מכון רויטרס באוניברסיטת אוקספורד פירסם את דו"ח החדשות הדיגיטליות ל-2023. הדו"ח מתפרסם זו השנה ה-12 ומבוסס על סקר בקרב 93 אלף צרכני חדשות מקוונות ב-46 שווקים המכסים מחצית מאוכלוסיית העולם. הממצא שבחרו מחברי הדו"ח להדגיש הוא חשיבותם העולה של תכני וידיאו חדשותיים ברשתות חברתיות כטיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב בתעשיית החדשות, לעומת אובדן ההשפעה של תכנים חדשותיים בפייסבוק.
בסקירה שלו את הדו"ח כותב עמית המחקר הבכיר במכון, ניק ניומן, ממייסדי אתר החדשות של ה-BBC: "הדו"ח מתפרסם השנה על רקע משבר יוקר מחיה עולמי, מלחמה מתמשכת בלב אירופה והמשך חוסר יציבות אקלימית ברחבי העולם. בהקשרים אלה, עיתונות חופשית, אמינה ויציבה כלכלית היא בעלת משמעות קריטית. אלא שעל פי ממצאי הדו"ח, במדינות רבות שוררים תנאים מאתגרים בדמות ירידה באמון הציבור בחדשות וברמת המעורבות שלו בצריכתן, כשבנוסף עיתונות החדשות פועלת בסביבה עסקית לא יציבה".
לפי ניומן, יוקר המחיה השפיע הן על צרכנים רבים שנטו לשקול מחדש תשלום עבור חדשות, והן על כלי התקשורת עצמם שהאיצו את העברת המשאבים מעיתונות מודפסת או משודרת אל האינטרנט. אולם הממצאים הבולטים ביותר בדו"ח, הוא מדגיש, נוגעים לאופי המשתנה של המדיה החברתית, שהיא עדיין המתווכת העיקרית של חדשות מקוונות. רשתות כמו פייסבוק נדחקות מפני רשתות כמו טיקטוק. בעוד הראשונות מתאפיינות בצריכת חדשות פעילה ומעורבת, בדמות תגובות, שיתופים ולחיצה על קישורים, האחרות מציעות תכני וידיאו ומעורבות נמוכה.
כאמור, הגורם הקבוע, למרות ריבוי הרשתות החברתיות ולמרות חוסר האמון הגובר והולך במידע המופץ במסגרתן ובאלגוריתם על-פיו הן פועלות, הוא התלות הגדולה של יצרני החדשות ברשתות כמתווכות של המידע החדשותי לציבור. "הנתונים שלנו מראים, יותר מתמיד, כיצד השינויים בצריכת חדשות מושפעים במידה רבה מהרגלי הגלישה של צעירים שגדלו עם המדיה החברתית", מסכם ניומן, "הם מקדישים תשומת לב רבה יותר למשפיענים וידוענים מאשר לעיתונאים כשהם צורכים מידע ברשתות החברתיות, גם כשמדובר במידע חדשותי".
ניומן מסכם את ממצאי הדו"ח ב-14 נקודות מרכזיות:
פייסבוק נותרה אחת הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר, אך המימד החדשותי שלה והשפעתה על העיתונות הולכת ופוחתת
1. הזעזועים השונים של השנים האחרונות, בראשם המלחמה באוקראינה ומגיפת הקורונה, האיצו את השינויים המבניים בתעשיית התקשורת: המעבר למדיות דיגיטליות ומכשירים ניידים ושינוי המודלים העסקיים.
2 אופי זרימת המידע המקוון משתנה: רק כחמישית מהנשאלים (22%) ניגשים לצרוך מידע תוך שימוש באתר או אפליקציה של כלי תקשורת, בעוד השאר מגיעים אליהם באמצעות מתווכים, אם בכלל. מדובר בירידה של 10% מ-2018. למעט יוצא הדופן של כמה מדינות קטנות בצפון אירופה, מדובר במגמה עולמית: אצל צעירים נחלשת הזיקה לאתרי ויישומוני חדשות המעדיפים להגיע למידע חדשותי ב"דרכים צדדיות": מדיה חברתית, מנועי חיפוש או אגרגטורים ניידים כמו דף ה"גילוי" בדפדפן כרום בסלולר.
