לפני מספר שבועות התבשרנו, בדיווחים לא רשמיים, שבפורום קהלת הוקמה מחלקה יעודית לנושא אנרגיה וסביבה. בפורום עוד לא הודיעו על האג'נדות שתקדם המחלקה, אולם בהתחשב במה שאנחנו יודעים כבר על קהלת, ששני הפרוייקטים הגדולים שלו עד כה היו חקיקת חוק הלאום וחוקי ההפיכה המשפטית, התפתחות זו אמורה להדיר שינה מעיני הציבור בכלל והקהילה הסביבתית בפרט.
פורום קהלת, המוביל קו ימני לאומני משולב בתפיסה כלכלית ליברטריאנית קיצונית, נמנע עד כה מהתבטאויות בנושא אקלים וסביבה. אולם התנגדותו הכללית לרגולציה ולגופים ציבוריים, עתידה מן הסתם לאפיין גם את פעילותו בתחום זה. בנוסף, האידיאולוגיה שמקדם קהלת שאובה רובה ככולה מהימין הקיצוני בארה"ב, שהכחשת משבר האקלים והתנגדות לרגולציה סביבתית היא ממאפייניו הבולטים.
כדי לנסות ולהבין את הרוח שצפויה לנשוב במשרדי הפורום ביחס לנושאי סביבה, צריך גם להכיר את האנשים העומדים מאחוריו. לפני כשנתיים חשף כתב "הארץ" נתנאל שלומוביץ את זהותם של שני התורמים המרכזיים של הפורום, המיליארדרים האמריקאים ג'פרי יאס וארתור דנצי'ק, שגם העניקו למשה קופל, יו"ר הפורום, את הכסף הראשוני לייסוד הפורום. דנצ'יק הודיע לאחרונה שיפסיק את תמיכתו, על רקע הביקורת על קהלת שאנשיה כתבו את חוקי "הרפורמה המשפטית".
יאס, שהכחיש כי הוא תורם לפורום (בקהלת מסרבים להתייחס לזהות התורמים), הוא מהתורמים הגדולים ביותר למפלגה הרפובליקאית בארה"ב, בדגש על האגף הקיצוני יותר שלה. הוא היה בין ששת התורמים הגדולים לקמפיין הבחירות של טראמפ, שכידוע הוביל קו ריאקציונרי בנושא משבר האקלים וגרם נזק גדול למאמץ להילחם בו, אולם נחשב מתון לעומת חברי מפלגה אחרים בהם השקיע יאס מיליונים רבים.
ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת, ממנסחי "הרפורמה המשפטית" (צילום: נועם רבקין פנטון)
יאס הוא תומך נלהב של ראנד פול, סנאטור רפובליקאי-ליברטריאני המכחיש במשך שנים את שינויי האקלים, ותרם לו מעל 23 מיליון דולר מאז שנת 2015. חברי סנאט וקונגרס מכחישי אקלים נוספים שזכו לתמיכה של יאס כוללים בין היתר את לאנס גודן ואת סנטור טד קרוז, שהכריז שמדע האקלים הוא מדע בדיוני.
מוקדי השפעה נוספים על רגולציה סביבתית בהם יאס משקיע הם מכוני מחקר שמרנים-ליברטריאנים בארצות הברית, שלפי דוגמתם הוקמו בארץ גופים כמו פורום קהלת. באוקטובר האחרון התמנה יאס לסגן יושב ראש מכון קאטו (Cato), הפועל לערעור ממצאים מדעיים הקשורים למשבר האקלים ומפיץ דיסאינפורמציה מסוכנת בנושא. המכון נוסד ונמצא בבעלותו של צ'ארלס קוך (Koch) שביחד עם אחיו מחזיק בבעלות "תעשייות קוך", אחת מהתעשיות הפטרו-כימיות הגדולות בארצות-הברית ובקנדה.
תחקיר ה"גרדיאן" מ-2021 חשף כי יאס הוא גם אחד משני התורמים הגדולים ל"Club for Growth", הגוף המרכזי שמקדם מועמדים רפובליקנים ימנים קיצוניים, ביניהם גם הסנטור ג'וש האולי ממיזורי שפועל במשך שנים להחלשת הרגולציה הסביבתית בארה"ב וחברת הקונגרס הימנית-קיצונית לורן בוברט, מכחישת אקלים בולטת נוספת. המועדון גם היה מהגורמים הבולטים שלחצו על טראמפ לסגת מהסכמי פריז – הסכמים בינלאומיים שנחתמו ב-2015 ועסקו בהתחייבות המשותפת של מדינות העולם לפעול להפחתת פליטות גזי חממה.
