באוגוסט 1981 עלה לאוויר ערוץ הטלוויזיה MTV עם להיטה של להקת הבאגלס "Video Killed the Radio Star". הבחירה כמובן לא היתה מקרית, ושיקפה את המטרה השאפתנית של קברניטי MTV: החלפת הרדיו בתור המדיום המרכזי שדרכו צורכים מוזיקה. יותר מארבעים שנה אחר-כך אפשר לקבוע שההצהרה הבומבסטית לא היתה רק שאפתנית, אלא גם יומרנית למדי. למעשה, מנקודת מבט עכשווית מתברר שהרדיו שרד את מבחן הזמן הרבה יותר טוב מאשר MTV, שבעשור האחרון איבדה כמעט לחלוטין את הרלבנטיות שלה.
ההתרחשות הזו מלמדת אותנו הרבה על כוחו של הרדיו, מדיום פשוט כביכול אך רב עוצמה, שהצליח להתאים את עצמו לנסיבות המשתנות וממשיך לשמור על רלבנטיות חרף עלייתם של כוחות השואפים להחליפו: פעם ערוצי המוזיקה בטלוויזיה, והיום תעשיית הסטרימינג.
בהתאם למעמד ולכוח של הרדיו, יש עניין רב בנתונים על השירים המושמעים בו, שמשקפים ומעצבים את ההעדפות של המאזינים. למרבה הצער, בישראל הנתונים האלה לא מונגשים דרך אף מאגר ציבורי, ולכן הדיון בסוגיה מתמצה בכתבות בסגנון "10 השירים המושמעים בשנה האחרונה", ולא הרבה מעבר לכך.
וכאן אני נכנס. לאורך השנה החולפת, 2022, אספתי באופן שוטף נתונים על חמש מתחנות הרדיו הגדולות במדינה: גלגלצ, כאן 88, כאן גימל, אקו 99 ו-103FM. הנתונים הבסיסיים כללו כמובן את שמות השירים והאמנים המבצעים, אך הועשרו בנתונים רבים נוספים, כגון שנת היציאה של השיר, אורכו, הז'אנר שאליו הוא משויך ועוד. הנתונים הללו מאפשרים את הניתוח המפורט שהוא עניינו של טור זה, שמציג תמונת מצב כללית של הרדיו הישראלי (עד כמה שאפשר לדבר על "הרדיו הישראלי" כישות אחת) ואת ההבדלים בין התחנות כפי שהם באים לידי ביטוי בעריכה המוזיקלית.
מיד אגש לעיקרי הדברים, כלומר לניתוח הנתונים, אך קודם חשוב להבהיר כיצד הם נאספו. עבור כל אחת מהתחנות שהוזכרו לעיל קיימת בספוטיפיי רשימת השמעה עם מאה השירים האחרונים שהושמעו בה, שמתעדכנת באופן שוטף. כאן, למשל, תוכלו למצוא את רשימת מאה השירים האחרונים שהושמעו בגלגלצ.
רשימות ההשמעה הללו אינן רשמיות, ולמעשה גם לי אין מושג מי עומד מאחוריהן. נראה שהן מופעלות באמצעות מנגנון אוטומטי דוגמת אפליקציית שאזאם, שמאזין לרדיו באופן קבוע, מזהה בכל רגע נתון את השיר שמתנגן ומעדכן את הרשימה. קיומן של רשימות ההשמעה הללו הקל על המלאכה שלי מאוד, ולמעשה כל מה שנותר לי לעשות כדי לייצר את מסד הנתונים הכללי הוא לגשת אליהן ולאסוף את השירים באופן קבוע.
האיסוף נעשה באמצעות ה-API של ספוטיפיי. עבור אלו שאינם עוסקים בנתונים או בתִכנות אסביר שה-API הוא ממשק שמנגישה חברת ספוטיפיי עבור כל מי שמעוניין בכך, שמגדיר דרכים שבהן ניתן לקבל מידע עבור כל שיר, אמן, אלבום או רשימת השמעה, ואת הפורמט שבו המידע הזה מונגש. עבור מי שמיומן בכך, הממשק הזה מקל מאוד על איסוף הנתונים, ומאפשר לאסוף את הנתונים הנוספים שהזכרתי קודם (שנת יציאה, ז'אנר וכו'), ששייכים לספוטיפיי ואינם זמינים עבור תחנות הרדיו.
