ב-22 לאוגוסט התקיים טקס החלפת מפקדים במטה מחוז חוף של המשטרה, בנוכחות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. המשטרה נערכה עם מסדר הולם בחזית התחנה, עם מוסיקה ודגלים. גם המפגינים נגד ההפיכה המשטרית, החוששים מדיקטטורה ובמיוחד מהשר בן גביר, נערכו עשרות מטרים משם עם מגוון דגלים, צלילים רועשים, שריקות וצעקות.

כלי רכב של משטרת ישראל הגיעו למקום ונכנסו לחנייה התת-קרקעית; חלונות מואפלים ולוחיות רישוי שהכילו רק שתי ספרות היו רמז לחשיבות הנוסעים בהן. גם כלי רכב אחרים הגיעו למקום, ובאחד מהם, מסוג יונדאי אלנטרה היברידי עם צ'קלקה (כבויה), זיהיתי את עוזר השר וראש המטה שלו חנמאל דורפמן. כשחלף על פני צילמתי אותו, ולהפתעתי רכבו פנה לחניה בחצר התחנה, לא הרחק ממני. כשירד מהרכב הבחין בי ובכך שאני מצלם וניגש אלי.

"למה אתה מצלם אותי?" שאל. הראיתי לו את שרוך התקשורת שקיבלתי מהמשטרה ואת התעודה שהיתה צמודה אליו. זה לא שכנע אותו. "אבל למה אתה מצלם אותי?" שאל שוב, והשבתי שכצלם זה מה שאני עושה. זה לא היה המקום להאריך בדברים, כשברקע המפגינים צעקו את שמו והטיחו בו מילים קשות. "אל תצלם אותי", דרש והחל לצעוד לכיוון בניין המשטרה.

הפגנה נגד ההפיכה המשטרית בטקס החלפת מפקד מחוז חוף במשטרה, 22.8.23 (צילום: יאיר גיל)

הפגנה נגד ההפיכה המשטרית בטקס החלפת מפקד מחוז חוף במשטרה, 22.8.23 (צילום: יאיר גיל)

ולמה ראוי דורפמן להיות מושא לצילום? כשהעיתונות חופשית, לא צריך למצוא סיבות כדי לצלם. על אחת כמה וכמה בשעה שיש עניין לציבור, כמו באירוע החלפת מפקדי משטרה בכירים, מתבקש תיעוד מהימן, חופשי וחסר מורא של המתרחש.

לא לפחד

אבל בכל זאת - צילמתי את דורפמן מפני שהוא איש סודו ו"אחד מהאנשים המשמעותיים ביותר" של השר בן גביר, ובכל מקרה הוא עובד מדינה בכיר במשרד לביטחון לאומי שהשפעתו על החיים בארץ עצומה.

מהזווית החזותית, יציאת דמות ציבורית ממכונית ועוד כזו שיש עליה "צ'קלקה" היא סיבה כשלעצמה. אליהו הרשקוביץ כבר צילם את דורפמן במרץ 2023 ליד מכונית משטרתית שקיבל, וכך גם יהושע (ג'וש) בריינר פרסם בטוויטר במאי 2023 צילום של דורפמן ליד מכונית הטסלה שלו.

איש סודו של השר איתמר בן גביר, חנמאל דורפמן, 22.8.23 (צילום: יאיר גיל)

איש סודו של השר איתמר בן גביר, חנמאל דורפמן, 22.8.23 (צילום: יאיר גיל)

קרוב לוודאי שהתמונות שצילמתי שבהן נראה דורפמן היו צוללות למעמקי ענן הגיבוי ונשכחות שם. לא היתה סיבה להתייחס אליו בתוך האירוע. אך בדרישתו לא להיות מצולם הוא העמיד את עצמו במוקד עימות-זוטא שיצר בעצמו, והציב לפתחי סוגיה אקטואלית לדיון בקורס צילום עיתונאי: האם לציית להוראת "אל תצלם אותי" שמגיעה מעובד מדינה או איש ציבור בכיר שמקורב לשר חשוב (או שולי)?

לתחושתי, ההיטפלות של דורפמן לצלם עיתונות היתה בגדר איום ישיר מהמשרד לביטחון לאומי. מה יקרה אם אמשיך לצלם? ואפרסם? אני נזכר בסיסמאות שצועקים במחאה בכל הארץ, "דמוקרטיה או מרד", והתשובה כאן ברורה מאליה: לא לפחד כלל.

יאיר גיל הוא אקטיביסט מדיה, ומלמד צילום במכללה האקדמית גורדון בחיפה ובחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה