הבחירות לנשיאות בטורקיה צפויות להיערך ב-14 במאי על רקע רעידת האדמה שהתרחשה שם ב-6 בפברואר השנה. רעידת האדמה, שפגעה באזורים נרחבים, גרמה נזק רב לרכוש ולתשתיות, קטלה יותר מ-43 אלף בני אדם והותירה עשרות אלפי פצועים. היא השפיעה, במישרין או בעקיפין, על יותר מ-15 מיליון אנשים החיים ב-11 מחוזות בטורקיה, והותירה רבים מהם ללא קורת גג. הנזקים הכלכליים נאמדים בעשרות מיליארדי דולרים.

סקרים מעודכנים שהתפרסמו לאחרונה מראים כי מועמד האופוזיציה לנשיאות, כמאל קיליצ'דארולו, מוביל בפער של יותר מעשרה אחוזים על פני ארדואן. גוש האופוזיציה "ברית לאומית", המורכב משבע מפלגות, מוביל במירוץ לפרלמנט. אלא שהאופוזיציה סובלת ממספר חולשות: הסיסמה "רק לא ארדואן", בדומה לסיסמה "רק לא ביבי" בישראל, אינה מספיקה כדי להביס את מפלגת הצדק והפיתוח; הברית האופוזיציונית החדשה שברירית וישנם הבדלים מהותיים בין המפלגות המאוגדות בברית זו; ואילו קיליצ'דארולו לא נחשב קמפיינר פנומנלי וכריזמטי כמו ארדואן והרקע שלו כפקיד ממשלתי המשתייך למיעוט העלאווי אינו משחק לטובתו.

אולם ארדואן לא ציפה להגיע לבחירות הקרובות בצל קטסטרופה כזו, המחריפה את המצב הכלכלי הרעוע ממילא מזה שנים. שער הלירה הטורקית קורס, המחירים של מוצרים בסיסיים מאמירים והאינפלציה הגיעה לשחקים. האסון היכה באזורים הדרום-מזרחיים של טורקיה, שהם העניים ביותר במדינה ושוהים בהם פליטים סורים רבים.

כשמנתחים את השפעות הרעידה על הפוליטיקה הטורקית קשה שלא להיזכר ברעידת האדמה הקטלנית שהתרחשה בעיר אזמיט בשנת 1999 והרגה כ-18 אלף איש. חוסר האונים של הממשל וכישלונו לטפל באירוע ביעילות גרמו לנפילת האליטה הפוליטית, והיו אחת הסיבות לעלייתה של מפלגת הצדק והפיתוח בראשות רג'פ טאיפ ארדואן בבחירות 2002. האם האסון הכבד הנוכחי ישפיע בצורה דומה על הפוליטיקה הטורקית?

מבחן לארדואן

שתי סוגיות מרכזיות עמדו במרכז מערכת הבחירות הנוכחית:המשבר הכלכלי ומדיניות החוץ ההרפתקנית של ארדואן, אליהן הצטרפה סוגיה שלישית, הדחופה ביותר: השיקום הנדרש לאחר רעידת האדמה. ממדי ההרס והנזקים שגרמה רעידת האדמה האחרונה היו עצומים, ובאופן טבעי יתפסו את מוקד תשומת הלב, כותב סעיד אל-חאג' במאמר באתר "אל-ג'זירה". מימוש הבטחות של ארדואן, כמו בניית כ-200 אלף יחידות דיור במקום אלה שנהרסו או ניזוקו קשות, יוכל להכריע את הבחירות ולקבוע אם תמה תקופת שלטונו שנמשכה כ-20 שנה.

אך גם בצל רעידת האדמה, סוגיית יחסי החוץ ממשיכה לככב בקמפיינים: לפני רעידת האדמה השקיע ארדואן מאמצים ניכרים כדי להפיג את המתיחות בקשרי החוץ של טורקיה, והצליח לשפר את היחסים המתוחים עם ערב הסעודית ועם האמירויות. הוא הגביל את פעילותם של גופים מצריים המזוהים עם האחים המוסלמים כדי לרצות את מצרים ולסלק מכשולים בדרך לנרמול היחסים עימה.

האיתות המובהק להתקפלות מהרפתקאותיו ביחסי החוץ היה כאשר שלח מסר לכיוון המשטר בסוריה שהוא מוכן להיפגש עם הנשיא הסורי בשאר אל-אסד. נראה כי ארדואן רצה לחזור לחזון הטורקי בדבר קידום יציבות באזור שתוביל לשגשוג כלכלי. המשבר המתמשך בסוריה אילץ את טורקיה להתמודד עם בעיה גדולה של פליטים. האופוזיציה משתמשת בקלף הפליטים במערכת הבחירות לצורכי ניגוח מדיניותו של ארדואן. היא אף עודדה את אל-אסד שלא להיענות לחיזוריו של ארדואן.

