המשרד להגנת הסביבה לא נחשב לאחד המשרדים הנחשקים בקרב פוליטיקאים, אבל יש גם יתרונות. למשל, הזדמנויות לרוב לטיולים בחו"ל, גם אם הרקע - מביך. למשל, השרה השתתפה השבוע בפסגת ה-SDGs (יעדי הקיימות של האו"ם), למרות שמדינת ישראל לא ממש מקדמת את הטמעת היעדים או מציגה את הדיווח הנדרש. שלא לדבר על כך שבלי משטר דמוקרטי, אין פיתוח בר קיימא; למפגש ההיערכות לקראת ועידת האקלים בדובאי בנובמבר הקרוב (COP28), הגיעה השרה כשבאמתחתה חוק אקלים עם יעדים עלובים ומנגנון השמדה עצמית.
אבל שיא החוצפה יגיע כשהשרה השתתפה בדיונים על אמנת הפלסטיק המתהווה, זאת אחרי שהמנגנון החדש שהוטמע לפני יותר משנה לאיסוף בקבוקי פלסטיק - כושל; כמויות של פלסטיק נשרפות כדבר שבשגרה בשריפות פסולת פיראטיות בכל רחבי ישראל; וכמובן - המס על כלים חד-פעמיים בוטל.
כזכור, רגע אחרי שהממשלה האחרונה הושבעה, ורגע לפני אישור ביטול עילת הסבירות והמאבק על הדמוקרטיה, שר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ', הוציא בתמיכת הממשלה כולה צו לביטול המס על הכלים החד-פעמיים שנקבע על ידי הממשלה הקודמת.
המס, שמטרתו היתה הפחתה של צריכת הכלים החד-פעמיים ועידוד מעבר לשימוש בכלים רב-פעמיים, בשל הנזק הסביבתי הברור של השימוש בפלסטיק בכלל ובכלים חד-פעמיים בפרט, שימש את המפלגות הדתיות באופן ציני במיוחד כחלק מקמפיין הבחירות שלהן. מימוש "הבטחת הבחירות" הנואלת לא איחר להגיע, למרות שהעובדות בשטח הראו שהשתת המס פעלה, והיקף הצריכה של כלים חד-פעמיים ירד בכ-34% במהלך 11 החודשים בהן היה בתוקף.
כלים חד-פעמיים במרכול בשכונה חרדית בירושלים (צילום: יונתן זינדל)
השרה סילמן הצהירה כי היא מתנגדת לביטול המס, ביודעה שעמדתה לא תשנה דבר, ובמקום מס הבטיחה מס שפתיים כשהכריזה על צעדים חלופיים בדמות "חינוך סביבתי, הסברה והעלאת המודעות לשמירה איכות הסביבה ובריאות הציבור". אל תפתחו ציפיות. בפועל לא קרה דבר וחצי דבר, והשימוש בכלים חד-פעמיים חזר לשגשג. זה לא הפריע למשרד להגנת הסביבה להודיע היום ש"השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הכריזה אמש (ד') בפורום הכלכלי-עולמי בניו יורק, כי ישראל מצטרפת לקואליציית המדינות הקוראות ליצירת אמנה בין לאומית חזקה לטיפול עולמי בפלסטיק, במניעת הזיהום ממנו ובשמירה על הבריאות".
במשרד הסבירו כי "מדינת ישראל, היא מהמדינות המובילות ב-OECD בשימוש מוגבר בכלי פלסטיק חד פעמיים" – 7.5 ק"ג לנפש בשנה, פי 5 מהצריכה הביתית באירופה - ומיחזרו את ההודעה על ההתנגדות לביטול המיסוי על פלסטיק חד פעמי ונקיטת "צעדים אחרים חלופיים". "עם הצטרפות ישראל לקואליציית המדינות", המשיכה ההודעה, "המאמץ הפנים מדינתי יואץ ויקבל משנה תוקף מהחבירה למאמץ העולמי בתחום, כך שישראל תסגור פערים משמעותיים בתחום, גם בחקיקה וגם ביישום".
המשותף לכל הצעדים שמציע המשרד להגנת הסביבה, שבניגוד למס החד"פ שבוטל הם מבוססים על מיחזור, שהוא פתרון קצה שלאחר מעשה. טיפול בסימפטומים במקום במחלה
מהם אותם "כלים חלופיים" למאבק במכת הפלסטיק שהמשרד והשרה מציעים? על פי הודעת המשרד מדובר בעיקר בכלים שכבר הופעלו לפני כניסת סילמן למשרד, כמו איסור רכש ושימוש בכלים חד פעמיים בממשלה (שאף עוגן בהחלטת ממשלה) וסיוע ברכש מדיחי כלים לגני ילדים, צעדים חשובים מאוד שטרם נבחנה ההשפעה שלהם בפועל.
