"מכת"זיות, מכת"זיות, חייבים מכת"זיות" - כך אמר לי מכר על מה שצריך לעשות לגבי חסימת נתיבי איילון במהלך ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית בכל מוצאי שבת. לא היתה לו תשובה לשאלתי מדוע מעבר למחלוקת האידיאולוגית עם המפגינים החסימה באיילון כל כך מפריעה לו אישית.
אותו מכר לא נסע במוצאי שבת בכביש איילון במשך שנים ארוכות וגם אין לו שום כוונה להתחיל לנסוע לבלות בתל אביב. למרות זאת, הוא יושב בכורסה בסלון, צופה בטלוויזיה וקורא ברשתות החברתיות על החסימה, ורותח. בשנים האחרונות צריכת המידע של אותו המכר עברה מקריאת כל העיתונים (למעט "הארץ") וזיפזופ עם השלט בין אולפני החדשות - לצריכה של מידע בעיקר מהשופרות של נתניהו, בין אם הם באולפנים, בעיתונות הכתובה או ברשתות החברתיות.
במשך כשבעה חודשים נוהלו ואורגנו הפגנות הענק נגד ההפיכה המשטרית באופן מופתי, וגרמו להפרעה זניחה לשגרת החיים של ציבור. רק במקרים נדירים ביותר ננקטה אלימות מצד מפגינים כלפי שוטרים ואחרים.
ועדיין, כמעט בכל ראיון לתקשורת חוזרים חברי הקואליציה, ועיתונאים התומכים בהפיכה המשטרית, על אותו מסר - חסימה זמנית של נתיבי איילון במוצ"ש בלילה זה דבר איום ונורא. חברי הקואליציה והעיתונאים דואגים להפיץ ללא הפסקה את עמדתם על פשע חסימת איילון בפאנלים באולפנים, בעיתונות הכתובה ובחשבונות המדיה החברתית שלהם.
מוחים נגד ההפיכה המשטרית חוסמים את נתיבי איילון (צילום, יוסי אלוני, פלאש 90)
לכן אין זה פלא שלפי הסקרים שפורסמו בשבועות האחרונים בחדשות 13 וב"פגוש את העיתונות" בחדשות 12, כ-60-70% מהציבור מתנגדים לחסימת כבישים, כאילו מדובר במכת מדינה של חסימת כבישים ולא רק בכביש אחד בתל אביב שנחסם לזמן קצר לצורך הפגנה חשובה. נראה שבדומה לאותו מכר שלי, יש עוד המוני ישראלים שיושבים במוצ"ש בכורסה בביתם בחיפה, ירושלים או אילת, ורותחים מזעם שחוסמים להם את נתיבי איילון בתל אביב.
בקמפיין לשחרור איילון נראה שנתניהו שוב קולע לנפש הישראלי, שאותה הוא מכיר היטב. הוא עשה את אותו הדבר בשימוש בקלף הגזעני והמסית בבחירות 2015, כשטען ש"הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי".
לישראלי הממוצע אין בעיה שהמדינה דופקת אותו אבל ירתיח אותו אם מדובר בשכן או בסתם ישראלי אחר. כך, הוא מקבל כגזירת גורל את העובדה שהוא צריך לבזבז שעות ארוכות בפקקים – בשל מינוי שרים חסרי כישורים או עניין למשרד התחבורה, תכנון וניהול כושל, ושחיתות ומינוי מקורבים ברשויות ובחברות האחראיות לתשתיות התחבורה. אותו ישראלי ירתח ויצפור בזעם אם ישראלי אחר יעקוף אותו, ייסע לאט או יגרום לפקק מסיבה כלשהי.
לכמה תשלומים לפרוס לך את הרפורמה?
במקביל לקמפיין לשחרור איילון, מנוהל על ידי הקואליציה והעיתונאים גם קמפיין ההכאה על חטא. לפי הקמפיין הזה, החטא הוא לא בעצם הקידום של חוקים ומינויים פוליטיים שיהפכו את המשטר במדינת ישראל לדיקטטורי על מלא. החטא הוא בכך שהקואליציה של נתניהו תחילה פעלה לאשר בכנסת את כל ה"רפורמה" במכה אחת במקום באופן מדורג שיהיה קל לעיכול הציבור בישראל והקהילה הבינלאומית.
כהפקת לקחים לאחרונה אושרה בכנסת "רק" הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, שתפגע אנושות ביכולת של מערכת המשפט, והציבור באמצעותה, לבקר ולפקח על הממשלה. המתנגדים להפיכה המשטרית זועקים שמדובר במעבר לדיקטטורה מלאה ב"שיטת הסלמי". כלומר במקום שנתניהו יחנוק את הדמוקרטיה עם סלמי שלם בגרון, הוא מפצל אותו לחתיכות קטנות.
גם לגבי המעבר לביצוע הפיכה משטרית בחתיכות, נראה שנתניהו קולע לנפש הישראלית. שר המשפטים יריב לוין הודיע במסיבת עיתונאים בתחילת השנה על "הרפורמה המשפטית". יו"ר ועדת החוקה בכנסת ח"כ שמחה רוטמן קידם מיד לאחר מכן מכלול נרחב של הצעות אנטי-דמוקרטיות. שניהם עוררו בקרב הציבור הישראלי, שאינו בקיא בדקויות המשפטיות, את האימה שבוקר אחד סוכנים לנסיעות לחו"ל או למכירת רכב, יודיעו "אפשר רק תשלום אחד, אין אצלנו פריסה לתשלומים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין בכנסת, דצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל)
ולמה הכוונה? כידוע, בעוד שבמדינות מערביות אחרות ככלל אנשים מורשים לרכוש רק את מה שהם מסוגלים לשלם עבורו בעת הרכישה, ישראלים התרגלו לחיות במינוס ולפרוס כל סכום לתשלומים. נתניהו הבין, גם אם באיחור, שאין שום סיבה שישראלים יידרשו לחרוג מהרגל הפריסה לתשלומים, אף אם מדובר בטיב המשטר שהם חיים בו ובזכויות האדם והאזרח שלהם ושל בני משפחתם.
המעבר לשיטת הסלמי עשוי להחזיר לנתניהו את אותם המנדטים המתנדנדים בימין שעברו לגנץ, לא מאחר שהם מתנגדים מהותית להפיכה המשטרית אלא בשל הדרך שזו קודמה.
כדי לבלום את ההפיכה המשטרית, המתנגדים לה צריכים להשקיע מאמצים רבים ולהוכיח שהם מבינים את נפש הישראלי - לא פחות מנתניהו ושופרותיו בתקשורת.