3. פייסבוק נותרה אחת הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר, אך המימד החדשותי שלה והשפעתה על העיתונות הולכת ופוחתת, ככל שהיא מסיטה את המיקוד שלה ממידע חדשותי לכזה בעל אופי אישי. מולה ניצבות רשתות המציעות אופי אחר של צריכת מידע, הן ותיקות כמו יוטיוב והן צעירות יותר וממוקדות נוער כמו טיקטוק. על פי הדו"ח, טיקטוק, בבעלות סינית, מגיעה ל-44% מבני 18-24 באופן כללי, ול-20% בכל הנוגע לצריכת חדשות.
4. בכל הנוגע לצריכת מידע חדשותי, המשיבים בסקר מעידים כי ברשתות כמו טיקטוק, אינסטגרם וסנאפצ'ט הם מקדישים יותר תשומת לב לסלבריטאים, משפיענים ואושיות מדיה חברתית מאשר לעיתונאים. הדבר מנוגד בצורה חדה לפייסבוק וטוויטר, שם כלי התקשורת והעיתונאים עדיין מרכזיים בשיחה.
מידת האמון שהציבור רוחש לחדשות ירדה השנה ב-2% נוספים, בסתירה לעלייה באמון בתקופת הקורונה. בממוצע, פחות ממחצית (40%) אומרים שהם סומכים על רוב החדשות רוב הזמן
5. חלק גדול מהציבור חש חוסר אמון לגבי האלגוריתמים המפעילים מנועי חיפוש, מדיה חברתית ומתווכי מידע אחרים. פחות משליש (30%) אומרים כי מנועי המלצה על כתבות הם דרך טובה לצרוך חדשות. מדובר בירידה של 6% מ-2016, אז נשאלה שאלה זהה. למרות זאת, ההעדפה של צריכת חדשות שנבחרו על ידי עורכים או עיתונאים נמוכה עוד יותר (27%), מה שמצביע על כך שהפקפוק באלגוריתמים הוא חלק מחוסר אמון רחב בחדשות.
6 עם חדירת האינטרנט תלו בו תקוות כמרחב דמוקרטי שיפרה את השיח וישלב בו עוד אנשים ומגזרים, אולם על-פי הדו"ח המגמה הפוכה: פחות ופחות אנשים הם כעת צרכנים של חדשות מקוונות, ופחות אנשים הם צרכנים "פעילים" של החדשות. כלומר, לא רק קוראים, צופים או מאזינים, אלא גם מגיבים ומשתפים את המידע. רק כחמישית מהנשאלים בסקר (22%) הם צרכני חדשות פעילים, כאשר כמחצית (47%) מהציבור אינו צורך כלל חדשות מקוונות. בבריטניה ובארצות הברית, שיעור המשתתפים הפעילים ירד ביותר מ-10% מאז 2016. במדינות אלו קבוצת המשתתפים הפעילים נוטה להיות גברית, משכילה ומקוטבת פוליטית.
7. מידת האמון שהציבור רוחש לחדשות ירדה השנה ב-2% נוספים, בסתירה לעלייה באמון בתקופת הקורונה. בממוצע, פחות ממחצית (40%) אומרים שהם סומכים על רוב החדשות רוב הזמן. פינלנד נותרה המדינה עם רמות האמון הכוללות הגבוהות ביותר (69%), בעוד שיוון (19%) היא בעלת רמת האמון הנמוכה ביותר.
שיעור צרכני החדשות שאומרים שהם נמנעים מצריכת חדשות כליל, נמנעים לפעמים או נמנעים לעיתוים קרובות, נשאר קרוב לשיא של כל הזמנים ועומד בדו"ח השנה על 36%
8. כלי תקשורת ציבוריים הם אלו הזוכים לרמות האמון הגבוהות ביותר במדינות רבות בצפון אירופה, אך החשיפה אליהם יורדת ככל שהקהל צעיר יותר. זהו נתון משמעותי משום שלפי הממצאים, מי שנוטים לראות בכלי התקשורת הללו בעלי חשיבות עבורם ועבור החברה, הם מי שצורכים אותם בתדירות הגבוהה ביותר. ממצאים אלה מצביעים על כך שפנייה לקהלים רחבים היא קריטית ללגיטימציה עתידית של כלי תקשורת ציבוריים.
