השבוע החלו כמה פעילים של "תנועת המרד בהכחדה", בראשות ד"ר דורון גולדברג, לשבות רעב מול משרד ראש הממשלה בירושלים. הפעילים תובעים מממשלת ישראל להכריז על מצב חירום אקלימי ולפעול מיד. הם דורשים מראש הממשלה להתייעץ עם מדעני אקלים, להציג לעם את האמת על המצב האקלימי ולהתחייב לעמוד בהבטחות הממשלה להפחתה ועד לאיפוס פליטות גזי חממה.

את הדרישות הללו מציגים אנשי המרד בהכחדה וארגוני סביבה נוספים כבר זמן רב, בשלל ניירות עמדה, פעולות ציבוריות, הפגנות, מיצגים ומיצבים שונים. אבל נדמה כי כדי להגיע למדורת השבט ולתקשורת המרכזית צריך לנקוט בצעד קיצוני כמו שביתת רעב.

תנועת המרד בהכחדה היא תנועה עולמית שהחלה את פעילותה בבריטניה בשנת 2018 והגיעה לארץ במאי 2019. הדרישה של התנועה, שידועה בפעולות מחאה גדולות וראוותניות, היא לומר לציבור את האמת בנוגע למשבר האקולוגי-אקלימי ולפעול מיד בכל החזיתות כדי למתן את ההשפעה ההרסנית של האנושות על האקלים. ובקיצור, להודות בעובדות, לקחת אחריות ולשנות.

לאורך השנים פעילי ופעילות המרד בהכחדה בישראל ביצעו לא מעט פעולות כדי לזעוק את זעקתם. הציגו מיצגים סימבוליים ופרובוקטיביים מול בנקים וחברות ביטוח בדרישה להפסיק את ההשקעות בחברות מזהמות; הפגינו בכנסי אנרגיה, תשתיות וסביבה שהופיעו בהם חברות מזהמות, ונופפו שלטים צבעוניים ועליהם סיסמאות כמו "חיים לפני רווחים" ו"פושעי אקלים"; הם חסמו כבישים וכבלו את עצמם מול הכניסות למתקנים לאחסון וזיקוק דלקים נוזליים, ועוד ועוד. למרות היצירתיות וההתמדה, הם כמעט ולא הצליחו להבקיע אל התקשורת המרכזית.

הפגנה של "המרד בהכחדה", תל-אביב, 9.10.21 (צילום: תומר נויברג)

הפגנה של "המרד בהכחדה", תל-אביב, 9.10.21 (צילום: תומר נויברג)

רק כשד"ר גולדברג ושותפיו החליטו לשבות רעב, צעד קיצוני לכל הדעות, הם הצליחו לתפוס את תשומת הלב של חדשות 12, גוף התקשורת החזק במדינה. אולי עזרה גם העובדה שהמחאה הופנתה כלפי הממשלה, ולא נגד החברות המזהמות או התאגידים הפיננסיים שתומכים בהן, הקשורים לגופי התקשורת בעבותות.

כבר ביום הראשון של המחאה זכה גולדברג זכה לראיון בתוכנית "שש עם עודד בן עמי" בערוץ 12, ולמחרת בגלי צה"ל. בראיון הקצר בערוץ 12, אחרי שבן עמי ראיין את אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר, על משבר האנרגיה באירופה (אף מילה על משבר האקלים), גולדברג סיפר על המחאה. בתוכנית הקדישו לאייטם שלוש דקות.

ד"ר גולדברג הוא רופא פריון, וככזה הוא טוען שהאחריות שלו היא לא רק להביא ילדים לעולם אלא גם לדאוג לרווחתם לאורך שנות חייהם. הוא החל לפעול בתחום האקלים לפני כמה שנים, בעקבות שריפה שהתפשטה בשל החום והיובש והעירה אותו מחיי הנוחות. משם, כדבריו, התחיל בדיאטה: הפך לצמחוני וכמעט טבעוני, הפחית בקניות ובטיסות, והחל לפעול במסגרת תנועת המרד בהכחדה, שהוא מרצה, מפיק קמפיינים, מארגן ומשתתף בהפגנות ועוד.

אבל כל זה נותר בתחומי דף הפייסבוק של הרופא השובת. המסר הקצר הזה היה ארוך מדי בשביל הדקות הספורות שהוקצבו לשביתה בתוכנית, וארוך הרבה יותר מדי בשביל אפס דקות הסיקור בכלי התקשורת הגדולים האחרים

בדף הפייסבוק שלו, במענה לתהייה המתבקשת בדבר הצעד החריף של שביתת רעב שבו בחר, כתב גולדברג: "אני לא יכול לשקר לעצמי בנושא האקלים. המצב דרמטי וקיצוני, אבל נשאר חלון צר לשנות את המצב לפני נקודת האל חזור".

בן עמי שאל את ד"ר גולדברג מה הוא דורש מהממשלה. הנה נוסח ההכרזה הפומבית שהציע ד"ר גולדברג לראש הממשלה לפיד: "לאחר שהתייעצתי והקשבתי למדעני האקלים הטובים בארץ, הבנתי כמה משבר האקלים חמור, הבנתי שמשבר האקלים כאן והבנתי שחייבים לפעול עכשיו כי פעולה בשנה הבאה תהיה מאוחרת מדי. אזרחי ישראל, משבר האקלים הוא המשבר החמור בתולדות האנושות. לא היה משבר כזה מעולם, ולכן עלינו לנקוט כל צעד אפשרי להפחית את עוצמתו ובמקביל להתכונן ברצינות לנזקיו.

"ישראל תוביל את העולם בצמצום פליטות, יש לנו שמש בשפע, חייבים להיגמל מדלקים פוסיליים. זה דורש המון, אבל אנחנו יכולים לעשות זאת. 2050 זה מאוחר מדי, נפעל לאיפוס פליטות כבר ב-2030. זו משימה לאומית, אם ישראל תראה לעולם שאפשר, גם אחרים יעשו זאת. ישראל אומנם קטנה אבל חשובה. אני מתכוון לדרוש ממנהיגי העולם גם לצמצם פליטות כי הפליטות שלהן משפיעות על עתיד ילדינו. אנחנו לא יכולים לדרוש מכל העולם לצמצם פליטות ולא לעשות כלום בנושא. זו חובתנו המוסרית למען ילדינו, ולמען עתיד ילדינו אני אעשה הכל".

אבל כל זה נותר בתחומי דף הפייסבוק של הרופא השובת. המסר הקצר הזה היה ארוך מדי בשביל הדקות הספורות שהוקצבו לשביתה (בדקה ה-26), וארוך הרבה יותר מדי בשביל אפס דקות הסיקור בכלי התקשורת הגדולים האחרים. יש להם זמן לכתבות ארוכות על טיסות לחו"ל, קניות לחג ומתכונים. בין לבין, כדי למרק את המצפון, יש להם גם רגע לספר על רופא ששובת רעב.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)