האם שר התקשורת שלמה קרעי אינו מכיר את חוקי מדינת ישראל, האם הוא מוכן להתעלם מהם במטרה לייצר ספין תקשורתי נגד תאגיד השידור, או שהוא בכלל פועל בשירות בעלי המניות של "הוט" ו"יס"? לא בטוח אילו מהאפשרויות עצובה יותר, אולם קשה לחשוב על אופציה רביעית, זאת לאור מכתב תמוה מאין כמותו ששיגר היום השר לתאגיד השידור הישראלי.

במכתב ששלח היום קרעי להנהלת התאגיד הוא כותב כי "הופתע" מכך שיש לשלם עבור שימוש בתכני התאגיד ובחומרי הארכיון שלו, וכי הדבר נוגד את חוק השידור הציבורי. "לא מצאתי כל מקור בדין המסמיך את התאגיד לגבות תשלום בגין תכניו", מצהיר השר הטרי. קרעי אף מרחיק לכת וקובע כי גביית תשלום עבור תכני התאגיד היא עבירה על החוק, לא פחות. בסיום המכתב דורש השר מהתאגיד "לשחרר באופן מיידי את תכני התאגיד".

שלמה קרעי, עד לאחרונה חבר כנסת אנונימי למדי, שהתבלט בעיקר בנאמנות מופגנת ליו"ר הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו, מונה לשר התקשורת והכריז מיד על משימתו הראשית: חיסול השידור הציבורי בישראל. לדבריו, כדי "לייצר תחרות" ו"לגוון את התקשורת". בסבב ראיונות שערך הפגין בורות מופלגת בשוק התקשורת הישראלי (קרעי, למשל, חשב כי מועצת העיתונות, גוף ארכאי וחסר כל כוח, "מגבילה מה לכתוב או מי יכול להוציא עיתון"), ובסופו אף התבררה תוכניתו האמיתית: להשתמש בכספי התאגיד שיחסל על מנת להעביר אותם לערוצים המסחריים, ובראשם ערוץ 14.

באותו אופן בו הדיבור הנמלץ על תחרות וגיוון התגלה חיש מהר כספין זול, כך גם המכתב יוצא הדופן ששיגר השר היום. הפעם לא היה צריך לחכות מספר ימים.

שר התקשורת שלמה קרעי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

שר התקשורת שלמה קרעי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

במציאות, ובניגוד גמור לכתוב במכתב, סעיף 67 בחוק השידור הציבורי קובע באופן מפורש את האופן בו ינהל תאגיד השידור הישראלי את חומרי הארכיון שלו ואת זכויות הקניין הרוחני בשידורים ובתוכן בקשר לסוגי שימוש שונים (מסחרי ושאינו מסחרי), ומחייב באופן מפורש לגבות תשלום עבור השימוש בהם. בנוגע לשימוש שאינו מסחרי החוק אף קובע רף מינימום לתעריפי השימוש: "ובלבד שישקפו את עלויות התפעול השוטף של העמדת החומר שנשמר ותועד".

התעריפים לשימוש הלא מסחרי, קובע החוק, "יאושרו בידי המועצה ויפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי". גם בהמשך קובע החוק באופן מפורש כי התאגיד רשאי לגבות עבור השימוש בתכניו "תעריפים מקובלים לעניין זה שתאשר המועצה ויפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי". ההיפך ממה שקובע בנחרצות השר קרעי במכתבו, תוך שהוא מאשים ראשי תאגיד ממשלתי בהפרת חוק - חוק שהוא עצמו לא מכיר (במקרה הטוב).

בכך לא תם האבסורד, משום שהחוק גם קובע באופן מפורש (סעיף 67, ג', 1) בידי מי נתונה הסמכות לקבוע את תנאי השימוש המסחרי בתכנים: שר התקשורת. כלומר, אם שר התקשורת שלמה קרעי מעוניין לשנות את תעריפי השימוש בחומרי תאגיד השידור, הוא היה צריך לשלוח מכתב לעצמו.

