נתניהו הוא גדול יועצי התקשורת בישראל, ויש לו לקוח אחד בלבד: הוא עצמו. הוא אשף בליהטוט כדורי ספינים ולפידי סחרירים מול עדר הכתבים והפרשנים המוסחים, בזמן שהוא עצמו ממוקד כל כולו כמו לייזר במטרה אחת בלבד: היחלצות משלושת כתבי האישום שהוגשו נגדו, ממשפטו הפלילי ומגזר הדין המצפה לו בסופו.
מדינת ישראל מטולטלת כבר כמעט חמש שנים בשל ניסיונות הבריחה מאימת הדין של נתניהו, שלא מהסס לנצל לשם כך את הכוח הפוליטי האדיר שחלק נכבד מהעם ממשיך להעניק לו. למרות זאת, הוא מנסה בהתמדה להמשיך ולאחז עיניים, כאילו על הצלחת שלו יש שיקולים אחרים מלבד שרידותו האישית. יריביו לא מאמינים לו, וגם לא שותפיו, שיודעים היטב שהוא "שקרן בן שקרן". מי שממשיכים לקנות ממנו את הסחורה הפגומה הזו, הם העיתונאים.
הפרשנים הפוליטיים התמסרו אתמול והיום ברצון לתיאור מציאות הפוך מכל מה שידוע לנו, לפיו נתניהו "כבוי" ו"שבוי" בידי שותפיו. תיאור שבדרך פלא משרת את נתניהו, גם אם לפחות בחלק מהמקרים - המקור היה בכלל בשורות האופוזיציה. גאון תקשורת, לא?
כך, טל שלו בחרה כ"תמונת היום" את הרגע בו שר הביטחון גלנט מתחנן בפני שר המשפטים לוין שיסכים ל"ריכוך" כלשהו בחוק לביטול עילת הסבירות, "ובין שניהם", תיארה, "ראש הממשלה, כסוג של נוכח-נפקד, כבוי, אפרורי, ולא רלוונטי". מורן אזולאי מ-ynet דיווחה אמש כי "נתניהו שבוי בידי בן גביר ולוין", ירון אברהם מחדשות 12 דיווח כי "לוין קיפל את נתניהו בשידור חי", וגם בערוץ 7 העניקו במה לנרטיב "נתניהו השבוי".
רה"מ בנימין נתניהו בכנסת, לפני ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות, 24.7.23 (צילום: יונתן זינדל)
על מה בדיוק נשענים הפרשנויות והדיווחים לפיהם נתניהו כבוי ושבוי? איזה תוקף יש להם לעומת האפשרות הסבירה יותר, שנתניהו היה אתמול דווקא שמח וטוב לו על הלב. הוא שולט בישראל ביד חזקה, עומד בראש הממשלה ההומוגנית ביותר מבין ששת ממשלותיו, ואתמול היה אחד הימים השמחים בחייו עם נקיטת צעד חשוב בדרך לביטול משפטו.
הטענה של טל שלו על נתניהו שנראה אתמול "כבוי" היא מדהימה. שלו שכחה פרט קטן: נתניהו הוא אדם בן כמעט 74, שעבר יממה לפני כן ניתוח להשתלת קוצב בליבו, כל זאת אחרי שבוע רפואי קשה. אם כבר, ההפתעה היא שהוא עומד על הרגליים, מתרוצץ ומתזמר הפיכה משטרית.
תזת השבי חסרת בסיס באותה המידה. נתניהו ידע במשך השנים להתפשר ולשתף פעולה עם מגוון שותפים קואליציוניים, חלקם רחוקים ממנו הרבה יותר מיריב לוין או אריה דרעי. אז הוא היה "שבוי"? מה התיאור הזה מוסיף לנו, חוץ מלהוריד מנתניהו אחריות ולהציג אותו כמתון מול שותפיו ה"קיצוניים"?
נתניהו הוא מי שבחר את הרכב ממשלתו, הוא מי שבחר ב"קיצוניים" והוא מי שבוחר להמשיך ולגבות אותם באופן עקבי. בכל צומת וצומת נתניהו היה יכול לבחור אחרת, המשמעות היתה ויתור על ניסיון להשפיע מבחוץ על תוצאות המשפט. אם משהו הוכח אתמול, הרי זהו שמדינת ישראל שבויה בידי ראש ממשלה ממוקד מטרה אחת ויחידה.
אין לו קווים אדומים ואין לו גבולות ירוקים, הוא ליברל כשהוא רוצה ופונדמנטליסט כשבא לו. הוא בעד בית משפט עצמאי כל עוד הוא לא מקדם לעברו את ה- D9 ופוליטיקאי נקי כפיים (אין כלום!) שאין לו בעיה למנות עבריין שהורשע שלוש פעמים לשר בשני משרדים חשובים.
נדמה לי שאם יש משהו שנתניהו לא מבין, הרי זה איך כל אותם כתבים ופרשנים שבוחנים כל פרט באישיותו ומעשיו במשך עשורים פשוט לא קולטים אותו. הוא פשוט הוא. נתניהו. פוליטיקאי ציניקן ונרקיסיסט שיש לו מטרה אחת בלבד ממנה הוא לא מש מילימטר. אבל בעוד נתניהו לא מסיר עיניו מהכדור כל הדרך אל הסל אליו יושלך משפטו הפלילי, העיתונאים אינם מסירים את עיניהם מהכדורים שהוא מלהטט בהם. שבוי. כבוי. נו באמת.