9. צריכת המדיה המסורתית, כמו טלוויזיה ודפוס, ממשיכה לרדת, אולם העלייה לאורך השנים בצריכת חדשות מקוונות אינה מחפה על הפער וצריכת חדשות יורדת באופן כללי. נתוני הדו"ח מעידים על כך שכעת גם צריכת החדשות המקוונות נמצאת בירידה. למרות האיומים הפוליטיים במדינות רבות והקשיים הכלכליים, פחות ממחצית (48%) מהנשאלים אומרים שהם מתעניינים או מתעניינים מאוד בחדשות, ירידה מ-63% ב-2017.
10. שיעור צרכני החדשות שאומרים שהם נמנעים מצריכת חדשות כליל, נמנעים לפעמים או נמנעים לעיתוים קרובות, נשאר קרוב לשיא של כל הזמנים ועומד בדו"ח השנה על 36%. קבוצה זו מתפצלת בין מי שמנסים להימנע מעת לעת מכל מקורות החדשות ומי שמנסים להגביל באופן ספציפי את צריכת החדשות בזמנים מסוימים או לגבי נושאים מסוימים. מי שנמנעים מחדשות נוטים יותר לומר שהם מעוניינים בעיתונות חיובית או מבוססת פתרונות, ופחות מתעניינים בדיווחים אקטואליים.
חלק גדול מבעלי המנויים הדיגיטליים עוברים למספר מצומצם של מותגים לאומיים מובילים, באופן דומה לתופעת "המנצח לוקח הכל" המאפיינת התפשטות של חברות מדיה חברתית
11. יוקר המחיה והזמינות של חדשות מקוונות חינמיות מביאים לבלימה בצמיחה של חדשות מקוונות בתשלום.ב-20 מהמדינות היותר עשירות. 17% מהנשאלים שילמו עבור חדשות מקוונות - נתון זהה לזה של השנה שעברה. בנורבגיה (39%) נמצא השיעור הגבוה ביותר של צרכני חדשות מקוונות בתשלום, וביפן (9%) ובבריטניה (9%) השיעור הנמוך ביותר. בקרב הנשאלים שביטלו מנוי לאתר חדשות בשנה החולפת צוינו יוקר המחיה או המחיר הגבוה כסיבה העיקרית. בארצות הברית, גרמניה ובריטניה, כמחצית מהמנויים אומרים ששום דבר לא יכול לשכנע אותם לשלם עבור חדשות מקוונות.
12. מגמה הנמשכת משנים קודמות היא של ריכוזיות בצריכת החדשות המקוונות - חלק גדול מבעלי המנויים הדיגיטליים עוברים למספר מצומצם של מותגים לאומיים מובילים, באופן דומה לתופעת "המנצח לוקח הכל" המאפיינת התפשטות של חברות מדיה חברתית. אמנם, במספר מדינות, כולל ארה"ב, רוב הצרכנים המשלמים מנויים על יותר מכלי תקשורת אחד, זאת בשל ההיצע הגדל של מנויים מוזלים ושל עסקאות חבילה.
פודקאסטים חדשותיים ממשיכים להיות אטרקטיביים בעיקר עבור קהל צעיר ומשכיל, ולא הפכו עדיין למוצר צריכה מרכזי בתעשיית החדשות
13. רוב מי שכן צורכים חדשות מקוונות אומרים שהם עדיין מעדיפים לקרוא את החדשות במקום לצפות בהן או להאזין להן, זאת משום שטקסט מספק יותר מהירות ושליטה בגישה למידע. בכמה מדינות, כמו הפיליפינים ותאילנד, המגמה הפוכה והמשיבים אומרים שהם מעדיפים וידאו על פני טקסט. ברחבי העולם צריכת חדשות וידיאו גדלה בהתמדה, הגם שהיא פופולרית פחות מתכנים כתובים, אולם רוב תוכן הווידאו נגיש באמצעות פלטפורמות צד שלישי כגון יוטיוב ופייסבוק ולא באתרי החדשות עצמם.
14. פודקאסטים חדשותיים ממשיכים להיות אטרקטיביים בעיקר עבור קהל צעיר ומשכיל, ולא הפכו עדיין למוצר צריכה מרכזי בתעשיית החדשות. כשליש (34%) מהנשאלים מאזינים לפודקאסט מדי חודש, כאשר 12% בוחרים בכזה העוסק בחדשות ואקטואליה.