפני 10 דקות אמחק עצמי ממנו. חבל שאינך מסוגל לשמוע דעה שאינה תואמת ב-100% את דעותיך. הלכך נועד פורום זה?".
ואז נפתחו עליי שערי הגיהינום. א"ג הגיב בתוקפנות: "אשר, אם הפורום הופך להיות פורום למקארתיזם על עד כמה אזרחים פלסטינים בישראל נאמנים אני אמחוק עצמי ממנו עוד לפניך. זה פורום למען דמוקרטיה ולא למוניטורינג של ארגונים ו'נאמנותם'. בשביל זה יש אם תרצו ו-ngo monitor".
בתגובה ציינתי: "אתה גם מכיר את דעותיי מכנסים בעבר, בהם הטפתי להקמת מדינה פלסטינית. אך למדתי ממך כעת שלפני הכיבוש שררו כאן שלום ואחווה ומדינות ערב שלחו לנו רק זרי פרחים. אתה אולי צעיר מכדי לזכור מה היה כאן לפני 1967".
לא איש כא"ג ירים ידיים. וכך כתב: " אשר אם באת לכאן כדי להטיף ולחנך אותי אתה באמת יכול לעזוב".
משאיש מחברי הקבוצה – כולל אותו בכיר, גם הוא תלמיד שלי – לא ראה לנכון להגיב על השתלחותו של א"ג, הסקתי מסקנה. במייל פרידה כתבתי: "מאחר והבחירה היא בין שיפרוש א"ג חסיד זכויות האדם לבין מקארתיסט כמוני [מוזמנים לקרוא מאמרים 'מקארתיסטיים' שלי] הריני פורש בצער רב מהקבוצה. תופתעו - דמוקרטיה משמעה פתיחות ולא אימוץ עיוור של צד אחד. היו ברוכים והמשיכו לקדם את הדמוקרטיה לפי תפישתו של א"ג".
כנראה ששברתי בכך שיא עולמי – מרגע צירופי לקבוצה ועד אילוציי לפרוש חלפו 57 דקות בסך-הכל.
פרופ' אשר מעוז הוא יו"ר הוועדה לקשרים אקדמיים בינלאומיים של המרכז האקדמי פרס וסגן נשיא האגודה הבינלאומית לחירות דתית