פרשת האזנות הסתר בצהובון הבריטי "ניוז אוף דה-וורלד" העלתה עד כה חשדות חמורים למעשים פליליים, וביניהם שיחוד סיטונאי של המשטרה, מצדם של עובדים במו"ל ניוז-אינטרנשיונל, המוציא לאור, בין השאר, גם את "הסאן". החשדות הובילו עד כה לתוצאות חמורות ביותר עבור תאגיד האב, ניוז-קורפ, ועבור הבעלים, איל התקשורת החזק בעולם רופרט מרדוק.
אולם לצד החשדות לפלילים ולחדירה לפרטיותם של קורבנות פשע וטרור, נבחנים כלי התקשורת של מרדוק גם באופן שבו הם מסקרים את הפרשה שהתאגיד המחזיק בהם עומד במרכזה. לאימפריית העיתונות של מרדוק, הגדולה בעולם, סניפים בארבע יבשות, והיא כוללת מאות כלי תקשורת, עיתונים, תחנות טלוויזיה ואתרי אינטרנט.
הפרשה, שצצה לראשונה ב-2006, נמשכה ב-2007 ואז שככה, התעוררה מחדש ב-2009 ושוב ב-2010 בזכות "הגרדיאן" וה"ניו-יורק טיימס", אולם פרצה לתודעת הקהל בבריטניה ובעולם ב-4 ביולי השנה, עם הגילוי כי גם התא הקולי של מילי דאוולר, ילדה בת 13 שנחטפה ונרצחה על-ידי רוצח סדרתי ב-2002, נחדר על-ידי "ניוז אוף דה-וורלד".
בגלגולה השני של הפרשה בחר הצהובון הבריטי "הסאן" להתעלם ממנה כמעט לגמרי. אך עם פרסום החדשות על סגירתו של "ניוז אוף דה-וורלד" ביום שישי שעבר, ביצע "הסאן" תפנית חדה באופן הסיקור. "World’s End", היתה הכותרת על שער הצהובון השולט בשוק הבריטי במהלך השבוע כשם ש"ניוז אוף דה-וורלד" שלט בו בסוף-השבוע, ובכך הספיד העיתון את צהובון-האח שלו וחתם מסורת של התחמקות מסיקור הפרשה.
לעומת "הסאן", ה"ניו-יורק פוסט", צהובון אמריקאי פופולרי בבעלות מרדוק, דחק את החדשות על אודות סגירתו של "ניוז אוף דה-וורלד" למדור העסקים שלו וסיפק כתבה של תשע פסקאות בעמ' 29 תחת הכותרת "הסוף של 'ניוז אוף דה-וורלד'". לשם השוואה, יריבו של הפוסט, ה"ניו-יורק דיילי ניוז", פירסם כתבה באורך שלושה עמודים תחת הכותרת: "מות, צהובון, מות!". "האופן שבו הציג הפוסט את הסיפור אינו מפתיע", אמר ביל גרסקין מאוניברסיטת קולומביה לרויטרס. "ה'פוסט' ידוע בכך שהוא אינו מסקר את ענייני ניוז-קורפ בצורה נרחבת".
גם ערוץ החדשות פוקס-ניוז, שבבעלותו של מרדוק, העניק לשערורייה סיקור מצומצם בהשוואה לערוצי החדשות האחרים בארה"ב, כך על-פי ניתוח של הארגון מדיה-מטרס הליברלי. על-פי נתונים דומים שפירסם "האטלנטיק וייר", נכון לאמצע החודש כיסו בפוקס-ניוז את הפרשה לאורך שמונת הימים קודם לכן בכ-30 אזכורים, לעומת 109 ב-CNN ו-71 ב-MSNBC. היה מי שהעלה את האפשרות, מציינים ב"אטלנטיק", כי דווקא CNN היא שהעניקה לפרשה כיסוי-יתר בשל האיבה לרופרט מרדוק. ב"וושינגטון פוסט" ציינו בשבוע שעבר כי תוכניות החדשות המובילות בערוץ, "דה-אוריילי פקטור" ו"האניטי", לא סיקרו את הפרשה.
