האם ערוצי הספורט יקבלו חותמת כשרות משפטית לאחד המטרדים הבולטים בשידורי הספורט בישראל? עותרים ייצוגיים הציגו ראיות לכך שערוץ הספורט וצ'רלטון מתעלמים מהחוק ומשדרים פרסומות וחסויות באופן אסור, אלא שהשופט, כך נראה, קשוב לפחות לחלק מטענות הנגד של הערוצים. הרגולטור, מועצת הכבלים והלוויין בראשותו של ניר שוויקי, לא רק נרדמה בשמירה על הכללים - אלא סירבה בכלל להצטרף לדיון.
ביום ראשון הקרוב (8.10) צפוי להתקיים דיון חריג בבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברות Hot ו-yes. בלב הבקשה: שילוב אסור של פרסומות במהלך שידורי ספורט. בשידורי הספורט של ערוץ הספורט וצ'רלטון מופיעות פרסומות בהיקף שחורג מהמותר ופוגע בצפייה, טוענים העותרים, שהגישו את הבקשה כבר לפני שלוש שנים.
המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, הגוף המפקח על ערוצי הספורט, בחרה שלא להתייצב בכלל להליך. בהיעדרה, השופט שזימן את הצדדים לדיון אחרון לפני הכרעה, רמז כי הוא עשוי לפרש את כללי המועצה באופן שיאפשר לערוצי הספורט להמשיך ולשדר פרסומות בהיקף נרחב.
ניר שוויקי, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין (צילום: משרד התקשורת)
חוק התקשורת וכללי המועצה לשידורי כבלים ולוויין קובעים כי אסור ל-Hot ו-yes לכלול פרסומות בשידוריהם למעט במקרים חריגים. אחד החריגים מאפשר להציג פרסומת במהלך הצגת פרס, כולל ב"שידור תחרות ספורט", אולם הכללים מציינים כי מדובר רק בתחרות ספורט "המתקיימת בישראל, ובלבד שלא יוצגו יותר משני פרסים במהלך שידור אותה תחרות ושהצגת הפרסים תיעשה באופן שיצמצם ככל האפשר את הפגיעה בצופה ואת ההפרעה לצפייה בשידור".
מגבלות נוספות על הצגת הפרס קובעות כי ניתן להציג את הפרסומת בעניין הפרס כל עוד יש "הצדקה עניינית" להצגת הפרס, ועוד נקבע כי "לא ייאמרו דברי שבח וכל תיאור איכותי" לגבי המוצר שניתן כפרס, כי משך אזכור הפרס ומעניקיו לא יעלה על 6 שניות וכי הפרס ומעניקיו יוזכרו בתוכנית "לא יותר משלוש פעמים".
לפי הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, שהגישו דני ברליצהיימר ומיקי חובה באמצעות עו"ד אסף שילה, ערוצי הספורט מפרים באופן בוטה את החוק.
לטענת העותרים, משך אזכורי הפרס על המסך בזמן שידורי משחקים עולה פי כמה על 6 שניות ולמעשה מגיע בדרך כלל ל-30 שניות; אזכור הפרסים נעשה יותר מאשר שלוש פעמים ולעתים מגיע לשמונה פעמים במשדר; במשדרים רבים מוצגים יותר משני פרסים; הצגת הפרס כוללת דברי שבח למוצר; והפרס מוענק בלא כל הצדקה עניינית, כמו במקרים של בחירת "שחקן החודש" באמצע החודש או בהזמנה לבחור שחקן מצטיין דקות ספורות אחרי תחילת המשחק. עוד נטען כי הצגת הפרסים מתקיימת גם בשידורי תחרויות ספורט שאינן מתקיימות בישראל.
חריג נוסף בכללים לשידור פרסומות בכבלים ובלוויין מאפשר לשדר הודעות חסות, אך גם כאן כללי הרגולטור מגבילים את הערוצים. הכללים אוסרים על תיאור איכותי של המוצר וקובעים מגבלה חריפה על אופן ההצגה הגרפי של המוצר ונותן השירות. הודעות החסות מוגבלות ל-30 שניות בכל שעת שידור וביחס לשידור ספורט מובהר כי ניתן לשדר חסויות "בהפסקות טבעיות של מהלך המשחק לפי חוקי התחרות, ובלבד שתכיפות שידורן של הודעות חסות במהלך תחרויות כאמור, לא תעלה על אחת לשלושים דקות".
אלי עזור, הבעלים של ערוצי צ'רלטון (צילום: מרים אלסטר)
מגישי התביעה טוענים כי בערוצי הספורט בישראל יש יותר מהודעה אחת כל 30 דקות ולמעשה יש כשמונה הודעות או יותר בשעה וחצי; מקבץ הודעות אורך כ-30 שניות ובמצטבר משודרים כ-180 שניות של הודעות חסות בשעה; ההודעות כוללות תיאור איכותי של המוצרים; והן חורגות אל מעבר להפסקות הטבעיות במשחק.
