קוקה קולה מייצרת כ-200 אלף בקבוקי פלסטיק בדקה, שלושה מיליון טון פלסטיק בכל שנה. אבל חרף ההצהרות והכותרות הירוקות, או למעשה המתיירקקות (גרינווש בעברית) של החברה, שחוזרת שוב ושוב על הבטחות ותוכניות למחזר יותר ויותר מהפלסטיק שהיא מייצרת ולהשתמש בפלסטיק ממוחזר בייצור בקבוקים חדשים, בפועל לא קורה דבר ממש. קוקה קולה היא שיאנית עולמית בייצור פסולת פלסטיק.
עוד לפני שהפלסטיק של קוקה קולה הופך לפסולת, הוא מזהם את הסביבה. ייצור הבקבוקים, מהפקת הדלק והזיקוק שלו ועד להכנת הפולימרים ועיצובם, הוא תהליך עתיר אנרגיה, שכיום מיוצרת בעיקר באמצעות שריפת דלקים מאובנים שגורמת לזיהום ולפליטת גזי חממה הגורמים למשבר האקלים.
בשנת 2021 היתה קוקה קולה אחראית לפליטה של 5.2 מיליון טון גזי חממה, יותר מסך הפליטות השנתיות של ניקרגואה או אלבניה, וכ-7% מהפליטות השנתיות של מדינת ישראל. בקבוק חצי ליטר של קולה אחראי לפליטת כ-240 גרם פחמן, כמחצית מהם לייצור האריזה, שווה ערך לנסיעה של כקילומטר אחד ברכב ממוצע, ולשימוש ב-35 ליטר מים, 7 ליטר מהם לייצור הבקבוק עצמו. כל זה עוד לפני שאמרנו מילה על ההשפעות הבריאותיות השליליות של שתיית משקאות מוגזים ממותקים או דיאטטיים כמו אלו שמשווקת קוקה קולה.
אבל הרקורד המפוקפק הזה לא מפריע לקוקה קולה להמשיך ולמכור לנו אשליות, לדבר על טעם החיים וגם לתת חסות לאירועים מקומיים ועולמיים, שמקדמים ערכים של הצלחה, מצוינות ואפילו בריאות. גם כשהם רחוקים כמו שמיים וארץ מהערכים הממשיים שהחברה מייצרת: פסולת, פליטות גזי חממה ופגיעה בבריאות הציבור והסביבה.
כחלק ממסע הגרינווש, קוקה קולה תהיה נותנת החסות הראשית של המשחקים האולימפיים הקרובים בפריז 2024. לאחרונה הצהירה ראשת העיר אן הידלגו כי תפעל יחד עם החברה לצמצם את פסולת הפלסטיק באירוע הגדול ואפילו לאסור כליל על שימוש בפלסטיק חד פעמי.
הידלגו הצהירה שהספונסרית הראשית "תפיץ את מוצריה בבקבוקי זכוכית לשימוש חוזר ביותר מ-200 עמדות", ובכך כמו פטרה אותה מכל עוולותיה. אך בין אם היעד החשוב, ויש לומר היומרני הזה, יושג במלואו ובין אם לא, מה שבטוח זה שהוא נותן לקוקה קולה קרדיט סביבתי שלא מגיע לה. אם הידלגו רוצה לדאוג לסביבה, באולימפיאדה ובכלל, הצעד הנכון הראשון היה למצוא את הספונסרית הנכונה, וזו בהחלט אינה קוקה קולה.
קוקה קולה לא רק רוחצת בניקיון כפיה כשהיא מודיעה על שינוי אריזת המוצר שמגיעה לצרכן הקצה - אלא מסיטה פעם נוספת את האחריות להתמודדות עם משבר האקלים אל האזרחים המשתמשים במוצריה, במקום לטפל במוקד הבעיה: היא עצמה.
ספורט ומשבר האקלים
בשנים האחרונות גוברת והולכת ההבנה בנוגע לקשר ההדדי בין ספורט למשבר האקולוגי-אקלימי. מחד גיסא, פעילות ספורטיבית ואירועי ספורט צורכים משאבים וגורמים לפליטות לסביבה, ובכך משפיעים על המשבר האקולוגי-אקלימי, ומאידך גיסא, פעילות ספורטיבית מושפעת מזיהום סביבתי ומשינויי אקלים, בעיקר בשיבוש היכולת להתאמן ולקיים אירועי ספורט עקב אירועי מזג אוויר קיצוניים.
ההשפעה הסביבתית של מגזר הספורט קשורה במגוון רחב של תחומים, ובעיקר בשימוש במשאבים באימון ובאירועי ספורט: אנרגיה, מים, מזון, פלסטיק, פליטה של שפכים, פסולות, מזהמי אוויר וגזי חממה. בנוסף, לתנועת הספורטאים והאוהדים לאימונים ולאירועים יש טביעת רגל סביבתית משמעותית, כמו גם לבנייה של תשתיות ספורט שונות.
הבחירה לשים את הדגש על פסולת הפלסטיק יד ביד עם החברה שאחראית לזיהום הפלסטיק הגדול ביותר בעולם הופכת את הצעד הירוק לשיא אולימפי בגרינווש
אולם מעבר לצורך לקדם שימוש מושכל במשאבים ולהפחית פליטות, מגזר הספורט יכול להיות שחקן מרכזי בקידום פתרונות למשבר האקולוגי-אקלימי, ובעיקר לשמש ככלי אסטרטגי להובלת שינוי, בשל ההשפעה החברתית-תרבותית שלו והיכולת שלו להגיע לטווח רחב של אנשים, באזורים גיאוגרפיים נרחבים וברקע חברתי משתנה, מספורטאים, עבור באוהדים ועד לקהל הרחב. גם החיבור בין בריאות הגוף והנפש שהספורט מייצג, לבין בריאות כדור הארץ וערכים כמו מצוינות והתמדה, יכול להוות גורם מרכזי לשינוי התנהגות ואורח חיים לסביבתיים יותר.
לאחרונה יותר ויותר ארגוני ספורט בינלאומיים נקטו צעדים מגוונים כדי להפחית את ההשפעה של מגזר הספורט על הסביבה באופן ישיר ועקיף. האו"ם והוועד האולימפי הבינלאומי קראו לכל ארגוני הספורט לחתום על הצהרת "ספורט למען אקלים", על מנת לקדם פעולות למיתון המשבר האקולוגי-אקלימי, על ידי הצבת יעדי הפחתה ושינויים מדידים ומשמעותיים ושימוש בספורט ככלי מאחד ליצירת סולידריות בין אזרחי העולם.
המשחקים האולימפיים, שהם גולת הכותרת של כל אירועי הספורט העולמיים, הם ללא ספק כר מתאים לקדם אג'נדה סביבתית, שכוללת הסברה וחינוך לצד דוגמה אישית. אבל הבחירה לשים את הדגש על פסולת הפלסטיק יד ביד עם החברה שאחראית לזיהום הפלסטיק הגדול ביותר בעולם הופכת את הצעד הירוק לשיא אולימפי בגרינווש.
שיא עולם בנושא יישבר ככל הנראה בפסגת האקלים הבאה של האו"ם בנובמבר, באבו דאבי - כשמנהל הוועידה יהיה לא אחר ממנכ"ל חברת הדלק הלאומית. בפעם הקודמת נותנת החסות באירוע הייתה, אגב, קוקה קולה.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)