"פחות משלושה אחוזים מהתיקים בארכיון המדינה נגישים לציבור וארכיון צה"ל והשב"כ סגורים לגמרי בניגוד לחוק", אמר היום (15.5) ח"כ איימן עודה, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, בדיון בנושא הנגשת חומרי ארכיון היסטוריים לחוקרים ולציבור הרחב.

הנתונים של עודה חמורים אף יותר מאלו של מכון המחקר "עקבות" שהתפרסמו היום ב"הארץ", לפיהם "86% מהתיקים הרשומים בארכיון המדינה לא נגישים לציבור, אף שסריקת מרביתם הושלמה". לפי כתב "הארץ" עופר אדרת, "התיקים הסרוקים ממתינים לבדיקה ידנית של תוכנם בידי עובדי הארכיון בטרם ניתן יהיה להעלותם לאתר ארכיון המדינה, אך בשל כמות החומר העצומה, סוף התהליך לא נראה לעין".

מנכ"ל מכון "עקבות" ליאור יבנה אמר בדיון היום בכנסת כי "ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון כוללים 14 מיליון מסמכים ומתוכם נגישים לציבור רק 51,213 תיקים המהווים אחוז אחד בלבד. יש היקף עצום של חומרים שתקופת ההגבלה הסתיימה אך התיקים עדיין סגורים בשל תקנות העיון המחייבות בדיקת חומרים טרם חשיפתם".

חוקר המכון, אדם רז, אמר בדיון: "כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר אקדמי בארץ כי אם אתה היסטוריון שלא עובד במשרד הביטחון - אין לך איך לגשת לארכיון. תחומים שלמים פשוט לא קיימים". לדבריו, חוסר הנגישות משפיע על המחקר בכך שהוא מסרבל מאוד את תהליך איתור החומרים ואף משפיע על עצם בחירת הנושאים למחקר. "הארכיונים לא ממלאים את לשון החוק", אמר. יבנה קרא להכין "נוהל חשיפה ברור ופומבי" ולחשוף באופן אוטומטי כל חומר שתקופת ההגבלה שלו עברה.

"במקרים רבים", כותב אדרת ב"הארץ", "משמשת החותמת 'סודי ביותר', שמתנוססת מעל רבים מהמסמכים שלא נחשפים לציבור, כתירוץ לצנזר מסמכים שאין בינם ובין פגיעה בביטחון המדינה דבר. המדינה בוחרת לצנזר אותם ממניעים כמו הגנה על תדמיתה, ולעתים אף ללא סיבה. כך, לדוגמה, פקיד במשרד ראש הממשלה ביקש מהארכיון, שלא נעתר לבקשתו, לצנזר קטעים רבים העוסקים בנכבה, ובכללם דבריו של ראש הממשלה לשעבר דוד בן גוריון על הצורך 'למחות' כפרים ערביים, וכן עדויות של בכירים במערכת הביטחון על נישול אזרחים ערבים מאדמותיה".

"הגישה לארכיונים לא צריכה להיות נתונה לגחמות פוליטיות", אמר עוד ח"כ עודה, ועקץ כי מסתירים את האמת לא מפני הערבים, אלא מפני היהודים. "אני קורא לחשוף את כל החומרים בארכיון. אני מבין שיש אחוז שלא ניתן לחשוף אבל את כל השאר יש לחשוף. להפסיק את הפעילות לחיסול החומרים, ולפתוח את חדר העיון בארכיון המדינה".

אורנה זוהר, מנהלת ארכיון צה"ל ומערכות הביטחון, טענה כי נתוני החשיפה של הארכיונים טובים מאלו שהוצגו בוועדה, לפיהם רק כ-51 אלף תיקים מתוך 14 מיליון נגישים לעיון הציבור. לדבריה, "1.1 מיליון תיקים עברו את תקופת ההגבלה". זוהר תלתה את האשמה במיעוט כוח האדם שברשותה, הנדרש לעבור על כל מסמך לפני שיוחלט אם לחשוף אותו לציבור. לדבריה, כמעט 95% מהחומר בארכיון - מסווג, ולכן נדרשת בחינה מקדימה לפני חשיפתו.

גנזת המדינה, רותי אברמוביץ', אמרה כי "בארכיון המדינה יש כ-3 מיליון תיקים רשומים וקיימים עוד כ-1.6 מיליון תיקים שכלל לא רשומים וכעת אנחנו בעיצומו של פרויקט לרישום תיקים".

בשנה שעברה הצביעה כאן באתר "העין השביעית" מנכ"לית התנועה לחופש המידע, רחלי אדרי-חולתא, כי הלקויות בזיכרון המדינתי שלנו מתחילות עוד בחקיקה המוקדשת לו: "בישראל, למעט חוק הארכיונים המיושן, אין כללים ברורים ביחס לחובת עובדי ציבור לקיים תקשורת רק באמצעות מערכות מידע ארגוניות. ישנן הנחיות של גנז המדינה הדורשות התנהלות מסוימת לצורך זיכרון ארגוני ולהפקדת חומרים בארכיון המדינה, אך במבחן התוצאה הן לא הצליחו למנוע את הוצאתם של מסמכים מידי המדינה וגריסתם של חומרים כפי שאירע במהלך חילופי השלטון בין ממשלת נתניהו לבנט".