"למרות שרוב הפרסומות מתחילות בזמן שההתרחשות במגרש 'רגועה' יחסית (הכדור יצא אל מחוץ לתחומי המגרש, או בוצעה עבירה, או מבוצע חילוף או מבוצעות זריקות עונשין וכד')", נכתב בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, "קורה לא אחת כי בשל התמשכותן הארוכה הן מפריעות בזמן שהמשחק חודש ומתרחשים בו אירועים מעניינים".
מגישי הבקשה דרשו לפצות את צופי ערוצי הספורט במאה שקלים כל אחד והעריכו את הסכום הכולל ב-37.5 מיליון שקל למנויי Hot ו-24 מיליון שקל למנויי yes.
אם נצטרך לשמור על החוק - הציבור ישלם
בתשובה לבקשה לאישור התביעה הייצוגית טענו ערוץ הספורט וצ'רלטון כי הערוצים פועלים בהתאם להוראות הדין וכי הטענות של התובעים מתבססות על פרשנות שגויה של הכללים.
לפי הערוצים, הכללים מתירים להציג כל נותן פרס במשך 6 שניות ולכן אם ישנו מקבץ של נותני פרסים שמגיע יחד ל-30 שניות אין בכך כל הפרה של הכללים. עוד נטען בין היתר כי את המגבלה על כמות נותני הפרס שניתן להציג בשעה צריך לחשב לפי משכו הכולל של משדר ספורט, לרבות האולפן המופיע בתחילתו, במהלכו ובסופו. חישוב כזה מעלה כי המשדר אורך קרוב לשלוש שעות ועל כן ניתן להציג בו את כמות הפרסומות המשודרת בפועל.
פרסומת בשידורי ערוץ הספורט (צילום מסך)
לחלופין נטען כי הכללים נוסחו בשנת 1987 ואינם מותאמים "לעולמות שידורי הספורט של ימינו". אם ביהמ"ש יקבל את עמדת התובעים, הזהירו הערוצים, ייפגעו דווקא אוהדי הספורט בישראל שכן הערוצים ייאלצו להעלות את התעריף עבור המשדרים שהם מפיקים, עליית מחירים שתגולגל בהמשך לצרכנים.
בתצהירים מאת תומר תורג'מן, מנכ"ל ערוץ הספורט, ואודי טרלו, סמנכ"ל ערוצים בצ'רלטון, הובהר כי ככל שיידרשו "לצמצם באופן משמעותי את התשדירים" הרי שייאלצו להעלות את דמי המנוי.
טענה נפרדת של הערוצים, שמיוצגים בידי עורכות-הדין אורית מלכא ונופר כהן-עקל, היא כי ממילא לא נגרם כל נזק לצופים. לטענתם, "יתכנו פעמים חריגות במסגרתן גולש חלקו האחרון של התשדיר למהלך המשחק", אולם "רובם המוחלט של התשדירים" משודר בהפסקות הטבעיות של המשחק ואינו פוגע בהנאת הצופים.
עוד טענו הערוצים כי הכתובת לאכיפת העמידה בכללים אינה בית-המשפט אלא המועצה לשידורי כבלים ולוויין, אותה תיארו הערוצים כ"מאסדר אקטיבי ופעיל". בהקשר זה נוסף לתצהיר שהגיש תורג'מן נספח ובו מענה שהעביר הערוץ למועצה לשידורי כבלים ולוויין, אחרי שזו פנתה אליו בעקבות תלונה של עו"ד שילה, המייצג את מגישי הבקשה לאישור תביעה ייצוגית.
עוד לפני שפנה לבית-המשפט, התלונן עו"ד שילה אצל מועצת הכבלים והלוויין, שערוצי הספורו הגדירו כ"מאסדר אקטיבי ופעיל", אך מעולם לא קיבל תשובה
ואכן, עוד לפני שפנה לבית-המשפט התלונן עו"ד שילה אצל אותו "מאסדר אקטיבי ופעיל", אך מעולם לא קיבל תשובה. מהנספח לתצהיר מנכ"ל ערוץ הספורט התברר כי במועצה פנו לערוץ. בא-כוח הערוץ עו"ד אורי בסט השיב בטענות דומות לאלו שנכללות במענה לבקשת אישור התביעה הייצוגית, אך הוסיף כי אכן שגה הערוץ באחד המשדרים בגינו התלונן עו"ד שילה.
