פעוטה יושבת על שטיח בד מצויר, אוחזת בדגל ישראל. השטיח פרוש על מעבר חצייה, מאחוריו שני אוטובוסים המגמדים את הפעוטה. בצד שמאל של התמונה, מפגינים נגד ההפיכה המשטרית, אוחזים בדגלי ישראל.

התמונה הזו, שצולמה הבוקר (ג'), בתחילתו של יום המחאה נגד חקיקת ביטול עילת הסבירות, הפכה ויראלית ברשתות. בייחוד בקרב תומכי ההפיכה, שהפיצו אותה כעדות לחוסר האחריות של המפגינים והשתמשו בה כדי לחולל שיח רעיל ופוגעני.

בתגובה היו מי שטענו שמדובר ב"פייק", תמונה מעובדת בפוטושופ ואפילו תוצר של בינה מלאכותית. האמת היא שהתמונה אותנטית לגמרי. צילם אותה אחד המפגינים (שמו שמור במערכת), היכן שהוא בצפון תל-אביב. הוא מי שפירסם אותה לראשונה, בטוויטר, עם הכיתוב "הילדים של 2023".

אבל העובדה שמדובר בתמונה אותנטית אינה אומרת שההקשר בו הופצה אחר-כך והטענות שנרקמו סביבה נכונות או תמימות. למעשה, התמונה ממחישה את המורכבות שבצמד המילים הפופולרי כל-כך, "פייק ניוז". לפעמים, גם מידע אמיתי ואותנטי יכול להיות "פייק".

פעילי הימין שרוצים להכפיש את המחאה ולעשות לה דה-לגיטימציה עטו על התמונה כמוצאי שלל רב והפיצו אותה בהקשר מטעה ומסית, כאילו השתמשו בתינוקת כ"מגן חי" לחסימת כבישים. "כמו המחבלים של החמאס", כתב אחד המגיבים.  אבל אם מתבוננים בתמונה, ניתן להבחין כי באוטובוסים אין נהגים. הם הראשונים בשורת אוטובוסים חונים, ריקים, ברחוב צדדי. הפעוטה אינה חוסמת את הרחוב, אלא האוטובוסים.

אוריינות תקשורת והיכולת לזהות "פייק ניוז" אינה קשורה רק לצריכה של מידע, אלא גם להפצתו. אנו צריכים להיות עירניים לאופנים בהם מנסים להטעות אותנו ולשבש את תפיסת המציאות שלנו, אבל אנחנו גם יכולים להיות שותפים ליצירת "פייק" בשל חוסר זהירות ותשומת לב.

מי שצילם ופירסם את התמונה לא חשב כיצד יוכלו אחרים להשתמש בה אחרי שהופצה ברשתות. הרשת אינה קבוצה סגורה. לא כשמדובר בקבוצה סגורה בווטאספ או חשבון פרטי ברשת חברתית, ובטח לא בחשבון פומבי. גם אם הפצת מידע בהקשר ומסגור מסוים, תמיד יכול לבוא מי שחושב אחרת ולהפיץ בזדון את אותו המידע בהקשר מטעה.

מי שצילם את התמונה, הפיץ אותה כדימוי חיובי של המחאה, אבל סיפק תחמושת יעילה מאוד למי שרצה לפגוע בה - ובו. הוא לא הבין עד הסוף את המשמעות וההשלכות של שיתוף דימוי כזה ואיך אנשים שונים יכולים להבין אותו. צריכה ביקורתית של תקשורת כוללת בחובה גם את החוכמה לעצור רגע לפני שמשתפים ומפיצים מידע ברשתות.

ועוד דבר: בתמונה המקורית, לא זו שמוצגת כאן, פניה של הפעוטה אינן מטושטשות. תמונה שעדיין זמינה בטוויטר וזכתה ל-70 אלף צפיות. המנהג של פרסום תמונות ילדים ברשתות באופן גלוי ופומבי, פוגע בפרטיות של אותם ילדים, בוודאי כשהתמונה זוכה לחשיפה מסיבית ושלילית. ילדים שלא ביקשו להפוך לסמל או לדימוי, בוודאי שלא דימוי שלילי.

לכן, כדאי מאוד לחשוב כמה וכמה פעמים לפני שמפיצים תמונות פנים של קטינים. העובדה שבחרנו להפוך אותם לשותפים בהפגנת עמדותינו במרחב הציבורי, אינה אומרת שהם ירצו כי דמותם תישאר שם לתמיד.

עידן רינג הוא מרצה וחוקר תקשורת. סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי