בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת הצעירים בכנסת בנושא יוזמות חברתיות בהייטק, ההייטקיסט אמיר כרמלי אמר על ההייטק הישראלי "50% מההייטקיסטים הגיעו מהעלייה מרוסיה, אלו לא הבכיינים ממרוקו או עיראק". מה כרמלי בעצם טוען? שהדרה וגזענות על בסיס אתני בחברה הישראלית היא פיקציה או "בכיינות".

ניסיונו של כרמלי להכחיש עובדות על הדרה, הסללה והפערים שהם יצרו הוא לכשעצמו גזענות. ההתבטאות הגזענית של כרמלי היא אמנם גועלית ופסולה, אבל הבעיה רחבה ועמוקה הרבה יותר מהתבטאות בודדת אחת. דבריו של כרמלי נפלטו במהירות ממחזור החדשות והמדיה החברתית. נקסט! וזו בדיוק הבעיה: אין עניין. הגזענות כאן מנוּרמלת והיא עניין של מה בכך, בעוד שלגזענות אמור להיות מחיר במדינה ובחברה מתוקנת.

האם ייתכן שהכשרת הגזענות והנרמוּל שלה בשיח החברתי והפוליטי בארץ הם חלק מהבסיס של הריקבון הפוליטי והחברתי שאנו עדים לו? לכל הפחות זו אפשרות סבירה. מנהיגים מכל הקשת הפוליטית חייבים לצאת בהצהרת דחייה לכל ביטוי של גזענות בוטה. ולכן חברת הכנסת נעמה לזימי עשתה נכון כאשר שללה מכרמלי את זכות הדיבור ואמרה "זה גזעני, עלוב ומתנשא. סיימת את דבריך". אבל אסור שהביקורת על האמירה הגזענית תעצור אצל חברת כנסת אחת.

ישראל מעריצה את ארצות-הברית, וישראלים רבים מכל הקשת החברתית והפוליטית סוגדים לתרבות האמריקאית. ישנן המון סיבות טובות ולגיטימיות להערצה הזו, שלא זה המקום לפרטן. הגיע הזמן שגם בכל הקשור לתגובה לגזענות ולטיפול בתופעות הגזענות למיניהן, המנהיגות החברתית והפוליטית בישראל תפנים שיעור חשוב מהשיח החברתי בארצות-הברית בכלל, ובקרב המנהיגות של המפלגה הדמוקרטית בארצות-הברית בפרט. אם אכן ישנם בישראל כוונה ורצון להתחיל בתהליך של ריפוי והחלמה מהגזענות - חייב להיות לה מחיר.

לאור המצב הפוליטי בימים אלו, סביר להניח שרבים יאמרו שלדבר עכשיו על גזענות כלפי מזרחים זה הזוי ולא הגיוני: "שקט, יורים!". אולם נרמול הגזענות והקצנת השבטיות, במיוחד בשני העשורים האחרונים, קשורים בחבל הטבור להתפוררות החברתית והפוליטית שאנו עדים לה. הגזענות מכשירה ומאפשרת את הכיבוש, את ההתנחלויות, את הדרת האזרח הערבי, את שנאת החינם ברחוב, את השבטיות הנוראית בין הישראלים היהודים מדן ועד אילת, את האלימות כלפי נשים מוחלשות ואת האלימות בכבישים ובמגרשי הכדורגל (רשימה חלקית).

כל הרעות החולות הללו, אשר מדוּשנות על ידי הגזענות המחריפה והבלתי מבוקרת והשיח האלים שהוא חלק מהגזענות, מכרסמות במרקם החברה הישראלית. אחת מההשלכות ההרסניות של שיח גזענות המתנרמל והמתגבר מיום ליום היא הממשלה הגזענית ביותר בתולדות מדינת ישראל.

לכרמלי עצמו יש דרך לתקן. הוא יכול לצאת בהצהרת התנצלות פומבית והוא יכול לפעול בעצמו נגד הגזענות והתוצאות החברתיות והסוציולוגיות שלה. למשל, להקים קרן מלגות לדור ראשון של יוצאי עדות המזרח באקדמיה. אם יבחר לא לפעול כך, הוא, ואחרים המתבטאים כמוהו, חייבים לשלם מחיר ציבורי. בארצות-הברית, אדם במעמדו העסקי של כרמלי היה מקבל הודעות על ניתוק מיידי מקשרים מסחריים והשקעות פיננסיות כתגובה להתבטאות הגזענית כלפי מיעוטים, לפחות בקרב המעגלים של המפלגה הדמוקרטית. ברור שזו לא המציאות בישראל של 2023, אלא שזהו נירמוּל הגזענות.

ישראלים רבים שהם אזרחים טובים, איכותיים, משרתים, תורמים ואוהבי המדינה החשובה והאהובה שלנו, הם גם קצרי ראייה לגזענות הפושעת בחברה הישראלית. אותם קצרי ראייה לגזענות יגיבו על דבריי ויגידו "הלו, יש כאן הפיכה משטרית, מה אתה עכשיו מבלבל לנו ת'שכל על גזענות כלפי מזרחים". תגובה נפוצה כזו מייצגת בדיוק את קוצר הראייה בכל הקשור להשלכות ההרסניות ומרחיקות הלכת של הגזענות והכשרתה בפוליטיקה ובשיח הישראלי.

קיים קשר סיבתי וישיר בין הכשרת ונירמול הגזענות בשיח ובפוליטיקה לבין עליית תנועות ימין קיצוני, וישראל לא שונה במובן זה. גלישת הכהניזם מהשוליים ההזויים והדחויים למרכז הבמה הפוליטית היא חלק בלתי נפרד מנרמול והכשרת הגזענות בשיח היומיומי והפיכת הגזענות לעניין של מה בכך. ומכאן יוצא שהכשרת ונרמול השיח הגזעני בפוליטיקה, בתקשורת, וברחוב הישראלי היא תופעה הרסנית שיש למגר.

והנה, אפילו על סף התהום בקיץ 2023, עדיין אין הכרה שהגזענות בישראל - גזענות כלפי פלסטינים (בגדה ובישראל), כלפי עובדים זרים, כלפי אתיופים, כלפי עולים, כלפי חרדים, כלפי מסורתיים, כלפי נשים, וכלפי מזרחים (רשימה חלקית) - מפוררת את החברה הישראלית מבפנים ומרעילה כל חלקה טובה בה.

חברה שמורעלת מנרמוּל של שיח גזעני, תצמיח מתוכה פוליטיקה רעילה ושיח ציבורי רעיל ואלים. קו ישיר מחבר בין האמירה הגזענית של כרמלי לגזענות הבוטה של בן גביר. לגזענות הזאת, גזענות שחיה ובועטת היום לאורך כל הרצף החברתי והפוליטי, חייב להיות מחיר.

רונן סבג הוא יועץ נגישות ויועץ בכיר לגיוון, שיוויון, והכלה באוניברסיטת יוטה סטייט, ומרצה בפקולטה להכשרת מורים ומנהיגות