לצידם מונה המשרד מספר צעדים כוללים במגזר הפסולת, כמו תמיכה בהקמה ושדרוג של מתקני טיפול לפסולת עירונית; תמיכה בהקמה ושדרוג מרכזי איסוף פסולת למיחזור ברשויות מקומיות; חוקי אחריות יצרן לזרמים ספציפיים לקידום האיסוף והמיחזור; תמיכה בפיילוטים לטיפול בפסולת תוך מתן העדפה למיחזור ועוד.
המשותף לכל הצעדים הללו, בניגוד למס החד"פ שבוטל, הוא שהם מבוססים על מיחזור, שהוא פתרון קצה שלאחר מעשה, ולא על הפחתה במקור ומניעת הייצור, השימוש וההשלכה של הפסולת. טיפול בסימפטומים במקום במחלה.
מהי, בעצם, הבעיה עם פלסטיק? פלסטיק הוא שם כולל למגוון של חומרים, שהחלק הארי שלהם סינתטיים. חומרים פלסטיים שונים משמשים במגוון רחב של מוצרים, מחומרי עטיפה ונשיאה וכלים שונים, עבור בסיבים המשמשים בביגוד והנעלה ועד לחומרי בנייה - וגם כלים חד-פעמיים. הייחוד של חומרי הפלסטיק השונים הוא שהם אינרטיים, קלים יחסית וזולים יחסית, ובעיקר שאפשר לעצב לא רק את המבנה שלהם אלא גם את התכונות שלהם.
זיהום פלסטיק בחוף הים (צילום: jcomp)
עם זאת, לכלל מחזור החיים של הפלסטיק הסינתטי יש השלכות שליליות עצומות על איכות האוויר, מקורות המים והקרקע, ובכך גם על המגוון הביולוגי ועל בני האדם: מההפקה של הנפט והזיקוק שלו, דרך הייצור של החומרים השונים, השינוע והשימוש בהם ועד להשלכה של המוצר בסוף החיים, שמובילה בתורה להצטברות גדולה של פסולת פלסטיק שאינה מתכלה באופן טבעי.
מרבית הפלסטיק שמושלך לאחר השימוש מגיע לרחוב ולחופים, וחלק נרחב ממנו מגיע משם לאוקיינוסים. פסולת הפלסטיק מובילה לפגיעה אסתטית ולפגיעה ישירה בבעלי החיים, שאוכלים את הפלסטיק או מסתבכים בו. נוסף על כך, הפלסטיק עובר תהליך בלייה בשמש ובמים ומתפורר לחלקיקים קטנים, למיקרו ואפילו לננו-חלקיקים, ואלו מגיעים למקורות מים ולמי הים, לאדמה, לאוויר, לשלג הארקטי ולגשמים, ואִתם למזון שאנחנו אוכלים ולמים שאנחנו שותים.
הגיע הזמן שמדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה והשרה סילמן יפסיקו למחזר הכרזות והבטחות ויתחילו לפעול על פי היררכיית הפסולת
כרגע יש בים כ-5.2 טריליון חתיכות מקרו, מיקרו וננו-פלסטיק, שמשקלן הכולל מגיע לטונות רבות (בין 75 ל-199 מיליון). מחקר שפורסם לאחרונה טוען שבכל דקה נשפכת לים פסולת פלסטיק השווה לתכולתה של משאית זבל, כ-20 מטר מעוקב פלסטיק, ובסך הכל 11 מיליון טון בשנה. המחקר צופה שעד לשנת 2050 יהיה בים יותר פלסטיק מדגים. המיחזור רחוק מלהיות פיתרון: היקף מיחזור הפלסטיק העולמי עומד על כ-9%, כאשר תהליך המיחזור עצמו כרוך בצריכה גבוהה של אנרגיה ובפליטה של מזהמי אוויר, גזי חממה ושפכים.
זיהום הפלסטיק הוא אחד מהדוגמאות המובהקות של ההשפעה השלילית של האנושות על הטבע, השפעה החוזרת אלינו כבומרנג. ההתמודדות עם זיהום הפלסטיק הוא אחד מהאתגרים הגדולים ביותר שעומדים כיום בפני האנושות, ברמה העולמית והמקומית. הגיע הזמן שמדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה והשרה סילמן יפסיקו למחזר הכרזות והבטחות ויתחילו לפעול על פי היררכיית הפסולת: ראשית הפחתה במקור, אחר כך שימוש חוזר, ורק בסוף - מיחזור והשבה.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)