המחקר בוחן את הפרדוקס הקיים בכלכלת תקשורת: מחד גיסא, התרומה האמפירית העשירה, המבוססת על הגישה הניאו-קלאסית, לוקה בחסר מבחינת התיאוריות הביקורתיות בתחום התקשורת. מאידך גיסא, התרומה התיאורטית, הנשאבת בעיקר מתוך הגישה הביקורתית, לוקה בחסר מבחינת יכולתה להציג סימוכין אמפיריים איתנים. המחקר עושה שימוש בדוגמה של תעשיית הטלוויזיה המסחרית המשודרת כדי לדון בהמשגה כללית של תעשיות התקשורת.

המסגרת המושגית המוצעת מתבססת על דיון מתמשך בין הגישה הניאו-קלאסית ובין הגישה הביקורתית בתחום חקר כלכלת התקשורת. המחקר מיישם את התובנות העולות מן הדיון כשהוא מתמקד במודל ה-SCP (Structure Conduct Performance) לניתוח תעשיות המדיה. המחקר מציע את השלב הבא בהתאמת המודל לשימוש בחקר תקשורת המונים מתוך תפיסה שלפיה יש סינרגיה פוטנציאלית בשילוב של שתי הגישות, היריבות לכאורה, בכלכלת התקשורת.

ראייתה של התקשורת כתהליך חברתי מורכב מוסיפה משקל לטיעון הביקורתי. אך בה בעת, גישה זו לוקה בחסר מבחינת הקפדנות האמפירית הנדרשת כדי למנף את התרומה התיאורטית שלה. הגישה הניאו-קלאסית, לעומת זאת, מציעה עושר אמפירי ומתודולוגיה קפדנית. נוסף לכך, קשה להפריד בחקר כלכלת התקשורת בין שאלת מחקר שעניינה תקשורת לבין שאלות הנוגעות לכלכלה ולניהול. הגישה הניאו-קלאסית ערוכה טוב יותר להתמודדות עם השתיים האחרונות, אך בהתמודדותה עימן היא מסיטה את שאלת המחקר מתחום התקשורת על-ידי כך שהיא מרוקנת אותו ממשמעויותיו החברתיות. אם כך, נראה כי ניסיון לגשר על הפער בין שתי הגישות עשוי לייצר את השילוב הנדרש של כלים ומושגים שיאפשר התבוננות מקיפה יותר בתעשיית תקשורת ההמונים.

המשימה המרכזית של המחקר היא להציע מסגרת קונספטואלית להרחבת התפיסה שלנו את תעשיות התקשורת כמוסדות חברתיים וכלכליים. אם נרשה לעצמנו לסטות מן השפה הרשמית, הרי שהעבודה הנוכחית מתארת את כתפי הענקים המפורסמים (פרקים 2 ו-3 של העבודה) ואת הנוף הנפרש מהם (פרקים 4 ו-5). מנקודת מבט מחקרית, התחלת עבודה אמפירית שתבחן את ההמשגה המורחבת של תעשיות תקשורת ללא דיון מוקדם בתוקף המסגרת הקונספטואלית המוצעת היא בגדר רתימת העגלה לפני הסוסים. ביסוס הקונספט המורחב יגדיר את המרחב לדיון ולבחינה של מורכבויות האופייניות ליצירה והפצה של מידע בחברה המודרנית. הפרויקט הנוכחי הוא רק הצעד הראשון בכיוון זה, וכפי שהוא מראה, יש מקום לתרומות נוספות.

המחקר נערך לצורך קבלת תואר מוסמך במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון, בהנחיית פרופ' מרטין אלטון וד"ר קייטי-יעל קינן

לקריאת המחקר (באנגלית עם תקציר בעברית)