גיא לרר וכתב "הצינור" בר שם-אור יסירו מהרשת דיווחים על שוטרים שעצרו מעשן מריחואנה ויפצו את השוטרים שהופיעו בדיווחים בעשרות אלפי שקלים כל אחד, אם כי בסכום מעט נמוך מכפי שנקבע בפסק הדין המקורי, כך הוחלט לאחרונה במסגרת ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי.

באופן חריג, העיתונאים יפצו את השוטרים על אודותיהם דיווחו אף כי במסגרת הערעור הוסכם שהפרסומים של לרר ושם-אור חוסים תחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.

בחודש אוקטובר 2019 פרסמו לרר ושם-אור בתוכנית רשת 13 "הצינור" דיווח על אירוע שהתרחש בתחילת אותה שנה, אז הגיעו שלוש שוטרים לדירתו של האזרח ניב בריג בפתח-תקווה, אחרי שהריחו לדבריהם ריח חזק של מריחואנה מן הקומה השלישית של הבניין. הם דפקו על דלתו וביקשו להיכנס. לטענת שלושת השוטרים לאורך כל שהותם בדירתו של ברג "לא חדל מלהקניט אותם, לבזותם ולהתגרות בהם".

ב"הצינור" דיווחו על האירוע תוך מתיחת ביקורת חריפה על השוטרים והללו הגישו נגד לרר, שם-אור ובריג תביעה בסך 300 אלף שקלים. באמצעות עו"ד יוסי צור טענו כי הוכפשו על לא עוול בכפם, בזדון ומתוך מטרה להסית נגדם את הציבור הרחב. הנתבעים טענו, באמצעות עורכי-הדין תמיר גליק ובר לאודון, כי מדובר בתביעה נקמנית. לטענתם, הדיווחים על האירוע פורסמו מתוך חובת העיתונות האחראית והזהירה, ולאחר שהעיתונאים וידאו את הפרטים כראוי.

"סערת פשיטת השווא", מתוך "הצינור"

"סערת פשיטת השווא", מתוך "הצינור"

בחודש מרץ האחרון קיבל השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח-תקווה את התביעה תוך גיבוי השוטרים ומתיחת ביקורת על אנשי "הצינור". השופט ברגנר שלל מהנתבעים את הגנת "אמת דיברתי" וכן את הגנת תום הלב, בין היתר משום שלא פנו למשטרת ישראל בבקשת תגובה טרם הפרסום אלא הסתפקו בבדיקת העובדות מול מח"ש. לפי השופט ברגנר, ב"צינור" "החליטו לבצע את הפרסומים מאינטרס עיתונאי צר מבלי לקחת בחשבון את הפגיעה שתיגרם לשמם הטוב של התובעים הנראים בכתבה".

השופט ברגנר אף חייב את כל אחד משלושת הנתבעים, לרר שם-אור ובריג, לפצות את השוטרים ב-70 אלף שקלים וכן לפצותם יחדיו בהוצאות בסך 40 אלף שקלים.

לרר, שם-אור ובריג ערערו על פסק-דינו של השופט ברגנר. באמצעות עורכי-הדין תמיר גליק ומיה כץ הם טענו כי השופט ברגנר שגה כשקבע כי פורסם לשון הרע על השוטרים ושגה גם כשקבע שלא עומדות להם הגנות "אמת דיברתי" ותום הלב. כמו כן נטען כי סכום הפיצויים שנפסק גבוה מדי. השוטרים טענו מנגד, באמצעות עורכי-הדין אלון נוריאלי ויוסי צור, כי לא נפל פגם בפסק-דינו של בית-משפט השלום.

"סערת פשיטת השווא", מתוך "הצינור"

"סערת פשיטת השווא", מתוך "הצינור"

בשבוע שעבר נפגשו הצדדים באולמה של השופטת הלית סילש מבית-משפט המחוזי מרכז-לוד ובסיומו של הדיון הגיעו להסכמות לפיהן הכתבות על השוטרים יוסרו מכל פלטפורמה שבשליטת הנתבעים. עוד נקבע כי הערעור על הקביעה ש"הצינור" פרסמה לשון הרע על השוטרים יידחה, כלומר פסק-הדין של השלום יוותר מבחינה זו על כנו. מנגד, יתקבל הערעור של לרר, שם-אור ובריג בכל הקשור לטענה כי עמדו להן ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.

תביעות לשון הרע שבהן נקבע כי למפרסם עומדות ההגנות בחוק איסור לשון הרע, ובהן הגנת "אמת דיברתי" והגנת תום הלב, מסתיימת בדרך-כלל בדחיית התביעה בלי פיצוי לתובעים. אך במקרה זה הוסכם כי על אף שהפרסום חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק, יפצו המפרסמים את התובעים וזאת בסכום שיקבע בית-המשפט.

השופטת סילש פסקה כי שיעור הפיצוי יופחת ב-11 אלף שקלים ביחס לכל אחד מהנתבעים, כלומר הללו יפצו את השוטרים ב-59 אלף שקלים כל אחד, במקום 70 אלף שקלים. בסך הכל יקבלו השוטרים 177 אלף שקלים מלרר, שם-אור ובריג, לא כולל ההוצאות שנפסקו להם בהליך הקודם. בהליך הערעור לא נפסקו הוצאות.

17041-02-20
29596-05-22

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 265KB)