אל-חאג' סבור כי רעידת האדמה תקרין על מדיניות החוץ של טורקיה ובכך תתרום ליציבות ולשקט באזור. טורקיה של אחרי האסון תשים דגש על ענייני הפנים, ותנסה לקבל מימון ותמיכה מבחוץ לצורכי שיקום. באותה עת היא תנסה להימנע מהסלמה או מיצירת מתח ביחסיה עם מדינות האזור ועם שאר מדינות העולם מבלי לוותר על ביטחונה הלאומי ועל יתרונותיה במדיניות החוץ שלה.

היחסים בין טורקיה ליוון שהיו מתוחים מאוד לפני האסון, מתנהלים כעת על מי מנוחות לאחר ששר החוץ היווני ביקר בטורקיה ויוון נקטה כמה צעדים סמליים שנתקבלו בחיוב בטורקיה, כגון שליחת צוותי חילוץ לאיזורי האסון ושידור שיר טורקי בטלוויזיה היוונית כאות הזדהות עם השכנה. המדיניות הטורקית ששומרת על איזון ביחסים בינה לבין מדינות המערב מחד ורוסיה מאידך, תימשך גם היא. מדינות המערב יכולות לסייע לטורקיה במלאכת השיקום, ורוסיה עשויה להקל עליה באספקת הגז.

גם המשך שיתוף הפעולה עם מדינות המפרץ חיוני לטורקיה כי הן יכולות למלא תפקיד חשוב בשיקום. לפי אל-חאג', צפויה התמתנות גם בסכסוכים אחרים שבהם טורקיה ממלאת תפקיד פעיל, כמו מעורבותה בלוב. הפעילות הצבאית הטורקית בסוריה, במיוחד הפעולה הקרקעית שטורקיה תכננה לבצע נגד מפלגת הפועלים הכורדית, תידחה גם היא.

רעידת האדמה השפיעה גם על מצב הפליטים הסורים בטורקיה. טורקיה גיבשה בעבר תוכנית להחזרת הפליטים הסורים למולדתם, אך אל-חאג' סבור כי תוכנית זו לא תצא לפועל או שתידחה בשל הנזקים שנגרמו בצד הסורי של הגבול. חלק מהפליטים העדיפו להחליף את מקומות מגוריהם שנהרסו בטורקיה ולחזור להתגורר בצפון הסורי למרות התנאים הגרועים ששוררים שם.

עמדת השלטון

האקדמאי והפוליטיקאי יאסין אקטאי, איש מפלגת הצדק והפיתוח, פרסם גם הוא מאמר באתר "אל-ג'זירה". נציג השלטון מגלה מטבע הדברים אופטימיות רבה לגבי יכולת השיקום של טורקיה. כצפוי, הוא מקדיש את המאמר רובו ככולו לחיזוק ארדואן ותקיפת האופוזיציה.

אקטאי טוען כי ארדואן כבר הוכיח את יכולותיו בתחום הבנייה כשיזם פרויקט של בנייה בטוחה, שהמבנים שהוקמו במסגרתו הוכיחו עצמם ברעידת האדמה האחרונה. הוא מאשים את האופוזיציה כי היא זו שסיכלה מיזמים דומים, כמו באנטקיה, איזור שסבל מהרס רב, שם יוזמת בנייה של מפלגת הצדק והפיתוח נכשלה בשל התנגדות של נציגי מפלגת העם.

אקטאי מתייחס גם לאירוע המכונן של רעידת האדמה ב-1999, שמככבת בקמפיינים של האופוזיציה, המייחלת לכך שכישלון ממשלת ארדואן בשיקום האיזורים הפגועים מרעידת האדמה הנוכחית תביא שוב לחילופי שלטון היסטוריים. לדבריו, ב-1999 הממשלה שמונתה על-ידי הצבא לא הצליחה להתמודד עם האסון, ואת מקומה מילאו ארגוני החברה האזרחית ובראשם ארגונים דתיים שמרניים וראשי העיר של איסטנבול, אנקרה וקוניה, שהיו מזוהים עם המפלגה האופוזיציונית.

לעומת זאת, טוען אקטאי, בניגוד לרעידה של 1999, ארדואן וכל מנגנוני השלטון פעלו במהירות וביעילות לאחר הרעידה הנוכחית ובשטח לא פעלו ארגוני חברה אזרחיים המקורבים לאופוזיציה. ארדואן בעצמו וכן השרים ומושלי המחוזות ערכו סיורים אינטנסיביים בכל האזורים שהוכו. נוסף על כך, צוותי הצלה וסיוע השייכים למאות ארגונים דתיים לא-ממשלתיים נכחו בשטח והצטרפו כחלק ממאמצי הממשלה ולא כתחליף לה, כפי שקרה בשנת 1999.

ע'אזי אבו ג'יאב כותב בפרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית