כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בגרסתו המתוקנת, כלל 338 עדים. אחרי שכמה עשרות עדים כבר העידו הגישה לאחרונה הפרקליטות את רשימת העדים הנותרים שצפויים עוד להעיד, ואלה שבפרקליטות עדיין שוקלים לזמן לעדות, בשלוש הפרשות שבהן נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
התביעה הדגישה בהודעתה לבית-המשפט כי היא שומרת לה את הזכות שלא להעיד את אחד העדים שמנתה ברשימת העדים המתוכננים כמו גם להוסיף עדים שנעדרים ממנה, אך בהינתן הרשימה הנוכחית, ומתוך השוואה לרשימת העדים המקורית, עולה מאליה רשימת העדים שעל עדותם התביעה נכון לעכשיו ויתרה.
בין העדים שעליהם ויתרה התביעה, עד להודעה אחרת, נמנים שלושה מהעיתונאים הבכירים ביותר שנכללו ברשימת העדים המקורית: עורכי "ידיעות אחרונות" לשעבר שילה דה-בר ורון ירון, והעורך הראשי לשעבר של ynet ערן טיפנברון. בשמותיהם של רון וטיפנברון נקב נאשם מספר 4, ארנון (נוני) מוזס, באחת השיחות שלו עם הנאשם נתניהו שהוקלטו ביוזמת נתניהו ומהווות את הבסיס לפרשה המכונה "תיק 2000".
כשמוזס הציע לנתניהו את הצעת השוחד, כלומר את העמדת אימפריית ידיעות-אחרונות לרשותו בתמורה לקידום חוק שיפגע במתחרה "ישראל היום", אמר כי ירון וטיפנברון יהיו אנשי הקשר שעמם נתניהו ונציגיו צריכים לבוא במגע. ירון הפך מאז לעורך "אולפן שישי" בקשת 12 ואילו טיפנברון מונה לעורך "וואלה" אחרי שנרכש בידי אלי עזור.
העדתם של העורכים הבכירים לשעבר מקבוצת ידיעות-אחרונות היתה יכולה לספק לסנגורים של נתניהו הזדמנות לחקור אותם על הפרקטיקות המושחתות של העיתונות מבית מוזס, פרקטיקות שמבחינת ההגנה אינן מושחתות כלל, כמובן, ורק מעידות על כך שגם היחסים המושחתים ב"וואלה", בין בעל השליטה שאול אלוביץ' לראש הממשלה, היו בגדר שגרה.
הוויתור של הפרקליטות על העדתם של העורכים הבכירים, כמו כל יתר העדים, אינו מונע מהסנגורים לזמן אותם לצרכיהם, אם וכאשר יגיע שלב העדויות לפרשת ההגנה.
עיתונאים נוספים שהתביעה ויתרה עליהם הם שרון מצנע, שהיתה עורכת דף הבית ב-ynet; אבנר הופשטיין, שכתב טורי דעה ב"וואלה" (כמו גם ב"העין השביעית") ואביב אברמוביץ', שהיה עורך ב"וואלה" וכתב על חוויותיו מהתקופה.
מלבד עיתונאים ויתרה התביעה, נכון לעכשיו, על העדתם של כמה מיליארדרים ומיליונרים שנחשבים למקורבים לנתניהו או שראש הממשלה היה במגע איתם סביב אחת מהפרשיות הפליליות, ובהם לארי אליסון, רון לאודר, לן בלווטניק, ראטן טאטא וספנסר פרטרידג'.
את אליסון ניסה נתניהו לשדל לרכוש את "ידיעות אחרונות",. אליסון הוא גם מי שפנה למיליארדר ארנון מילצ'ן, שלפי כתב האישום הרעיף על משפחת נתניהו טובות הנאה בשווי מאות מיליוני שקלים, כדי שזה ישחרר עבורו את עורך הדין שלו, בעז בן-צור. לאודר היה בתקופה מסוימת הבעלים של ערוץ 10, לצד מילצ'ן. לן בלווטניק, לשעבר מבעלי השליטה בערוץ 10 וכיום בעל השליטה בערוץ 13, העיד כי נתניהו עודד אותו לרכוש את ערוץ 10 כדי שלא ייפול לידיו של הפרסומאי ה"אולטרה שמאלני", כדברי רה"מ, אילן שילוח.
טאטא הוא איש עסקים הודי שהיה שותף של מילצ'ן בין היתר בניסיון לקדם מיזם עסקי בין היתר באמצעות נתניהו. פטרידג' הוא אחד מתומכיו הקבועים של נתניהו ואף העניק לו שני מיליון שקלים להגנתו המשפטית (אותם נאלץ להחזיר בעקבות פסיקת בית-המשפט העליון).
עוד ויתרה התביעה, עד להודעה חדשה, על עדותם של אביב גלעדי ומודי פרידמן, הבעלים והמנכ"ל של קבוצת RGE שהיתה בעלת השליטה בערוץ 10, ועל מתיאס דופנר, המנכ"ל ומבעלי תאגיד התקשורת הגרמני אקסל-שפרינגר, שרכש מ"וואלה" את אתר יד 2 ובהמשך, בתיווכו של נתניהו, בחן אפשרות לרכוש גם את "ידיעות אחרונות".
שמות בולטים נוספים ברשימת העדים המקורית, שטרם העידו ולא נכללים ברשימת העדים שעוד יעידו במשפט, הן של עו"ד פיני רובין, שיעץ למילצ'ן בענייני מיסוי; שגריר ישראל בארה"ב לשעבר רון דרמר, שהיה מעורב בסוגיית הוויזה של מילצ'ן; ח"כ לשעבר איתן כבל, שהגיש בשליחות מוזס את הצעת החוק שכונתה "חוק ישראל היום"; ראש לשכת נתניהו לשעבר יואב הורוביץ, שהיה מועמד למנכ"ל משרד התקשורת; אב הבית לשעבר במעון הרשמי של נתניהו אפי אזולאי, שתיאם קבלת בקבוקי שמפניה ממילצ'ן.
עוד נעדרים מהרשימה: דובר בזק לשעבר גיא הדס, שהיה מעורב בניסוח התגובה לכתבת התחקיר של גידי וייץ ב"הארץ", שחשפה את יחסי התן-קח המושחתים בין נתניהו לאלוביץ'; היועצת המשפטית לשעבר של הרשות השנייה הילה שמיר, שסייעה למנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה (מומו) פילבר להעניק שירותי ייעוץ VIP למילצ'ן; ועו"ד עמית חדד, שכיום מייצג את נתניהו בפרשנות המכונות "תיק 1000" ו"תיק 2000" ובעבר יעץ לראש הממשלה בין היתר בשלהי 2016, כשהחלה חרושת השמועות על פרשה פלילית חדשה המערבת את ראש הממשלה ואיש עסקים, כשנתניהו חשש שמדובר ביחסיו עם אלוביץ' אך לבסוף התברר כי הפרשה נגעה ליחסיו המושחתים עם מוזס.
67104-01-20