כאמור, לפי הכללים ניתן לשבץ הודעות פרס רק בתחרויות ספורט המתקיימות בישראל, אך בערוץ שילבו הודעות במשחק חוץ. "יש לקחת בחשבון כי אין המדובר בשידור משחק שבין מנצ'סטר יונייטד לברצלונה", כתב בא-כוח ערוץ הספורט. "המדובר במשחק שבו לקחה חלק קבוצה ישראלית (מכבי תל אביב), ההפקה היתה ישראלית מעצם טיבה, כללה שידור מאולפן ערוץ הספורט שבישראל, לקחו בה חלק כ-20 אנשי צוות ישראלים (מגישים, עורכים, במאים, וטכנאים), כמו כן השדרים ואנשי הצוות הטכני (טכנאי, צלם וכתב) במגרש היו ישראלים שהוטסו במיוחד למשחק ע"י הערוץ, על מנת לתת לצופים חוויה 'ישראלית' בשידור משחק של מכבי".
בהמשך המכתב הבהיר בא-כוח ערוץ הספורט: "בנסיבות אלו נפלה טעות, בתום לב, ושובצו למשחק הודעות פרס, כאילו היה מדובר בתחרות ספורט המתקיימת בישראל. אנו מתנצלים על כך ומתחייבים להקפיד להבא".
"ערוץ הספורט אכן 'הקפיד להבא'", טען עו"ד שילה בשם מרשיו, "הוא הקפיד להמשיך ולשדר פרסומות בשידורי משחקים שנערכים מחוץ לישראל. [...] ערוץ הספורט הקפיד על כך גם לאחר שהוגשה הבקשה לאישור, והמשיך להקפיד לעשות כן גם לאחר פגישה שנערכה בין ב"כ הצדדים והפניית תשומת הלב של ב"כ המשיבות לעובדה זו". עוד טענו המבקשים באמצעות עו"ד שילה כי הערוצים פירשו באופן אבסורדי את הכללים כך שיוכלו להמשיך ולהציף את המשדרים בפרסומות.
שם זה כאן
המועצה לשידורי כבלים ולוויין התבקשה להביע עמדתה בהליך אך כאמור, הודיעה כי אינה מעוניינת להיכלל בו. לפי הודעה שמסרה באמצעות עו"ד רועי רנד, המועצה הטילה לא אחת עיצומים על בעלי הרישיונות בשל הפרות בתחום הצגת פרסים וחסויות בניגוד לכללים.
"לאורך השנים עשו יושבי ראש המועצה שימוש בסמכותם והטילו עיצומים על בעלי הרשיונות בהפרות שונות", נכתב מטעם המועצה, "ובכלל כך באשר להפרות בתחום הצגת הפרסים והחסויות בניגוד לכללים". בהודעת המועצה ממאי 2022 הזכירו כי "רק לא מזמן", באוקטובר 2021, הטיל יו"ר המועצה עיצומים כספיים בסך כ-200 אלף שקלים על חברות Hot ו-yes בשל הפרת כללי המועצה בעניין הצגת פרסים בשידורים שהתקיימו בערוץ הספורט והדבר אף פורסם לציבור.
שי רקנאטי, בעלי ערוץ הספורט (צילום: יוסי זליגר)
עוד כתבו במועצה כי עוד טרם הפנייה מבית-המשפט שלחו באפריל 2022 מכתבי בירור ל-Hot ו-yes בגין הפרות לכאורה של אותם הכללים ממש, והובהר לחברות כי אם אכן יימצא שהופרו הכללים עלול הדבר להביא להטלת עיצומים נוספים. "הנה כי כן", קבעה המועצה, "בהתאם לסמכויות הקבועות בחוק התקשורת מתקיימים הליכי פיקוח ואכיפה של הוראות הדין". עם זאת, לפי המתואר בבקשה לתביעה הייצוגית, ההפרות אינן אירועים חריגים המתבצעים פעם בחצי שנה אלא הפרות שיטתיות וכמעט יומיומיות.
"יש לתמוה על תשובתו הכללית של הרגולטור כאילו עוסק באכיפה, אך אינו רוצה להתייחס לטענות עצמן", כתב השופט רמי חיימוביץ' בהחלטה שנתן בתיק.
בימים אלה אמור היה השופט חיימוביץ' להכריע בהליך ולקבוע האם לאשר את התביעה כייצוגית אולם לאחרונה זימן את הצדדים ל"דיון השלמות קצר".
בין היתר ביקש השופט חיימוביץ' לשמוע את עמדת הצדדים לגבי האפשרות שבמשחקים המתקיימים מחוץ לישראל, שידורי אולפן, לפני ואחרי משחק "ואולי גם מחצית", יוכלו להיחשב כהפקה מקומית. אפשרות כזו עשויה להוות היתר לשיבוץ הודעות פרס גם בשידור משחקים בחו"ל, זאת אף על פי שהכללים מבהירים מפורשות כי ניתן להציג את הפרסים ב"שידור תחרות ספורט המתקיימת בישראל".
47235-12-20