משהו במשפט נתניהו לא מסתדר. וזה אומר משהו על מצבו העגום של שלטון החוק בישראל. בימים כתיקונם, רוב האזרחים לא עוקבים בדריכות אחר מהלכי המשפט. גם אני לא הייתי בעניין. עד שנודע לי ששמי השתרבב לעדות של ינון מגל, שהעיד כעורך "וואלה" לשעבר.
לפני תשע שנים פרסמתי ב"וואלה" מאמר דעה, שבו טענתי שפסק הזמן שלקח באותה תקופה גדעון סער מהפוליטיקה היה מהלך עם מסר פמיניסטי, משום שהגיע על רקע הזוגיות שרקם עם העיתונאית גאולה אבן וניגודי העניינים שהיא יצרה. רוב הגברים לא מפנים את הדרך לטובת הקריירה של הנשים שלצידן. סער, לפחות באופן זמני, כן. כשדמות ציבורית בולטת עושה כזה מהלך, חשבתי שהדבר ראוי לציון.
לא דיברתי על כך עם סער, והוא לא קישר ביני לבין מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה או כל אדם אחר ממערכת אתר "וואלה" לצורך פרסום אותו מאמר. זה לא הפריע לעורך דינו של נתניהו, בועז בן צור, שכחלק מתזת ההגנה על נתניהו מנסה לערער על הטיעון שלראש הממשלה נתניהו היה מעמד מיוחד ב"וואלה". לשם כך, הוא טוען לקשר בין מנכ"ל האתר אילן ישועה לבין גדעון סער, יריבו הפוליטי של נתניהו.
"איך מגיעים מבחינת המערכת לד"ר אודי זומר, איך זה עובד?", שואל בן צור, ומגל עונה: "סתם ניחוש שלי - גדעון סער הפנה אותו לאילן, אבל לא שאני יודע". בן צור ומגל משתפים פעולה מעל לדוכן העדים כדי לחבר סיפור. בעלילה שלהם, גם אחרים היו מקושרים ב"וואלה", לא רק נתניהו. וסער כל כך מקושר, שהוא יכול לדאוג לכך שחבר סגל אקראי מאוניברסיטת תל אביב יכתוב בהזמנה כתבה מפרגנת. ואז, סער גם סוגר פינה ודואג שהכתבה תתפרסם. וכך "ניחוש" שלא היה ולא נברא הופך לעדות במשפט.
גאולה אבן עם גדעון סער, למחרת הודעתו על פרישה, 18.9.2014 (צילום: פלאש 90)
הניסיון לגרור לתוך ההליך המשפטי נגד נתניהו אנשים שאין להם כל קשר מעיד קודם כל, כנראה, על חולשת הטיעונים של ההגנה. הוא מעיד גם שתרבות החלטורה הגיעה אפילו למשרדי עורכי הדין הטובים ביותר. במקום לעשות את הדבר הסביר וההגון, כמו להרים טלפון ולברר את הדברים, הם רומזים רמיזות מופרכות, כל עוד זה משרת את האינטרסים.
אבל יותר מהכל, בצוות ההגנה של נתניהו לא סופרים אף אחד. זה משקף תפיסה שלפיה יש מי שמורם מעם. על מנת להציל אותו ממלתעות החוק אפשר לעשות הכל. כולל לזלזל בעקרונות של יושרה ואפילו בכבוד הבסיסי לשמו הטוב של אדם.
מי שמוכן לעשות מניפולציות שקופות על מנת לנצח במשפטו האישי, לא יהסס כנראה לעשות זאת גם בענייני המדינה
הבעיה היא שזה לא מתחיל ולא מסתיים במשפט נתניהו. מי שרואה את עצמו מורם מעם; שלא מפריע לו לרמוס עקרונות בסיסיים של יושרה ושמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם - מי שעושה את כל אלה בעצם לא מקבל על עצמו את שלטון החוק.
רשויות השלטון בישראל נמצאות על מסלול התנגשות. בימים ובשבועות הקרובים עלולה ההתנגשות הזו להגיע להתלקחות אמיתית. אם סביב הדיון בבג"ץ על עילת הסבירות, אם סביב חוק הגיוס, ואם בסוגיה אחרת. העיקרון העליון במקרים כאלה הוא עיקרון שלטון החוק. החוק הוא המסגרת שבתוכה מתרחש המשחק הפוליטי. ולכן, כל השחקנים מחויבים לכבד אותו, גם במקרה של חילוקי דעות עמוקים על נושאים עקרוניים ועל עתיד המדינה. שלטון החוק, פשוטו כמשמעו אומר שהחוק שולט. וזה אומר שכולם, כולל כולם, כפופים לו.
ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מסתודד עם עורכי-דינו בעז בן-צור ועמית חדד בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)
חילופי הדברים בין עו"ד בן-צור לעורך לשעבר מגל במשפט נתניהו הם רק נקודה קטנה בזמן. אבל המסר העולה מהם עגום ומדאיג. מי שמוכן לעשות מניפולציות שקופות על מנת לנצח במשפטו האישי, לא יהסס כנראה לעשות זאת גם בענייני המדינה. מי שתופס את עצמו כמורם מעם ומרשה לעצמו לעשות בשמם הטוב של אנשים כבשלו ולזלזל באמת, עלול לנהוג באופן דומה גם בסיטואציה שבה עתיד המדינה ומוסדותיה הדמוקרטיים כן מונחים על הכף.
עו"ד בן-צור ומגל חושבים אולי שהם מנהלים את ההצגה. שלמען המטרה מותר להם להשתמש ב"סתם" אזרחים כפיונים. מה שהם מחמיצים הוא שלמעשה הם עצמם פיונים בתוכנית גדולה. התוכנית לערעור שלטון החוק בישראל.
אודי זומר הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת ת"א ועמית מחקר ב-John Jay College בניו יורק