מחקר חדש מאת ד"ר ענת פלג, שנועד לבדוק כיצד מוסגרה פרשת אייל גולן והקטינות בפלטפורמות התקשורת השונות, מצא כי באתר ynet מקבוצת ידיעות-אחרונות ניתן הביטוי הרב ביותר למסרים שגוננו על הזמר. גם ביחס לסיקור באתרים אחרים, וגם ביחס לסיקור באתר עצמו. בנוסף, רק ב-ynet פורסמו כתבות המטילות את האשמה על הקטינות ומשפחותיהן, והאתר בלט בכך שנרתם בהמשך למסע שיקום תדמיתו של הזמר.
ממצא נוסף שעלה מן המחקר הוא מיעוט העבודה העיתונאית הרצינית שנעשתה בסיקור הפרשה, סיקור שהפך בעיקרו להדהוד מסרים שנקלטו מהציבור. בכך, כותבת פלג, הפכה התקשורת לבימה המציגה לציבור דעות שונות במקום להציע לו עובדות חדשות או ניתוח מקצועי.
המחקר, שראה אור לאחרונה בכתב העת "מסגרות מדיה" של האגודה הישראלית לתקשורת, בחן כיצד האתרים ynet, "וואלה" ו"הארץ" סיקרו את החשדות כי גולן וחברי פמלייתו ניצלו מינית קטינות שהעריצו את הזמר, ומנגד כיצד מוסגרה הפרשה בפרסומים בפייסבוק. לצורך המחקר בחנה פלג את כל 224 הידיעות והדיווחים שפורסמו בשלושת האתרים על הפרשה מאז תחילתה בנובמבר 2013 ועד לאוקטובר 2021. במקביל נותחו כמאה פוסטים בפייסבוק שפורסמו בשלוש נקודות שיא בפרשה.
פלג חילצה מהדיווחים באתרי החדשות שלושה נרטיביים מרכזיים: נרטיב האשמה של גולן, שלפיו מעשיו הם עבירה פלילית ומוסרית; נרטיב הגנה על גולן, הממעיט באשמה המיוחסת לו; ונרטיב "בית המשפט של דעת הקהל", שכלל כתבות ודיווחים אשר התמקדו בדעת הקהל המקוטבת לגבי הפרשה. מובן שכל פריט שנבדק יכול להכיל יותר מנרטיב אחד.
הפגנה מחוץ להופעה של הזמר אייל גולן, רמת-גן, 18.6.22 (צילום: אבשלום ששוני)
בחינה כמותית של כלל הדיווחים גם יחד העלתה שמרביתם, 81%, כללו את נרטיב דעת הקהל, 44% כללו את נרטיב האשמה ו-35% כללו את נרטיב ההגנה. פלג מייחסת את שיעור הדיווחים הגדול שכלל עיסוק בדעת הקהל על הפרשה, להשפעת הרשתות החברתיות. "השיח על פרשת גולן בתקשורת הממוסדת שיקף את השיח הרגשי והלא קוהרנטי שהתפתח בפייסבוק בנושאי משפט וצדק חברתי שעלו בפרשה והזין אותו", היא מסיקה.
פילוח הדיווחים באתרי החדשות לפי כלי תקשורת העלה ממצא מעניין.
ב"הארץ" מרבית הדיווחים הוקדשו לפולמוס הציבורי בפרשה (68.9%). 23% מהדיווחים כללו נרטיב האשמה ואילו רק 8.1% כללו נרטיב הגנה. גם ב"וואלה" מרבית הדיווחים הוקדשו לשיח הציבורי (59.1%), 27% מהדיווחים כללו נרטיב האשמה ו-13.6% מהדיווחים כללו נרטיב הגנה על הזמר.
סיקור פרשת אייל גולן (מתוך מחקרה של ד"ר ענת פלג שהתפרסם בכתב העת "מסגרות מדיה")
ב-ynet, לעומת זאת, חלק הארי מהדיווחים כלל נרטיב הגנה על הזמר שנחשד בבעילת קטינות (40.5%), 31% מהדיווחים כללו את נרטיב ההאשמה ורק 28.6% עסקו בדעת הקהל. בנוסף, פלג מציינת כי מרבית הדיווחים ב-ynet שכללו את נרטיב האשמה באו בתחילת הפרשה וכללו דיווחים קצרים על התקדמות החקירה.
