הקואליציה שיכורת הכוח אישרה אמש בקריאה ראשונה את הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות בנוסח אשר המשנה ליועמ"שית לממשלה, ד"ר גיל לימון, הגדיר "הכי קיצוני שיכול להיות בנושא". הנוסח הרחב שאושר מונע ביקורת שיפוטית על החלטות הלוקות בחוסר סבירות קיצוני של הממשלה, שריה ונבחרי ציבור אחרים.
השרה מירי רגב היתה אחד השופרות הצעקניים של היוזמות האנטי-דמוקרטיות בממשלות נתניהו הקודמות, ובין היתר זכורה כמי שאמרה ב-2016 "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?", אגב הניסיונות לפגוע בעצמאות השידור הציבורי. מאז, זכתה רגב לחיקויים רבים, חלקם גרוטסקיים עוד יותר. אחת הקולניות שבהם היא ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), שפסקה השבוע כי "סבירות היא תפיסה סובייקטיבית".
גוטליב התכוונה לבקר את השופטים שלדעתה כופים באמצעות עילת הסבירות את תפיסותיהם הסובייקטיביות, אלא שבפסיקת בית המשפט העליון נקבעו מבחנים אובייקטיביים לשימוש בעילה זו, ונראה שדבריה מתאימים יותר לעצמה ולחבריה בקואליציה, אשר מוכנים להשתמש בעילת הסבירות כאשר הדבר נוח להם.
כך למשל בחודש שעבר הודיעה גוטליב כי שלחה "התראה" ליועץ המשפטי של הכנסת לפני הגשת עתירה לבג"ץ, בטענה שהסנקציות שסיעת הליכוד הודיעה שתטיל עליה (בעקבות סירובה להסיר את מועמדותה לוועדה לבחירת שופטים) אינן סבירות.
לא רק גוטליב סבורה שסבירות היא עניין אובייקטיבי כשהדבר מתיישר עם האינטרסים שלה. גם שר המשפטים יריב לוין, קטר המהפכה המשטרית.
ב-2006 עתר לוין לבג"ץ נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט בטענה שאי מינוי שר רווחה לוקה בחוסר סבירות קיצונית ופוגע ב"ציבור הנזקק לשירותי משרד הרווחה". לוין שכיום מתנגד גם ל"זכות העמידה" בבג"ץ (כלומר, הזכות להגיש עתירות) של ארגוני ופעילי זכויות אדם, הסביר שהגיש את העתירה בעצמו מאחר שהוא מבקש "לשמש לפה לציבור רחב הנמנה על שכבות האוכלוסייה החלשות ביותר בישראל".
לא רק לוין, גם מפלגתו, הליכוד, השתמשה בעילת הסבירות. ב-2020 הגישה תנועת הליכוד עתירה לבג"ץ בטענה שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק וקרן וקסנר, לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
לא רק לוין והליכוד, גם נתניהו. ראש ממשלת המהפכה המשטרית. בשנת 2021, נתניהו והליכוד עתרו לבג"ץ נגד יו"ר ועדת הבחירות בטענה שהחלטתו לא לאפשר שידור בטלוויזיה של השתתפות נתניהו בתוכנית סטנד-אפ לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
גם ח"כ שמחה רוטמן מהציונות-הדתית, מי שהביא לאישור מהיר של הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות בוועדת החוקה בכנסת בראשותו, סבור שעילת הסבירות היא דווקא סבירה בהחלט. ב-2015, בהיותו היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, עתר לבג"ץ בטענה שהחלטת השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ לא למנות מפכ"ל בזמן ממשלת מעבר, לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
גם ב-2020 עתר עו"ד רוטמן נגד החלטת שר המשפטים אבי ניסנקורן לא לפעול להעמדה לדין משמעתי של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ וחקיקה), עו"ד דינה זילבר, בשל התבטאויותיה הביקורתיות כלפי הצעדים האנטי-דמוקרטיים של ממשלת נתניהו דאז. החלטה שרוטמן סבר שלוקה בחוסר סבירות קיצוני.
גם ח"כ דני דנון, מי שהשבוע בחר לצייץ נגד ממשל ביידן לאחר שזה ביקר בפומבי את קידום חוקי ההפיכה ללא הסכמה רחבה, עתר ב-2008 נגד נגד שר הפנים מאיר שטרית בטענה שהחלטתו לא לשלול את אזרחותו של חבר הכנסת לשעבר מר עזמי בשארה לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
ומה עם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שלאחר אישור הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות אמר "הגיע הזמן להחזיר את השלטון לציבור ולהפסיק את שלטון החונטה. תיקון עילת הסבירות זה צעד חשוב ביותר"? גם הוא עשה שימוש בעילה זו בדיוק כאשר הדבר התאים לו.
בין היתר, ב-2021 הוא ואשתו איילה עתרו לבג"ץ בטענה לחוסר סבירות החלטת עיריית רהט לא לאפשר רחצת גברים ונשים יחד בבריכה העירונית. ב-2009 בני הזוג בן גביר עתרו נגד סבירות החלטת מפקד מחוז ירושלים שלא לאפשר להם ולאחרים לצעוד בהפגנה במרכז העיר ירושלים עם דגלי כהנא. ב-2006 בן גביר עתר נגד הנשיא משה קצב וחברי ועדת הכנסת בטענה שהחלטתם לאשר את הכרזת קצב על "נבצרות" זמנית ליום אחד לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
באותה שנה, לאחר שהורשע בבית משפט השלום בירושלים בעבירות של החזקת חומר תעמולה לטובת ארגון טרוריסטי והזדהות עם ארגון טרוריסטי, ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, עתר בן-גביר לבג"ץ בטענה שהחלטת הממונה על עבודות השירות שעבודות השירות שנגזרו עליו יבוצעו בבית התמחוי בירושלים במקום בהתנחלות בחברון - לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
ובקיצור, מה שווה עילת הסבירות אם הממשלה לא שולטת בה?