כמובן שכדי להפעיל את סמכותו, לא היה די במכתב שהשר היה שולח לעצמו. השר קרעי היה נדרש לעבור את המסלול הקבוע בחוק. אלא שהוא כבר הוכיח שכללי המינהל התקין הם עבורו בגדר המלצה: רק היום חשפנו כי השר קרעי החל בחפיפת מנכ"ל המשרד המיועד, אלעד מלכא, זאת למרות שהדבר מנוגד באופן מפורש לכללי התקשי"ר, הקובעים כי חפיפה של מנכ"ל משרד ממשלתי תחל רק לאחר אישור מינויו בממשלה, ואחרי שעבר את ועדת המינויים של נציבות המדינה שבדקה את ניגודי העניינים שלו והתאמתו לתפקיד.

ובקיצור, מי שמצפצף על החוק הוא השר ד"ר קרעי, לא מנהלי התאגיד.

עד כאן זהו תיאור של התנהלות חובבנית, פוגענית ומביכה של שר, שאפשר היה לתלות אותה בשילוב רעיל של חוסר ניסיון ניהולי, רצון לקלוע לרצונו של פטרוניו הפוליטיים (המעוניינים בביזוי וחיסול השידור הציבורי) וחוסר יכולת להבדיל בין אופן ההתנהלות של טרול בטוויטר לאופן ההתנהלות של שר בממשלה. אלא שיתכן שמדובר בדבר מה אפל יותר. מתברר שדרך מקרה, בימים אלה מנהלת חברת "הוט" מאבק לקבלת חומרי הארכיון של התאגיד בחינם.

אסיפת החירום של עובדי כאן, 22.1.23 (צילום: כאן)

אסיפת החירום של עובדי כאן, 22.1.23 (צילום: כאן)

באסיפת החירום שהתקיימה היום בתאגיד השידור, התבטא המנכ"ל גולן יוכפז בחריפות נגד חברת הכבלים. לדבריו, ממש כעת פועלת החברה כדי לקבל בחינם את תכני התאגיד עבור שידורי ה-VOD שלה. כיום התאגיד מוכר תכנים לספריות ה-VOD של החברות השונות, כמו "הוט" ו"יס", כאשר מחצית מן הסכום מועבר ישירות ליוצרים וליוצרות והחצי השני משמש ליצירת תכנים חדשים - על פי חוק. ב"הוט" הגיבו ל"וואלה" וטענו כי "הנושא נמצא על שולחנו של משרד התקשורת כבר תקופה ארוכה".

אם כן, המכתב התמוה והמוטעה ששלח היום השר קרעי משתלב לא רק עם הקמפיין המוצהר שלו להכפשת וחיסול השידור הציבורי בישראל, אלא גם עם האינטרסים של חברות התקשורת הגדולות בישראל. הספין לא כפול, אלא משולש. לא רק שהחוק הוא הפוך מזה שמצטט השר קרעי. לא רק שהסמכות לשנות אותו נתונה בידיו שלו. אלא שעצם הרציונל של הצהרתו הפוך מן המציאות.

"דרישתם של מנהלי התאגיד לגבות כסף על התכנים, מובילה למצב בו הציבור משלם פעמיים. הן על תכני התאגיד שנוצרים על ידי משלם המיסים הישראלי והן על תשלום המנוי לגוף התקשורת הנוסף", כותב השר קרעי, אבל האמת, שוב, הפוכה. קרעי לא דורש מהתאגיד למסור את התכנים בחינם לציבור - הם הרי כבר זמינים בחינם הן בערוץ כאן 11 והן ברשת - אלא למסור אותם בחינם לתאגידים כדי שהללו יוכלו לגבות עבורם כסף מהלקוחות.

דובר השר, אברהם חסון, טרם הגיב לפניית "העין השביעית". לפרסום ב"וואלה" מסר "הדרישה של השר הגיעה לאור הפרסומים לפיהם תאגיד השידור הציבורי אסר הפצה של תכנים לגופי שידור שלא הסכימו לשלם עבורם".