הערת אגב שכללה שרון שפורר בכתבה שפרסמה באתר "המקום הכי חם בגיהנום" הביאה לכך שבית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קבע כי הכתבת והאתר הטעו את הקוראים ואף גרמו "נזק לאמינות התקשורת בעיני הציבור". זו החלטה נדירה יחסית של בית-הדין לאתיקה, לא רק משום הביקורת החריפה בגין משפט בודד, אלא מעצם העבודה שניתנה החלטה. בשנים האחרונות, בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות כמעט חדל לתפקד.
שפורר ומו"לית "המקום" עינת פישביין דוחות את החלטת בית-הדין, טוענות כי עצם הדיון בתלונה נועד להשפלת נשים והבהירו כי לא ימלאו את דרישת מועצת העיתונות לשנות את נוסח הכתבה. למועצת העיתונות אין סמכות לאלץ את "המקום" לשנות את נוסח הכתבה, כיוון שהאתר אינו חבר במועצה. למעשה, גם חברים ותיקים ומכובדים במועצה כמו עיתון "הארץ" אינם ממלאים את הוראות בית-הדין לאתיקה כשאינם חפצים בכך, והמועצה אינה נוקטת נגדם באמצעים.
לפני כשנה, כששפורר עדיין כתבה ל"מקום הכי חם בגיהנום", היא פרסמה כתבה נרחבת תחת הכותרת "הפורנו ה'פמיניסטי' של גילי מוסינזון". בעומק הכתבה, שמחזיקה כ-5,000 מילה, שיבצה משפט בודד לפיו סרט הפורנו שיצר מוסינזון "מעלה בעיקר אסוציאציות של קבוצת ישראלים אונסים תיירת בקפריסין", כשהיא רומזת לפרשה משנת 2019 שבה הגישה תיירת בריטית תלונה במשטרה המקומית בטענה שנאנסה בידי קבוצת ישראלים (המילה "קפריסין" אינה נמצאת כעת בטקסט של שפורר).
הכתבה של שפורר פורסמה לאחר שהבריטית הורשעה בעבירה של הטעיית הציבור ונקבע כי בדתה את תלונתה, אך גם לאחר שגורמים רבים ובהם ממשלת בריטניה העלו ספקות לגבי ההליך המשפטי בקפריסין ואף לאחר שהצעירה עצמה הגישה ערעור על הרשעתה. לדבריה, חתמה על הודאה בהגשת תלונת שווא בסיום חקירה בת שבע שעות במשטרת קפריסין במהלכן לא ראתה מתורגמן לא הורשתה לפגוש עורך-דין, והיתה שרויה עדיין בפוסט-טראומה מהאונס. עם זאת, הפרסום של שפורר אירע כמה חודשים לפני שבית-המשפט בקפריסין קיבל את הערעור של התיירת וביטל את הרשעתה בהטעיית הציבור.
בעקבות הפרסום ב"המקום" פנה האזרח משה דיין אל שפורר והאתר ודרש מהם להתנצל. משלא קיבל תשובה התלונן במועצת העיתונות.
"אין מדובר בדבר של מה בכך", טען דיין בתלונתו. "קבוצת ישראלים נחשדו באחת העבירות הקשות והבזויות בספר החוקים של כל מדינה דמוקרטית – עבירת האינוס. דמם הותר ונשפך לחלוטין בזמנו כשהיו במעמד של חשודים עוד לפני שהחקירה הסתיימה ונתגלו כל העובדות, והם עברו משפט שדה. למן הרגע שהם נוקו לחלוטין מהחשד לאונס... ואילו המתלוננת השקרנית הורשעה בגין תלונת שווא – הרי שעיתונאית הגונה המעלה פרשה זו צריכה לציין ולא להשמיט נתונים עובדתיים מהותיים אלו, ולא לזרות חול בעיני קוראיה ולצרוב בתודעתם עובדות כוזבות ובאופן מוטה ומגמתי".
"אין בכוונתי להתנצל בשום אופן על מה שכתבתי וההחלטה מגוחכת בעיניי", כתבה שפורר למועצת העיתונות במענה לתלונה. "לא אומר שאין תלונתו של האיש הזה [משה דיין] מעוררת מחשבה. היא אכן מעניינת ואקח אותה לתשומת ליבי, ואולי (אולי!) אבחר לכתוב אחרת בעתיד בעניינים כאלו, אבל מכאן ועד לטעון כי מדובר בסוגיה שראויה לדיון בהיבט האתי שלה על ידי מועצת העיתונות – זה מגוחך בעיניי. בטח ובטח לקבוע שעליי להתנצל תמורת גניזת התלונה.
