מתי בפעם האחרונה שוטטתם באחד מאתרי החדשות ונתקלתם בכתבה עם כותרת כמו "בגודל של חתול: ככל הנראה העכביש הכי גדול שראיתם", או "משפחה שלמה נאכלה בחיים על ידי עכבישים שפלשו לביתם"? אם גם עכשיו הקלקתם על הקישורים לכתבות האלה, או לפחות הרגשתם את הפיתוי לעשות זאת, קל להבין מדוע הניסוחים האלו ממשיכים להופיע. זאת למרות שבמקרים רבים מדובר בכותרות מטעות, שגויות ומוגזמות במזיד.

מסתבר ש"פייק ניוז" אינה תופעה ייחודית לחדשות שגיבוריהן הם בני אדם. מחקר חדש ונרחב, שנערך בשיתוף פעולה של עשרות חוקרים וחוקרות מרחבי העולם – בהם ארבע חוקרות ישראליות - בדק פרסומים חדשותיים באינטרנט מ-81 ארצות בנוגע למפגשים בין בני אדם לעכבישים. במחקר נמצא שכמעט מחצית מהפרסומים החדשותיים כוללים שגיאות – ומעל 40 אחוז מציגים את העובדות בצורה מנופחת כדי לעורר עניין.

לפי החוקרים, תוצאות המחקר מצביעות לא רק על יחס לא הוגן כלפי עכבישים בתקשורת – דבר שמעודד בהלה, בזבוז כספים והדברה מיותרת – אלא גם על דרכים להימנע מהפצה של חדשות כזב, שעשויות להיות רלוונטיות גם לתחומים אחרים. האם צדק עבור העכבישים יראה לנו את הדרך לעיתונאות טובה יותר?

נפתח בעובדות: כמעט כל העכבישים לא מהווים שום איום עלינו. "מוכרים למדע מעל 50 אלף מיני עכבישים, ובישראל יש מעל 800 מינים של עכבישים – אך מרבית העכבישים בעולם ובישראל לא מסוכנים לאדם", מסבירה ד"ר אפרת גביש-רגב, המנהלת המדעית של אוסף פרוקי-הרגליים היבשתיים באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. גביש-רגב השתתפה כנציגה הישראלית במחקר החדש, יחד עם זינא גאנם שתחת הנחייתה ולצד פרופ' יעל לובין מאוניברסיטת בן-גוריון וולריה ארבסקי שתחת הנחייתה של לובין.

גביש-רגב מסבירה שעל אף שכל העכבישים הם טורפים, הם ממקדים את מאמצי הנשיכה שלהם בעיקר בחרקים, שמשמשים כמזון העיקרי שלהם. "גם אם עכבישים ינסו לנשוך אותנו, פעמים רבות גפי הפה שלהם לא מסוגלים לחדור את העור שלנו – וגם אם זה כן יקרה, במרבית המקרים הארס שלהם לא מסוכן לבני אדם".

"אלמנה שחורה" (צילום: Agustin)

לדברי גביש-רגב, גם המינים שנחשבים ל"מסוכנים" – לא מהווים איום של ממש. "יש בישראל מין אחד של עכביש שהארס שלו עלול להיות קטלני לבני אדם – האלמנה השחורה הים-תיכונית (Latrodectus tredecimguttatus)", מסבירה גביש-רגב. "עם זאת, האלמנה לא נוטה לעזוב את המקום שבו היא מסתתרת, ולכן הסיכוי לפגוש אותה הוא נמוך מאוד – מאז קום המדינה דווח על מעט מאוד מקרי נשיכה שלה, ולא דווח אף על מקרה מוות אחד שהיא גרמה לו".

לדבריה, עכביש נוסף שעלול להיות מסוכן הוא ארסן חום (Loxosceles rufescens), שהוא בעל ארס שגורם לכיבים בעור. "עם זאת, לא מדובר בסכנה אמיתית לחיי אדם – קל מאוד לטפל בנשיכות שלו עם משחות אנטיבקטריאליות", היא אומרת. בכל מקרה, גביש-רגב מדגישה שעכבישים לא תוקפים בני אדם, אלא אם כן דוחקים אותם לפינה: "הם לא יקפצו פתאום וינשכו אתכם בלי סיבה", היא מבהירה.

