"משפט הולילנד יימשך", נכתב בכותרת גדולה במרכז שער "ישראל היום". כרגיל, זו אינה קביעה של העיתון, אלא ציטוט. הפעם מצוטטת עמדת הפרקליטות בעקבות מותו של עד המדינה במשפט הולילנד, שעדיין מכונה בראשי התיבות ש"ד.

בכפולה הפותחת מדווח צבי הראל כי בפרקליטות המדינה מעריכים שפטירתו של ש"ד לא תשפיע על המשך ההליך המשפטי. האפשרות ההפוכה, שמותו בכל זאת ישפיע, מוזכרת בהמשך הידיעה כהערכה של גורמים "בקהילה המשפטית". לדברי אותם גורמים, "הדבר עלול להחליש את עוצמת הראיות – בעיקר במקרים שבהם לא הספיקו פרקליטי הנאשמים להשלים את החקירה הנגדית". לא מוזכר כי אחד המקרים האלו הוא המקרה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. למעשה, מכותרת המשנה ניתן לנחש כי ההפך הוא הנכון: "הפרקליטות: מותו של עד המדינה ש"ד לא ישפיע על המשך המשפט שבו מואשם רה"מ לשעבר אהוד אולמרט".

"האירוע הטרגי הזה לא היה יכול להפתיע את מי שראו את העד החולני, כבד הגוף, ששקל 150 ק"ג, מגיע לאולם הדיונים", כותב מרדכי גילת בטור התופס את כל התוכן המערכתי בעמ' 5 של העיתון. "היה ברור שתוחלת חייו קצרה ושהכתובת נמצאת על הקיר", הוא מוסיף.

הכתובת בגליון יום שישי האחרון של "ישראל היום" היתה שונה. אז עדיין התרשם גילת לטובה מכושרו של העד לעמוד במתקפות נגדו. אולם זמן קצר לאחר הדפסת הגליונות נפח העד את נשמתו. גילת מצדיע לעד ש"ד גם בטורו הבוקר, ומציין שלמרות מצבו הרפואי והמתקפות על אופיו, הצליח לעמוד יפה בחקירה הנגדית.

"את העובדה שהעד הזה תרם יותר מכל פושע בישראל למלחמה בשחיתות השלטונית הכבדה, המפחידה ממש, הכירו גם כמה עיתונאים, ובעיקר עורכים מרושעים, שהתנהלו כבובות מריונטה של יחצני ראש הממשלה לשעבר", מוסיף גילת. "הם היו שותפים לקמפיין שבירת רוחו של עד המדינה, שאחד מבסיסיו החשובים היה ב'ידיעות אחרונות' ובאתר האינטרנט שלו. כאן ירו לעבר ש"ד בכל הכלים; כאן צלבו אותו באמצעות כמה מחייליהם בטלוויזיה; כאן חזרו לקוד ההתנהגות של ימי כיסוי משפט חיים רמון והנסיונות להלך אימים על עדי תביעה".

גילת ממזער את הנזק הצפוי לתביעה כתוצאה מפטירת העד המרכזי. "המשפט הזה חי, קיים ובועט", הוא קובע. "מי שקיווה לחמוק ממנו – יתאכזב. עכשיו יתחיל מצעד העדים שמבחינת הפרקליטות עשויים להדק את החבל סביב צוואר רוב הנאשמים, לרבות אהוד אולמרט. עכשיו מתקרב רגע האמת גם של שולה זקן".

עמיתו לעיתון, דן מרגלית, נחרץ אף הוא ומפרסם טור תחת הכותרת "המשפט חייב להימשך ביתר שאת". "איש לא ידע עד כמה רוגזו במהלך 80 ימי עדותו זירז את קצו", כותב מרגלית ומציין: "סניגורו של אהוד אולמרט עו"ד רועי בלכר אינו נעים הליכות". ש"ד מת יום לאחר שנחקר על-ידי בלכר, חקירה שבשיאה עימות מילולי חריף.