תוכנית ביקורת התקשורת "Fox news watch", ששודרה ביום שבת שלאחר ההודעה על סגירת "ניוז אוף דה-וורלד", סיפקה תחמושת מבדרת במיוחד לטוענים להטיה מצדה הרשת בסיקור פרשת ההאזנות. באותה תוכנית לא נאמרה מלה על אודות השערורייה. לאחר שידור התוכנית הועלו אל אתרה כמדי שבוע סרטונים שבהם נראו חברי הפאנל מפטפטים על אירועי היום במהלך הפסקת הפרסומות. באחד מהם נושא השיחה היה "הנושא שעליו אסור לנו לדבר היום". קאל תומס, אחד מחברי הפאנל, שאל אם מישהו מוכן להעלות את פרשת האזנות הסתר לדיון. "ודאי", ענה ג'יימס פינקרטון, צוחק, "קדימה, קאל". על רקע צחוקם של חברי הפאנל ניתן היה לשמוע את תומס עונה: "אני לא מתכוון לגעת בנושא הזה". היום התייחסו מנחי התוכנית לקלונם שנחשף.
ניתוח תקשורת שנעשה באוניברסיטת נווארה הראה כי לזיהוי הדמוקרטי או הרפובליקאי של כלי תקשורת בארה"ב לא היתה השפעה על יחסם לפרשה כאל "סקנדל", וכי עיתונים המזוהים עם הימין אף הרבו לסקר אותה ביחס לאלו המזוהים עם השמאל. זאת, בניגוד למה שהיה ניתן לחשוב, מאחר שמרדוק מזוהה באופן מסורתי עם עמדות הימין, וכך גם רבים מכלי התקשורת שבבעלותו.
"הטיימס" הלונדוני, ברודשיט נחשב הנמנה גם הוא עם אחזקותיו של מרדוק בבריטניה, סיפק כיסוי הוגן של הפרשה: להודעה על סגירת "ניוז אוף דה-וורלד" הוקדשה הכותרת הראשית "Hacked to Death", שלוותה בסיקור שנפרש על עשרת עמודיו הראשונים של העיתון.
במאמר המערכת שהתפרסם באותו היום שיבח הכותב את "ניוז אוף דה-וורלד" וכותביו בעשורים האחרונים. "עם זאת", נכתב במאמר, "אירעה מעידה מקצועית חמורה [...] שהנמיכה את העיתון". בהמשך המאמר נכתב כי "מספר אנשים רמסו אחרים וגרמו לצער רב. הם ביישו את עצמם, הרסו את העיתון ופגעו באמון הציבור בעיתונות החופשית. יעבור זמן רב עד שהאמון הזה יושג מחדש".
בזמן שהפרשה התנוססה על שעריהם של כל העיתונים בבריטניה, בחר ה"וול-סטריט ג'ורנל", העיתון הנפוץ בארה"ב ובעל המוניטין המעולים, שנרכש על-ידי מרדוק בשנת 2007, להתעלם מהפרשה. "ה'ג'ורנל' עבר פוקסיזציה", נטען ב"ניו-יורק טיימס". "סיקור הרבה מתחת לרמה המקובלת בעיתון", נכתב ב"קולומביה ג'ורנליזם ריביו". "מקרה כזה מזכיר לנו מה שאנחנו מנסים לשכוח: שאנחנו חלק מניוז-קורפ, כמו פוקס", אמר עיתונאי אנונימי מהעיתון ל-MSNBC.
כשלא ניתן היה עוד להתעלם מהשערורייה, סיפק ה"ג'ורנל" סיקור בעמודים הפנימיים. סגירת "ניוז אוף דה-וורלד" הגיעה לשער באותו יום שישי, אולם לאחריו חזר הסיקור פנימה אל תוככי העיתון. בימים האחרונים נראה היה שהעיתון משתדל לספק סיקור הוגן, שהגיע לפעמים גם לשער.
ביום שישי האחרון פירסם ה"ג'ורנל" ראיון בלעדי עם רופרט מרדוק. בראיון סיפר מרדוק כי הוא מתכוון להעיד בפני הפרלמנט הבריטי בשבוע הבא משום שהוא חושב כי "חשוב לשמור על היושרה שלנו", והוסיף שכמה מההאשמות של פוליטיקאים בריטים היו "שקריות לחלוטין". בהמשך אמר מרדוק כי "כשמשהו משתבש, אני מתעקש לתקן אותו" וכי השערורייה "עיצבנה אותו" ו"עייפה אותו".
"הראיון יכול היה להיערך באותה מידה במחלקת יחסי-הציבור של ניוז-קורפ", ביקר ג'ו נוצ'רה מה"ניו-יורק טיימס". "כולנו יודעים כמה מסובך לסקר את המו"ל שלך", העיר ביל קלר, העורך היוצא של ה"ניו-יורק טיימס". "ה'ג'ורנל' שיחק אותה איפשהו באמצע".