המיליארדר היהודי-צרפתי פטריק דרהי, שלפי העיתון "דה-מרקר" מקיים בימים אלה משא-ומתן לרכישת נתח מ"ידיעות אחרונות", הוא אחת הדמויות שנכללו בדו"ח ביקורתי מיוחד שהוציא ארגון עיתונאים-ללא-גבולות (RSF) על אילי מדיה שמשתלטים על התקשורת ברחבי העולם ופוגעים בחופש העיתונות.
דרהי סומן בשנה שעברה על-ידי הארגון העולמי הפועל למען חופש העיתונות כאחד משורה של "אוליגרכים" שיוצרים "בתי-כלא בלתי נראים". "בתי-הכלא הללו נוחים הרבה יותר מהממשיים, ולפעמים הם ממש מפנקים, אבל הם בכל זאת מונעים מעיתונאים לפעול בעצמאות גמורה", טענו בארגון.
הדו"ח, שיצא לפני כשנה תחת הכותרת "האוליגרכים של המדיה יוצאים לקניות", מתמקד באותם אנשים "עשירים במידה יוצאת מן הכלל, אשר עניינם בעיתונות משני לרצונם להגן על האינטרסים הפרטיים שלהם", כהגדרתו של מזכ"ל הארגון, כריסטוף דלוואר.
לדברי דלוואר, אותם אוליגרכים "קונים כלי תקשורת לא כדי להעשיר את שוק הדעות, אלא כדי להגדיל את טווח השפעתם או טווח השפעת חבריהם". התופעה, כך הוא טוען, בולטת בארצות דוגמת רוסיה, טורקיה, הודו והונגריה, אך מתרחשת גם בארצות הנחשבות לדמוקרטיות פתוחות ומתקדמות. "לעתים הם מצילים עיתונים או חברות שידור מטעמים פילנתרופיים", הוא כותב על האוליגרכים של המדיה, "אבל בדרך כלל הם משתמשים בתקשורת שקנו כדי לשרת את פעילותם העסקית האחרת. ניגודי העניינים שנובעים מכך מונעים מעיתונאים את עצמאותם, ובמקביל מונעים מכל היתר את הזכות לסיקור ומידע הוגן".
דרהי מופיע בפרק של הדו"ח שנושא את הכותרת "קיסרי התקשורת החדשים". "פיננסיירים, אילי טלקום, תעשיינים מובילים וילדי הרשת – כולם השתמשו בטכנולוגיה כדי לעשות את הונם", נכתב בראש הפרק שבו נכלל דרהי. "המשותף לכל האוליגרכים האלה הוא שהם עשירים דיים כדי לקנות את דרכם אל פסגת ארגוני התקשורת הבינלאומיים. יש הטוענים שהם עושים זאת כדי להרוויח עוד ועוד כסף, בשעה שאחרים טוענים כי הם עושים זאת כדי להימנע מפשיטת רגל. האם אפשר לסמוך עליהם?".
"מרבית אילי התקשורת החדשים האלה מדברים רק על רווח", נכתב בהמשך הפרק, "הגישה שלהם נראית קפיטליסטית למהדרין. אנו רק אנשי עסקים, הם אומרים. הם מסבירים את העניין שלהם בתקשורת ככזה שהוכתב על-ידי התכנסוּת (Convergence), אסטרטגיה אופנתית בקרב תעשיינים מובילים שמשמעה בעלות על תוכן, כמו חדשות ומידע או ספורט ואירועי מוזיקה, יחד עם הפקת סרטים ומשחקים, כמו גם על אמצעי הפצה כגון עיתונים, טלקום, ערוצי טלוויזיה או שירותי VOD. המטרה היא לשלוט בשוק על-ידי הצעת חבילת שירותים מלאה".
בעיתונאים-ללא-גבולות טוענים כי המודל לחיקוי של האוליגרכים הללו הוא ג'ון מאלון, הטייקון האמריקאי שרכש בשנת 2015 את תאגיד טיים-וורנר-כייבל עבור 55 מיליארד דולר ושילב אותו באימפריית התקשורת העולמית שלו. "איש העסקים הצרפתי-ישראלי פטרקי דרהי הוא תלמיד ראוי של ג'ון מאלון", נטען בדו"ח, שם מוזכר כי מאלון הוא ידיד ומורה של דרהי, וכיום גם מתחרה שלו בענף הטלוויזיה בכבלים בארצות-הברית.
בעיתונאים-ללא-גבולות משרטטים את האימפריה התקשורתית של דרהי בצרפת, ארצות-הברית וישראל, עם מעט פירוט על השפעות רכישותיו. באירופה, כך נטען, הרכישות שלו מאופיינות בדרך כלל במהלכי קיצוצים במסווה של התכנסות וסינרגיה. "ברור כי איל התקשורת החדש בחר באסטרטגיה של הפחתת עלויות שהובילה לפיטורים של עשרות עיתונאים", נכתב בדו"ח. חברי ועד "ל'אקספרס" הגדירו זאת כ"טבח מערכתי".
הגעתו של דרהי ל"ליברסיון", מוזכר בדו"ח, הובילה לעזיבת כשליש מהעיתונאים. לפי הדו"ח, עובדים בעיתונים שתחת שליטתו מדווחים על הידרדרות בסטנדרטים העיתונאיים. כדוגמה לעוינות שבה נתקל דרהי במערכות העיתונים שרכש בצרפת מוזכר כי באחת מישיבות המחאה שנערכו בעיתון "ל'אקספרס" נגד המדיניות העריכתית והמסחרית החדשה של כלי התקשורת הונף השלט "ל'אקס-פרס" ("עיתון לשעבר").