"תקיף, אגרסיבי, מבוקש", מוגדר עו"ד בלכר בידיעה קצרה מאת יוסי אלי המודפסת ב"מעריב" ומוקדשת לדמותו של הסניגור. בטור צד כותב שלום ירושלמי כי "עורך-הדין רועי בלכר שכח, ואולי דווקא זכר היטב, שמדובר באיש קשיש וחולה, ניצול שואה בן 76, והתייחס אליו בברוטליות כאל אחרון הפושעים". נדמה כי כמה מהעיתונאים מייחסים לבלכר (ובעקיפין לאולמרט) אשמה במותו של העד ש"ד. "תהיה זו דמגוגיה להאשים את הסניגורים בכך שקיצרו את חייו של ש"ד בחקירות מתישות ואגרסיביות", טוען עידו באום ב"הארץ". "המשפט הפלילי מחייב אותם לנהוג כך".

ב"ידיעות אחרונות" מציגה טובה צימוקי הערכה שונה בנוגע להמשך המשפט. "עד המדינה נפטר – הפרקליטות תבקש פסק זמן להיערכות", נכתב בתחתית שער העיתון. צימוקי ויורם ירקוני מדווחים בכפולה השלישית, על סמך "גורמים המעורבים בחקירה", כי "מותו של ש"ד מהווה מכה קשה לפרקליטות, בעיקר בכל הקשור לאישומים נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ומנהלת לשכתו שולה זקן".

אמנם הפרקליטות, כותבים צימוקי וירקוני, ממשיכה לשדר כלפי חוץ  אווירה של עסקים כרגיל, "אולם מקור משפטי בכיר העריך אתמול שבהנחיית פרקליט המדינה, משה לדור, תבקש התביעה פסק זמן להיערכות מחודשת בתיק על סמך הנתונים החדשים". לפי צימוקי וירקוני, "אחד הסניגורים בתיק אמר אתמול כי טוב תעשה הפרקליטות אם תשקול עמדתה לגבי אולמרט ותיסוג מהאישום נגדו, וכך נאשמים שיש נגדם בתיק ראיות מוצקות יהיו מוכנים ללכת להסדרי טיעון, דבר שהם נמנעים עכשיו לעשות בגלל חובת הנאמנות שלהם לאולמרט".

השאלה היומית במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מנוסחת כך: "האם בעקבות מותו של עד המדינה בפרשת הולילנד, יש לסגור את התיק נגד אולמרט?". תחת הכותרת "סתם את הגולל" משיבה טובה צימוקי בחיוב. "מותו של עד המדינה ש"ד הוא הזדמנות עבור התביעה הכללית, ובמקרה זה פרקליט המדינה משה לדור, לאפס מחדש את הכוונות לגבי מטרות משפט הולילנד", כותבת צימוקי. "[...] הפרקליטות בהחלט יכולה להרשות לעצמה לעשות במקרה הזה חישוב מחודש של המסלול. ניתנה לה כאן הזדמנות מצוינת לרדת מעץ שהיה רעוע מלכתחילה – אפילו בתירוץ מכובד והגיוני שהעד המרכזי מת ולכן לא היתה לה ברירה".

בטור פרשנות משפטית המתפרסם ב"כלכליסט" מעלה משה גורלי הצעה דומה: "אם יבטל לדור את האישום נגד אולמרט, הוא ירוויח פעמיים. גם ישבחוהו על גדלות הנפש, וגם הוא עשוי לחסוך לעצמו ביזיון אפשרי בזיכוי שסיכוייו התחזקו כעת".

ככלל, הסיקור הבוקר של ההתפתחות האחרונה בפרשות אולמרט צפוי והולם את הקו המוכר של כלי התקשורת. אולם בכל זאת ניכר הבדל באופן הסיקור של שני העיתונים שהיו למבקרים הגדולים ביותר של ראש הממשלה לשעבר. בעוד ש"ישראל היום" מאמץ לחלוטין את גרסת הפרקליטות, "הארץ" מכיר במציאות ומציג אותה לקוראיו נכוחה.

"התיק נגד אולמרט נחלש בעקבות מות עד המדינה", נכתב בראש שער "הארץ". "עלייה בסיכוי להסדרי טיעון". בראש עמ' 5 מודפסת הכותרת "מת עד המדינה בפרשת הולילנד; תיק אולמרט ייפגע". עפרה אידלמן מדווחת ש"עורכי-דין המעורים בפרטי הפרשה העריכו שלשום כי ההתפתחות עשויה להאיץ חתימה על הסדרי טיעון עם חלק מהנאשמים ולהביא להחלשה משמעותית של התיק נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט".

לפי כל העיתונים, ש"ד אמור להיקבר הבוקר בבית-העלמין בהרצליה. "אם ש"ד היה הולך לעולמו מבלי לשבור את קשר השתיקה, כל נאשמי משפט הולילנד היו מתכנסים סביב קברו, יחד עם נציגים אחרים של הקצפת הסמיכה, ומפליגים בשבחיו של האיש", כותב הבוקר גידי וייץ ב"הארץ". "הם היו מתארים את תרומתו למשק, מזכירים את מיזמי הנדל"ן שהוא סייע להקים, את רוחב ידיעותיו ואת תשוקתו לאמנות".

אבל ש"ד שבר את קשר השתיקה, והפך לעד מדינה. מאיר תורג'מן מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי משפחתו של העד עדיין חרדה לפרטיותה. היא לא תלתה מודעות אבל ליד ביתו, ואף צפויה לבקש ששמו של העד לא יותר לפרסום גם בתום ימי השבעה. כצפוי, בעמודי מודעות האבל של העיתונים אי-אפשר למצוא מודעה לזכרו של ש"ד.

חיים בפירוד

בכפולת מודעות האבל של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת גם ידיעה אחת, מאת עקיבא נוביק, תחת הכותרת "אוטובוסים לפלסטינים בלבד". על-פי הדיווח של נוביק, "החל ממחר יפעיל משרד התחבורה שני קווי אוטובוס עבור פלסטינים המבקשים להגיע מהשטחים למרכז הארץ".

"אנחנו לא נוריד אף אחד, ואסור לנו להוריד אף אחד", מצוטט נהג בחברת אפיקים, שתפעיל את השירות, "אבל ממה שנאמר לנו, הבנו שמהשבוע הבא יהיו בדיקות במחסומים, ופלסטיני שיהיה על האוטובוס, פשוט יורידו אותו וישלחו אותו לקו שמיועד לו".

המניע להפרדה על רקע לאומי אינו גזענות, מובהר בכתבה. "הקווים המיוחדים נולדו מתלונות רבות שהגיעו למשרד התחבורה מנוסעים שהתלוננו על השימוש של פלסטינים בקווים, בשל העובדה שהנוסעים בהם כמעט לא נבדקים, והחשש כי מחבלים ישתמשו בהם כדי לבצע פיגועים", נכתב. "[...] נוסעים אחרים התלוננו על הצפיפות הרבה שגורמת לכך שאוטובוסים לא עוצרים בתחנות הקרובות למחסומים". "חשוב להסביר שאין לאף אחד בעיה שהם ייסעו באוטובוס, זו זכותם", מצוטט נוסע קבוע בקו המעורב, "אבל חייבים למצוא סוג של בקרה על מי נכנס לתוך ישראל".

"מסיבה זו", כותב נוביק, "החליטו במשרד התחבורה להשיק בצורה שקטה שני קווי אוטובוס חדשים [...] רשמית, הקווים אינם מיועדים דווקא לפלסטינים, אלא עבור כל מי שמעוניין להשתמש בהם – אולם הפעלת הקווים מתפרסמת רק בשפה הערבית, בעלונים שחולקו לאחרונה. גם משטרת יהודה ושומרון נערכת לקראת הפרדת האוטובוסים, ושוטרים יאבטחו את הנהגים בתחנות".