עוד חרג ynet בדרמטיזציה של הכותרות, עם נוסחים כגון "חגיגות מין עם קטינות" או "'ציד הנערות', המפגשים, הכסף, הסמים", אף שבגוף הידיעה ניכר מיתון בנרטיב האשמה של גולן. כך, מצוין במחקר, בתקופה שבה עוד הוגבל הדיווח על הפרשה בשל צו איסור פרסום נכתב תחת הכותרת "בדיקה: זמר מפורסם קיים יחסי מין עם בת 15" כי "על פי העדויות שבידי המשטרה, יחסי המין בוצעו ככל הנראה בהסכמה".
"הורי הנערות אשמים", כותרות כתבה ב-ynet
"כשנחשפה זהותו של הזמר", כותבת פלג במחקרה, "פורסמו באתר ynet, ובו בלבד, כתבות המטילות את האשמה על התנהלותן המינית המופקרת של הקטינות ועל הוריהן הלא מתפקדים". פלג מונה שורה של כתבות שבהן הנערות והוריהם הואשמו במעשה, מקורבים לזמר נתנו עדות אופי מגוננת, מעריצים שלו הצדיקו אותו, וכן מקרה שבו פורסמו תוצאות בדיקת פוליגרף לפיהן גולן לא היה מודע לגילן של הקטינות, זאת מבלי לציין כי בדיקה כזו אינה קבילה בהליך משפטי.
הן באתר ynet והן באתר "וואלה" הוצג גולן כקורבן של נסיבות חברתיות, של נסיבות אישיות ושל התקשורת הרודפת אותו. אולם רק באתר ynet נמצאו דיווחים על הופעותיו הראשונות של גולן אחרי פרוץ הפרשה, שהפכו למופעי תמיכה בחפותו, והן דיווחים על אהבת הקהל כלפיו בעיצומה של החקירה.
בשנת 2014, אחרי שגולן הוציא אלבום חדש, ב"וואלה" הובלטה הצניחה בהיקף ההשמעות של שיריו ובהמשך דווח על החרמת שיריו בחתונות. ב-ynet, לעומת זאת, דיווחו על הכנסת אחד השירים לפלייליסט של גלגל"צ.
הזמר אייל גולן בזמן חקירת פרשת הקטינות, 14.11.13 (צילום: גדעון מרקוביץ')
ynet חרג מהאתרים האחרים לפי פלג גם בכך שב"וואלה" ועוד יותר מכך ב"הארץ", עקבו אחרי המחאה הפמיניסטית נגד הזמר והדהדו את הקריאות להחרימו.
"ככל שהתברר במהלך חקירת המשטרה כי הקשרים המיניים בין גולן ומקורביו למעריצות הקטינות לא היו בכפייה", כותבת פלג במחקרה, "הודגש באתרי החדשות 'הארץ' ו'וואלה' אופיים הנצלני והפלילי של המעשים והפגימה המוסרית שבהם גם בנסיבות אלה". באתר ynet, לעומת זאת, בוצעה לטענת פלג "טריוויאליזציה של יחסי המין בין הקטינות למבוגרים ונרמול שלהם בדברים שאמרו כמה מרואיינים".
אתר "הארץ" היה היחיד מבין השלושה שפרסם תחקיר עיתונאי עצמאי על העדויות בפרשה ונתן ביטוי לביקורת משפטית על מהלכי החקירה, מצאה פלג. מיעוט התחקירים העיתונאיים העצמאיים על הפרשה ומיעוט מידע ופרשנות משפטיים מקצועיים, טוענת החוקרת, כשמנגד הוקדשה תשומת לב ניכרת לשיח הציבורי על הפרשה, יצרו "תיבת תהודה שבה שומע הציבור את עצמו על חשבון שיח משפטי מקצועי".
פנייה לאתר ynet לתגובה נותרה ללא מענה.
* * *
לקריאת המחקר המלא