אלי ציפורי הגיש בעצמו לבית המשפט מסמכים שכעת הוא תובע בגין פרסומם הפומבי. מסמכים אלו, ואחרים בגינם הוא תובע, הוגשו במסגרת הליכים פומביים ופתוחים לציבור, שציפורי מעולם לא ביקש לקיים אותם בדלתיים סגורות או לחסות את תוכנם. כך טוענת הנהלת בתי המשפט בכתב הגנה שהגישה בתביעת ציפורי.

הנהלת בתי המשפט מסבירה גם בכתב ההגנה כי לטענה של ציפורי על כך שהיא "מדליפה" מסמכים לעיתונאים אין שום בסיס, וכי מסמכים משפטיים מהליכים שאין עליהם חיסיון זמינים לכל עיתונאי בעל היתר עיון כללי.

כתב ההגנה קובע גם כי טענת ציפורי בכתב התביעה (שהוא עצמו פירסם בעבר כי היא שקרית), לפיה בעלי היתר עיון אינם יכולים לעיין בתצהירים משפטיים במערכת "נט המשפט", כלל אינה נכונה. ציפורי הסתמך על שורה במכתב שקיבל מהנהלת בתי-המשפט, שכתב ההגנה מוסר כי היתה שגויה.

הנהלת בתי המשפט מזכירה כי "העיקרון החל בכל הנוגע לקיומם של הליכים משפטיים הוא 'עקרון פומביות הדיון'", ומצטטת מפסיקת ביהמ"ש העליון לפיה: "פומביות הדיון פוגעת במהותה בפרטיות המתדיינים ולעיתים קרובות בפרטיות העדים, אך כלל, הזכות לפרטיות - הגם שהיא זכות יסוד - נסוגה מפני עיקרון הפומביות".

"בית המשפט העליון עמד לא אחת על חשיבות שמירת עיקרון פומביות הדיון, בשל שלושה רציונלים מרכזיים - זכות הציבור לדעת, שיפור איכות ההחלטה הניתנת בסוף ההליך, ואמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרט", מוסיף כתב ההגנה של הנהלת בתי המשפט, המצטט גם מהפסיקה שניתנה בתיק האגודה לזכויות האזרח נגד שר המשפטים, שעיצבה את המצע המשפטי להיתר העיון:

"זכות העיון הינה נגזרת של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, והיא אחת הערובות למימוש עיקרון זה. לשם הגשמתם של הרציונלים העומדים בבסיס עיקרון פומביות הדיון, עלינו להכיר בזכות העיון כנגזרת שלו. לפיכך, עלינו להכיר בכך שהכלל הרחב הינו שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט".

שקר גס

בחודש מרץ 2022 הגישו אלי ציפורי ובת זוגו בתיה תביעת עתק בסך מיליון שקלים נגד שורת עיתונאים וארגונים, תשעה סך הכל, כולל עמותת "העין השביעית" ונגד עמותת "שקוף", המפעילה את אתר "העין השביעית". התובעים טענו כי הנתבעים פרסמו עליהם לשון הרע והפרו את פרטיותם, בעיקר סביב פרסום כביכול של מסמכים רפואיים שהגיש ציפורי בהליך אחר.

אחת הנתבעות בתביעת הזוג ציפורי, שהוגש באמצעות עו"ד עדי בן-חור, היא הנהלת בתי המשפט. ציפורי טען כי היא "הנושאת העיקרית להתנהלות שאר הנתבעים בהליך זה, אם במחדל ואם במכוון". לדבריו, הנהלת בתי-המשפט הפרה את חובת הזהירות שלה כמנהלת מאגר מידע ואפשרה לנתבעים האחרים לעיין במידע רפואי על אודותיו בין היתר באמצעות גישה לתיקיית התצהירים שבאתר נט-המשפט.

ציפורי טען בתביעתו כי חלק מהפרסומים שעומדים במוקד תביעתו אינם חוקיים, כיוון שהם כוללים ציטוטים מתצהירים שהוגשו בהליכים קודמים שהיה צד להם. לפי ציפורי, לא אמורה להיות לעיתונאים גישה לתצהירים במערכת נט-המשפט. כדי לגבות טענה זו הציג ציפורי תשובה שכתבה לו נטלי אמסלם, מבקרת מחוז דרום בהנהלת בתי-המשפט, במענה לתלונה שהגיש. לפי אמסלם, "בעל היתר עיון עיתונאי אינו יכול לצפות בתיקיית תצהירים במערכת 'נט-המשפט'".

קביעה זו, כפי שיודע כל עיתונאי בעל היתר עיון לצפייה במערכת המקוונת של הנהלת בתי-המשפט, היא שגויה. עיתונאים בעלי היתרי עיון יכולים לעיין בתיקיית התצהירים בכל התיקים הפתוחים בפניהם. גם ציפורי עצמו מודע לכך. בלשונו, כפי שכתב בעצמו בבלוג שלו ביולי שעבר, מדובר ב"שקר גס".

כעת מכחישה זאת גם הנהלת בתי-המשפט. "יובהר כבר כעת כי לאחר בדיקה עולה כי נפלה טעות במכתב המענה, וכי לעיתונאים בעלי היתר עיון כללי קיימת גישה לתיקיית תצהירים", נכתב בכתב ההגנה שהגישה הנהלת בתי-המשפט באמצעות עו"ד סיוון דיין מפרקליטות מחוז ת"א.

עוד מזכירה הנהלת בתי-המשפט כי כל צד בהליך רשאי להגיש בקשה לחסות מסמכים, ואם זו מאושרת על-ידי ביהמ"ש הרי שלעיתונאים אין גישה אליהם. אלא שציפורי "לא ביקש באיזה תיק מארבעת התיקים, מושא התביעה, יסווג כחסוי לציבור, או לחסות מסמכים מתוכו". לא זו אף זו, בהנהלת בתי-המשפט מדגישים כי חלק מהמסמכים שבמוקד התביעה "הוגשו על ידי התובע עצמו" מבלי שעתר לקיום דיון בדלתיים סגורות או ביקש לחסותם. "משלא עשה כן התובע, יש לראותו כמי שוויתר על חיסיון המסמכים", נטען.

כתב ההגנה טוען כי מי שנושא באחריות לנזק שנגרם לתובעים לטענתם מפרסום המסמכים, הוא הם עצמם: "אף בהליך דנן, לא ביקשו התובעים לדון בעניינם בדלתיים סגורות או לחסות מסמכים, שלשיטתם, אמורים היו להיות חסויים. משלא ביקש התובע עצמו בהליכים להם היה צד לחסות מסמכים,שלטענתו הינם חסויים, הרי שיש ליחס לתובע אשם תורם מלא ו/או ניכר לפגיעה ו/או לנזק הנטענים והמוכחשים".

עוד טוענת הנהלת בתי-המשפט כי ככל שהופרה פרטיותם של בני-הזוג ציפורי בשל פרסום מידע שאותר במערכת נט-המשפט, הרי שהאחריות לכך היא על העיתונאים המפרסמים, ולא עליה.

"הנתבעת לא התרשלה ו/או לא הפרה כל זכות מזכויות התובעים", טוענת הנהלת בתי-המשפט. "מערכת 'נט המשפט' רשומה כמאגר מידע בהתאם לחוק והיא מנוהלת בהתאם לדין". בהנהלת בתי-המשפט מבקשים מביהמ"ש לדחות את התביעה של בני-הזוג ציפורי נגדם על הסף, ולחילופין לדחותה לגופה, ולחייבם בהוצאות המשפט.

16378-03-22