מנכ"ל החברה שתפעיל את הקווים, בן-חור אחוות (לשעבר סגן ראש המינהל האזרחי, עובדה שאינה מוזכרת בדיווח), מדגיש כי "מדובר בתוכנית שמטרתה להקל על הפלסטינים ולמצוא פתרון לבעיות של מסיעים פיראטיים במחירים מופקעים". "לא מדובר בקווים נפרדים לפלסטינים", מבהירים גם במשרד התחבורה, "אלא בשני קווים ייעודיים שנועדו לשפר את השירות לעובדים הפלסטינים הנכנסים לישראל דרך מעבר אייל [...] הפעלת האוטובוסים נעשתה בשיתוף גורמים פלסטיניים ובהסכמתם".

עמירה הס מדווחת בשער "הארץ" כי "משרד הפנים מגבש נוהל שיחייב אזרחים ישראלים החיים ברצועת עזה לעבור בדיקת רקמות, כדי לאמת את זהותם לפני כניסתם לישראל". ג'קי חורי וגילי כהן מדווחים באותו העיתון כי שלושה פלסטינים נפצעו במהלך סוף-השבוע מירי כוחות צה"ל ליד גדר הגבול בין עזה לישראל. נוסף לכך, פלסטינים ירו לעבר ישראל וקליע פגע בשמשת ג'יפ של קצין ליד כפר-עזה.

ב"מעריב" מדווחים אסף גבור ואחיקם משה דוד על "עוד סוף-שבוע של עימותים בין מאות פלסטינים לכוחות הביטחון ביהודה ושומרון". פגיעת קליע ברכב הקצין הישראלי מוזכרת בכותרת המשנה של הידיעה. בגוף הידיעה מוזכר כי "בצה"ל השיבו באש לעבר מי שנחשד כי ביצע את הירי. לדברי גורמים בצבא, זוהו פגיעות בשלושה מפגינים".

ב"ישראל היום" מדווחים לילך שובל ודניאל סיריוטי על חילופי האש בגבול הרצועה תחת הכותרת "גבול עזה: קליעים לעבר רכב המח"ט". בגוף הידיעה נכתב כי "שלושה פלסטינים נפגעו בעת שלוחמי צה"ל הרחיקו אותם מגדר המערכת. בצה"ל ציינו כי החיילים השתמשו גם באש חיה במשימת ההרחקה".

ב"ידיעות אחרונות", אותו עיתון שמדווח על ההפרדה בין פלסטינים (=ערבים) לישראלים (=יהודים) בקווי האוטובוס מהשטחים לישראל, מדווח הבוקר אך ורק על הקליע שבפגע בכלי הרכב הצה"לי. "אש ברצועה: רכבו של המח"ט נפגע", מודיעה הכותרת לדיווחו של יוסי יהושוע. הדיווח אינו כולל את העובדה כי בסוף-השבוע נפגעו גם שלושה בני-אדם מקליעים שירו כוחות צה"ל. "איש לא נפגע", מבהיר יהושוע בדיווחו, ומתכוון כמובן ל"איש" במובן הישראלי-בלבד של המלה.

הכותרות הראשיות

"משבר החרמות", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום", המוקדשת למשא-ומתן הקואליציוני ושואבת את הטרמינולוגיה שלה מלשכת ראש הממשלה.

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מורכבת משני ציטוטים, האחד מפי ראש הממשלה בנימין נתניהו ("לא סיימתי להרכיב ממשלה כי יש החרמה של ציבור בישראל") והאחר מפי נפתלי בנט ("לפיד עמד במלתו כלפי, תורנו לעמוד במלה – מלה זו מלה").

"יועצי נתניהו: ניאלץ להקפיא בנייה מחוץ לגושי ההתנחלויות", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ".

"מורדי אל-קאעידה בסוריה השתלטו על מאגר טילי סקאד", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב".

לפי הכותרת הראשית של "כלכליסט", איש העסקים טדי שגיא הוא אדם עשיר.

ענייני תקשורת

מדורו של איתן הבר "היום לפני", שמתפרסם בכפולה הפותחת במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות", מוקדש הבוקר לאירוע שהתרחש היום, 3 במרץ, בשנת 1923: צאתו לאור של גליון הבכורה של המגזין "טיים".