"כתבתי", הוסיפה שפורר, "שהסרטון מעורר אסוציאציה. זו האסוציאציה שהתעוררה אצלי. לא נקבתי בפרשה ספציפית. ובטח לא בחשודים ספציפיים. אפשר לטעון כלפיי שמדובר בטיעונים מיתממים. יש בזה משהו נוכח העובדה שאכן חשבתי בעצמי על פרשת קפריסין. אבל בוודאי שאין מדובר בהפרה של כל סעיף אתיקה, שכן אין באמירה הזו התייחסות לכל פרשה כלשהי, ואף לא עובדה אחת שיכולה להתכתב עם פרשה מסוימת".
בבית-הדין לאתיקה החליטו לדון בנושא והזמינו את הצדדים, אך זמן קצר לפני תחילת הדיון הודיעה מו"לית "המקום" פישביין כי אין בכוונתה להגיע. "התלונה הינה מופרכת ולא ראויה להתייחסות", מסרה לבית-הדין. "מעולם לא הוכח ש'לא היה אונס בקפריסין'. מותר לכתבת להשתמש בדימוי שבחרה [...] לא נוכל לשתף פעולה עם הליך שתכליתו להמשיך בהשפלת נשים".
בכל זאת דן בית-הדין לאתיקה בתלונה, במעמד צד אחד, וקיבל אותה. הרכב הדנים בתלונה כלל את היו"ר עמוס נבו, לצד אורה עריף-כץ ורמי יצהר.
"לדברי התובע, העיתונאית הנתבעת הפרה את כללי האתיקה בכך, שייחסה לצעירים הישראלים אונס, שעה שבית המשפט בקפריסין הרשיע את התיירת בעדות שקר על שבדתה את סיפור האונס, והצעירים שוחררו לביתם", כתבו חברי בית-הדין. "זה המידע שעמד בפני העיתונאית בשעת פרסום הכתבה שלה. מדובר במידע רשמי נתון, בזמן נתון, ועל סמך המידע הזה בלבד הוגשה התלונה. השאלה, האם העיתונאית הפרה את תקנון האתיקה יכולה להתברר אך ורק על בסיס המידע הזה, ולא לפי מידע שפורסם לאחר פרסום הכתבה.
"אם נחזור לתלונתו של מר דיין, הרי שבעת פרסום הכתבה, כמו גם בעת הדיון בבית הדין לאתיקה, ובטרם הוגש הערעור של הצעירה על פסיקת בית הדין הקפריסאי, נראו עובדות המקרה ברורות".
סעיף 3 של תקנון האתיקה, הזכירו חברי בית-הדין, מורה לעיתונאים להקפיד על "דיוק, אמינות ושלמות המידע, ובכלל זה במאמרי דעה".
"לאור בדיקת העובדות, ולנוכח סירובה של הנילונה לאזכר את פסיקת בית-המשפט הקפריסאי גם לאחר שהתבקשה לעשות זאת, הגענו למסקנה, כי שפורר הפרה את הכלל החשוב הזה, שהוא תנאי בסיסי לקיומה של תקשורת הגונה ואמינה", כתבו.
לפי בית-הדין לאתיקה, "כלי תקשורת יכול לבקר" את הפסיקה שנתן בית-המשפט בקפריסין, "או לקבוע שהפסיקה גרמה עוול, אבל הוא לא יכול להכחיש אותה, להתעלם ממנה וליצור פסיקה משלו שנוחה לו ומתעלמת מהמציאות".
עוד קבעו חברי בית-הדין כי "גם אם מדובר ב'אסוציאציה', כדבריה של שפורר, או בהבעת דעה, היה עליה להציג את התמונה המלאה: כלומר, לפרסם את פסיקת בית-המשפט בקפריסין. זאת ועוד, סירובה לעשות כן לאחר שנתבקשה מחמיר את ממד ההפרה של תקנון האתיקה. טענתה של שפורר, כי 'לא נקבתי בפרשה ספציפית. ובטח לא בחשודים ספציפיים' – היא בהחלט היתממות. די במילים 'קבוצת ישראלים אונסים תיירת בקפריסין' כדי להזכיר לקוראים את הפרשה הספציפית הזו, שבזמנה זכתה להד תקשורתי נרחב בישראל, בקפריסין ובבריטניה. בכך גרמה שפורר נזק לאמינות התקשורת בעיני הציבור, וגם טפלה אשמה על הישראלים ששוחררו באותה עת ללא כל אשמה".
לפיכך החליט בית-הדין לקבל את התלונה ולבקש משפורר וממערכת "המקום הכי חם בגיהינום" "לדאוג להעמיד דברים על דיוקם בהקשר של הכתבה האמורה במועד פרסומה, ולפרסם באתר את החלטת בית-הדין במלואה".
מו"ל "המקום הכי חם בגיהנום" פישביין מסרה ל"העין השביעית": "לפני שניגשים לסוגיות נעלות כמו אתיקה כדאי להתחיל עם הבנת הנקרא. אין בפרסום של 'המקום' שום עבירה על כללי האתיקה וכמו שהבטחתי מראש אין לנו כוונה להתייחס להחלטת המועצה".
משפורר טרם נמסרה תגובה.
* * *