שיטת איסוף הנתונים הזו פשוטה ועוצמתית, אך טומנת בחובה גם כמה חסרונות. כמה מהחסרונות יוצגו בהמשך הטור, אך את החיסרון המרכזי אני רואה לנכון להזכיר כבר בפתח הדברים. כאמור, איסוף הנתונים דרש פעולה מתוזמנת שניגשת לרשימות ההשמעה כל כמה שעות ואוספת את השירים המופיעים בהן.
בהתאם, בכל רגע שבו הפעולה המתוזמנת לא פעלה מסיבות שונות (לדוגמה, עקב נפילת אינטרנט), איסוף הנתונים לא התבצע ולא ניתן היה להשלים בדיעבד את הנתונים החסרים. כמו כן, משום שהאיסוף הסתמך לחלוטין על המידע שמופיע הן ברשימות ההשמעה האוטומטיות והן בספוטיפיי, כל חוסר דיוק באחד משני המקורות הללו ישתקף גם בנתונים שיוצגו מיד לפניכם.
וכעת, לאחר הקדמה ארוכה למדי זו, ניגש לניתוח עצמו. כשמדברים על השירים שמושמעים ברדיו, הנתון המעניין ביותר הוא באופן טבעי מה היו השירים המושמעים ביותר בשנה החולפת. תשובה לתהייה הזאת ניתן למצוא בתרשים 1, שבו מוצגים 25 השירים המושמעים ביותר בשנה האחרונה. גובהה של כל עמודה מציין את מספר הפעמים שהושמע כל שיר בכלל התחנות, ואילו הצבעים בתוך כל עמודה מציינים את אחוז ההשמעות של השיר בכל תחנה. כך למשל 39% מהפעמים ש"סתלבט בקיבוץ" של להקת Full Trunk הושמע השנה ברדיו היו בגלגלצ.
באופן לא מפתיע, רוב השירים שמופיעים ברשימה זו הם שירי פופ שיצאו בשנה האחרונה, ובשני המקומות הראשונים מופיעים השירים שזכו במקום הראשון במצעד השנתי הישראלי ("סתלבט בקיבוץ") והלועזי ("As it Was") של גלגלצ.
בין לבין מופיעות ברשימה קלאסיקות ישראליות מפתיעות למדי, כגון "שיר של יום חולין" של אילנית ו"משירי ארץ אהבתי" בביצוע חוה אלברשטיין. אם אתן מעוניינות לחפור בנתונים קצת יותר לעומק ולעיין בשירים שמופיעים בהמשך הרשימה תוכלו לעשות זאת בדאשבורד הבא, שפתוח לכולם, ובו מופיעים גם כל הנתונים שיופיעו בהמשך טור זה.
בהמשך לסייגים שהוצגו לעיל לגבי טיב הנתונים, בתרשים 1 ניתן להבחין היטב בבעיה נוספת שנובעת מאיסוף נתונים אוטומטי: השיר "Riders on the Storm" של להקת הדורז, שיצא בשנת 1971, היה השיר הרביעי המושמע ביותר ברדיו בשנה החולפת, וכמעט 80% מהשמעותיו היו בתחנת כאן 88. ואולם, מתברר שהשיר משמש כפתיח של תוכנית הרדיו היומית "לילה של אלבומים", ולכן איסוף הנתונים האוטומטי זיהה אותו כשיר והוסיף אותו לרשימה – אף שמושמעות ממנו שניות בודדות בלבד. עם זאת, סטיות כאלו הן ככל הנראה יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.
באופן דומה, מעניין להתבונן בכמות ההשמעות של אמנים שונים (בניגוד לכמות ההשמעות של שירים ספציפיים). ניתוח זה מופיע בתרשים 2, הזהה במבנהו לתרשים 1. הניגוד בין התוצאות המוצגות כאן לאלו של תרשים 1 מעניין מאוד: בעוד תרשים 1 מציג כאמור בעיקר להיטי פופ עכשוויים, תרשים 2 מציג דומיננטיות כמעט מוחלטת של אמנים ישראלים ותיקים, כשבפסגה נמצאים, בפער אדיר מהשאר, אריק איינשטיין ושלמה ארצי.
ניתוח ההבדל המעניין הזה דורש עבודה נוספת, אך ההשערה שלי היא שאמנם כל שיר של האמנים המופיעים ברשימה אינו מושמע הרבה בפני עצמו, אך רוחב היריעה העצום של הדיסקוגרפיה שלהם מביא לכך שבמצטבר השירים שלהם מושמעים הרבה מאוד.
עם זאת, יש לציין שכמות ההשמעות של כמה מהאמנים מוטה כלפי מטה כתוצאה מפערים בנתונים של ספוטיפיי, שלא תמיד מקפיד לתייג את כל השירים של אותו אמן תחת אותו שם, במיוחד כשמדובר באמנים ישראלים. כך, לדוגמה, כמה מהשירים של שלישיית גשר הירקון מוצגים תחת השם Shlishiyat Gesher Hayarkon, ואחרים תחת השם Yarkon Bridge Trio.
גורם נוסף שמסביר את הדומיננטיות של אמנים ישראלים הוא קיומן של תחנות רדיו שמתמקדות רק – או כמעט ורק – בהשמעת שירים ישראליים. בהקשר זה מעניין לבחון את שיעור השירים הישראליים שהושמעו בכל תחנה מתוך כלל השירים שהושמעו בה. נתון זה מוצג בתרשים 3. כפי שניתן לראות, התחנה שמשמיעה הכי הרבה שירים ישראליים היא כאן גימל, נתון צפוי בהתחשב בכך שתחנה זו משמיעה בהגדרה אך ורק שירים ישראליים (אם כי כפי שניתן לראות בתרשים גם כאן קיים מרווח טעות, ולא כל השירים סווגו כך).
גם 103FM מתמקדת כמעט לחלוטין בשירים ישראליים – רק שיר אחד מתוך חמישה שמושמעים בה הוא שיר לועזי. מנגד, בתחנת כאן 88 משמיעים הכי מעט שירים ישראליים. כאן היחס הפוך: רק שיר אחד מתוך כל חמישה שהושמעו בה היה ישראלי.
ניתוח נוסף הוא של שנות היציאה של השירים. תרשים 4 מציג את התפלגות שנות יציאת השירים לפי עשורים בכלל תחנות הרדיו, ותרשים 5 מציג את ההתפלגות בכל תחנה בנפרד. מתרשימים אלו ניתן ללמוד ששירים חדשים זוכים בדרך כלל ליותר השמעות משירים ישנים, ושכמות ההשמעות של שירים מעשורים שונים משתנה מאוד בין תחנה לתחנה.
כך, לדוגמה, בקצה אחד של הסקאלה נמצאת גלגלצ, שבה אחד מכל שלושה שירים שהושמעו בשנה החולפת יצא בעשור הנוכחי, כלומר בשלוש השנים האחרונות. בקצה השני נמצאת 103FM, שבה יש קשר שלילי בין שנת היציאה לכמות ההשמעות.
אחת הביקורות הנפוצות ביותר על הרדיו נוגעת לגיוון, וליתר דיוק להיעדרו. לטענת המבקרים, במקום להשמיע מוזיקה מגוונת, לפתוח את הראש למאזינים ולסייע לאמנים צעירים ופחות מוכרים להתפרסם, תחנות הרדיו בוחרות להנציח את המצב הקיים ולהשמיע שוב ושוב את אותם שירים ואמנים. הנתונים שבידינו מסייעים לנו לבדוק כמה מן האמת יש בביקורת זו.
לצורך בדיקה זו בחנתי מהו שיעור השירים השונים שהושמעו בכל תחנת רדיו ביחס לכלל השירים שהושמעו בה. לצורך הבנת מדד זה נניח שבתחנה מסוימת הושמעו בשנה החולפת שני שירים בלבד: "סתלבט בקיבוץ" של פול טראנק, שהושמע שמונה פעמים, ו"היי בייב" של טונה, שהושמע פעמיים. במצב כזה, ערכו של המדד יהיה 20%, שכן הושמעו שני שירים שונים מתוך עשר השמעות בסך הכל. את אותו תרגיל ניתן כמובן לבצע כדי לבדוק את פילוח האמנים.
תרשימים 6 ו-7 מציגים את מדד ההשמעות הייחודיות עבור שירים ואמנים בהתאמה. המספרים המוצגים בשני התרשימים שונים, אך התמונה הכללית שעולה מהם זהה. תחנת כאן 88 בולטת לטובה בשני התרשימים, עם כמעט 30% השמעות ייחודיות של שירים ו-10% השמעות ייחודיות של אמנים.
החישוב מעט מורכב יותר מההסבר שהצגתי, אך בפשטות ניתן לומר שמשמעות הדבר היא שכמעט אחד מכל שלושה שירים ואחד מכל עשרה אמנים שהושמעו בכאן 88 לא הושמע מוקדם יותר במהלך השנה – נתון מרשים למדי. מנגד, תחנת אקו 99 מתבלטת לרעה במדד זה, עם כ-12% שירים ייחודים ו-5% אמנים ייחודיים בלבד. באופן מפתיע, דווקא גלגלצ, ששיטת הפלייליסט שלה הפכה לשם נרדף של בעיית הגיוון ברדיו, נמצאת במקום טוב בשני המדדים, במיוחד בהתחשב בכך שהיא משמיעה כמות שירים גבוהה בהרבה מתחנת 103FM, שמקדימה אותה במעט.
ומה לגבי ז'אנרים מוזיקליים? את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא בתרשים 8, המתבסס כאמור על נתוני ספוטיפיי (חשוב לציין שספוטיפיי מתייגת כל שיר לפי כמה ז'אנרים מוזיקליים, והסיווג לז'אנר מוזיקלי ראשי הוא פרי עיבוד שלי).
כפי שניתן לראות, כאן הביקורות נראות מוצדקות יותר. בכל התחנות יותר מ-65% מכלל השירים שהושמעו ב-2022 מייצגים שני ז'אנרים בלבד – פופ ורוק – כשבחלק מהתחנות שיעורם של שני הז'אנרים הללו מגיע כמעט עד 80%. התחנה היחידה שבה הז'אנר המושמע ביותר אינו פופ היא כאן 88, שבה 42% מהשירים מסווגים כשירי רוק.
כמו כן, ניתן לראות בזנב הארוך מצד ימין שבאף אחת מהתחנות, כמעט אף ז'אנר אחר לא גורף יותר מ-5% מההשמעות – ושכמה מהז'אנרים, למשל מוזיקה מזרחית, אינם מושמעים כלל בכמה מהתחנות חרף הפופולריות הגבוהה שלהם. מפתיעה לרעה גם כמות ההשמעות הנמוכה של שירי היפ-הופ, מהז'אנרים הפופולריים בעולם כיום.
בהמשך לכך, תרשים 9 מציג את שיעור ההשמעות של שירים על-פי אורכם בדקות. כפי שניתן לראות, כאן ההתפלגות כמעט זהה בין התחנות: בכולן אורך השירים הממוצע הוא שלוש דקות וחצי, וכ-90% מהשירים הם באורך הלא מאתגר במיוחד של שתיים וחצי עד חמש דקות. לאפוסים המונומנטליים של להקות רוק מתקדם דוגמת פינק פלויד וקינג קרימזון, ואפילו לסתם שירים מעט ארוכים שהצליחו להפוך ללהיטים (למשל "סטן" של אמינם), לא נותר הרבה מקום.