ד"ר מיכאל שראל, ראש המחלקה הכלכלית בפורום קהלת (צילום: מרים אלסטר)
ובחזרה אלינו: מי שהכריזה כי התמנתה לעמוד בראש המחלקה החדשה לסביבה ואנרגיה בקהלת היא עו"ד ליאת נטוביץ-קושיצקי, בעבר סגנית עורך בכתב העת "השילוח". כתב העת יוצא לאור על-ידי קרן תקווה, התורמת לפורום קהלת ושיו"ר קהלת משה קופל יושב בוועד המנהל שלה. נטוביץ-קושיצקי גם היתה ממייסדי "האינטרס שלנו", גוף לובי בעל מדיניות ליברטריאנית.
ניסיון להבין את הרקע המקצועי של עו"ד נטוביץ-קושיצקי בהקשר של סביבה ואקלים לא הניב ממצאים רבים, אך כתב העת אותו ערכה העניק לא אחת במה למכחישי ו"ספקני" אקלים ישראלים, כמו הפיזיקאי פרופ' נדב שנרב, שפירסם מאמר בו קבע ש"צמצום פליטות במדינות המערב הוא לכל היותר פרויקט חינוכי או תדמיתי"; פרופ' יונתן דובי, שפירסם מאמר תחת הכותרת "התרופה הגרועה מהחולי: טרפת האנרגיות המתחדשות"; ויובל סימן טוב, מתרגם הספר "כיצד הירוקים מנציחים עוני ופוגעים בכולנו", שפירסם מאמר בו קבע שזכויות מיעוטים הן "תעמולה פרוגרסיבית" והאנרגיות הירוקות "לא מוכיחות את עצמן".
ב"השילוח" פורסם רק מאמר סביבתי אחד פרי עטה של נטוביץ-קושיצקי עצמה, שעסק במיחזור פלסטיק. "ה'תחושה' שהפלסטיק מזהם, פעמים רבות אינה מבוססת על עובדות מוכחות, אלא על הכרעה ערכית שדברים שאינם מתכלים מהווים מעין 'זיהום' בבטן האדמה", היא קובעת, למרות שהמאמר נפתח בתיאור הבעיות המשמעותיות שגורם הפלסטיק.
עו"ד ליאת נטוביץ קושיצקי (צילום מסך)
נטוביץ-קושיצקי כותבת במאמר שפלסטיק שנזרק לפח האשפה במדינה מערבית מסודרת כמו ישראל, משונע למטמנה מרופדת היטב ונותר באדמה כפי שהוא. זאת למרות שכבר לפני שנים נחשף כי גם במטמנות החדישות ביותר ישנה זליגה של כימיקלים ורעלים לקרקע ולמי התהום, ובישראל ישנה ממילא בעיית מקום חמורה בכל הנוגע למטמנות, ולכן הטמנה נמצאת בתחתית מדרג הטיפול בפסולת יחד עם שריפה. זאת לעומת צמצום הצריכה ומעבר לשימוש חוזר אשר נמצאים בראש המדרג.
מצב הרגולציה הסביבתית בישראל הוא בכי רע, כבר שנים. המדיניות הסביבתית, מהחקיקה ועד האכיפה, מככבת לרעה בדו"חות של מבקר המדינה; היעדים הממשלתיים להפחתת פליטות נמוכים והממשלה כושלת באופן עקבי מלעמוד בהם; ומדיניות האנרגיה, התחבורה והתכנון מפגרות הרחק מאחור בהתמודדות עם איומים ואתגרים סביבתיים בכלל ומשבר האקלים ונזקיו בפרט. לחידלון הזה ישנן השפעות הרסניות על הבריאות, איכות החיים והכלכלה בישראל.
כניסתו של גוף כמו קהלת לתחום הסביבה, צפוי לחמש את הממשלה ברעיונות ימנים-קיצוניים, אנטי-סביבתיים ואנטי-מדעיים, שעלולים להחריף את המגמה השלילית בכל הקשור למדיניות הסביבתית בישראל, להחרפת ההטייה הקיצונית לטובת תעשיות מזהמות ולחיזוק בעלי הון שירמסו את הסביבה והאינטרס הציבורי.
בקיץ 2023 כבר לא ניתן להתעלם מאירועי קיצון אקלימיים, כאלו שאמורים היו לקרות פעם במאה שנים אבל כעת מגיעים כל שנה ובעוצמות גדולות מאי פעם: גלי חום, שריפות ענק, בצורות ושטפונות. תהיה זו בכייה לדורות אם דווקא עכשיו, ממשלת ישראל תהיה נתונה ללחצים שיחבלו עוד יותר בסיכויי ההתמודדות שלנו עם המשבר החמור בתולדות האנושות.
אודי אבני הוא מנהל מחלקת התוכניות של גרינפיס ישראל