מסע הסתה עולמי

במחקר החדש נבחנו 5,348 כתבות ב-40 שפות, שפורסמו בתקשורת בין 2020-2010. מתוכן, החוקרות הישראליות בחנו 61 כתבות בעברית ו-70 כתבות בערבית. "רוב הכתבות שמפורסמות בישראל בנושא הן דיווחים על מקרים שמתרחשים בחו"ל, כי מספר מקרי הנשיכות המדווחים אצלנו קטן יחסית", מספרת גביש-רגב.

"בדקנו גם אם הדיווח מוטה, וכולל ביטויים או ניסוחים סנסציוניים, כמו 'עכביש קטלני מטיל אימה על לונדון' – שהם פשוט ניסיון למכור חדשות. בנוסף, בדקנו האם הכותבים שוחחו עם מומחה וכללו התייחסות שלו"

לדבריה, כל כתבה שנכללה במחקר נבדקה לפי אוסף רחב של קריטריונים אחידים. "בדקנו האם קיימות טעויות בכתבה: למשל מקרים שבהם הכתבה מדברת על עכביש מסוים אך מופיעה תמונה של מין אחר, או כשנעשה שימוש במונח 'עקיצה' במקום 'נשיכה' – עכבישים נושכים, לא עוקצים", היא מספרת. "בדקנו גם אם הדיווח מוטה, וכולל ביטויים או ניסוחים סנסציוניים, כמו 'עכביש קטלני מטיל אימה על לונדון' – שהם פשוט ניסיון למכור חדשות. בנוסף, בדקנו האם הכותבים שוחחו עם מומחה וכללו התייחסות שלו".

לפי ממצאי המחקר, 47 אחוזים מכלל הכתבות שנבדקו מרחבי העולם כוללות אי-דיוקים, ו-43 אחוז כוללות ניסוחים שסומנו כסנסציוניים. לדברי גביש-רגב, הממצאים מכלל המחקר תואמים את התמונה שהשתקפה מהחלק הישראלי שלו. "המצב בישראל דומה למדי למה שקורה בשאר העולם", היא אומרת. "הנתונים על היקף התופעה לא הפתיעו אותי, כי אני רגילה לקרוא טעויות כאלה בכתבות בעיתונות – אבל היו מקרים שבהם היה באמת קשה להאמין כמה אי-דיוקים יכולים להיות בכתבה אחת".

הכה את המומחה

לפי החוקרים, ידוע שחדשות כזב נוטות להתפשט עוד יותר כשמדובר בנושאים שמעוררים רגשות אוניברסליים, שיש להם הסבר אפשרי אבולוציוני. כמו למשל פחד או גועל שנועדו אבולוציונית כהימנעות מבעלי חיים בעלי פוטנציאל סכנה. מה שהופך את העכבישים לנושא מחקר מושלם בכל הנוגע להפצה נרחבת של מידע שגוי.

"המסקנות הללו לא נכונות רק לעכבישים: בכל דבר שאנחנו קוראים בתקשורת כדאי לקחת את מה שמדווח בערבון מוגבל – ולראות האם התייעצו עם מומחה בהכנת הכתבה"

החדשות הטובות הן שהחוקרים מצביעים על נסיוב אפשרי ל"פייק ניוז" העכבישי, שמקושר לכתבות מדויקות יותר ומוגזמות פחות ושעשוי להועיל גם נגד חדשות כזב שלא כוללות יצורים בעלי שמונה רגליים: שילוב של מומחים בכתבה. לכן, לפי החוקרים, כדי להשיג עיתונות באיכות גבוהה יותר – כדאי לשפר את שיתוף הפעולה בין עיתונאים לבין מומחים, במיוחד כשמדובר בנושאי מדע.

"המסקנות הללו לא נכונות רק לעכבישים: בכל דבר שאנחנו קוראים בתקשורת כדאי לקחת את מה שמדווח בערבון מוגבל – ולראות האם התייעצו עם מומחה בהכנת הכתבה", אומרת גביש-רגב. ובכל הנוגע לעכבישים, היא ממליצה לכולנו להירגע – ולהסתקרן. "עכבישים הם בעלי חיים מדהימים, הם חכמים מאוד ומגוונים מאוד, ומרתק להסתכל על ההתנהגויות שלהם. אין צורך לחשוש מהם – עדיף פשוט ליהנות משירותי הדברת החרקים שהם נותנים לנו בחינם".

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה