העיתונאי חיים לוינסון הגיש כתב הגנה בתביעת הדיבה של אלי ציפורי, מגיש תוכנית בתחנת "גלי ישראל" ופעיל בולט של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו המרבה לפרסם ברשתות החברתיות. לוינסון הגיש גם תביעה שכנגד, על סך 200 אלף שקלים, בגין שורה של ציוצים מכפישים שפירסם נגדו ציפורי.

לוינסון, המיוצג ע"י עו"ד ליעד ורצהיזר, טוען כי התביעה שהגיש ציפורי היא "תביעה קנטרנית וטורדנית, משוללת יסוד משפטי, המקבצת יחדיו, באופן מאולץ ומלאכותי, אירועים ונתבעים שונים, ללא כל קשר עובדתי או משפטי ביניהם, וכל כולה ניסיון פסול ומגושם להתעשר על חשבון הנתבע והנתבעים האחרים".

לפי כתב ההגנה, מדובר בתביעה שנוסחה באופן מרושל, לא פירטה כנדרש את הפרסומים מושאי התביעה או את העילות לסכומי הפיצוי הנדרשים.

את התביעה, על סך מיליון שקל, הגישו אלי ציפורי ובת זוגו בחודש מרץ השנה, נגד שורת עיתונאים וארגונים, תשעה סך הכל, כולל עמותת "העין השביעית" ועמותת "שקוף", המפעילה את אתר "העין השביעית". התובעים טענו כי מגיע להם פיצוי בעיקר בגין פגיעה בפרטיותם והוצאת דיבתם.

ציפורי, מוסיף כתב ההגנה, "ידוע בסגנונו המתלהם והאלים ובלשונו המשתלחת, בעיקר כלפי עיתונאים, פוליטיקאים ופרקליטים מתיקי נתניהו"

ציפורי התייחס לציוץ שצייץ לוינסון בחודש ינואר 2021, בו הזכיר "חוות דעת רפואיות בעניינו של ציפורי" וכתב "אנחנו כחברה נמדדים גם ביחס לאנשים שמתמודדים עם מצבים לא פשוטים".​ בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד עדי בן-חור, נטען כלפי לוינסון בין היתר כי מלבד הציוץ הזה הוא גם פרסם ציוץ שכלל קטע מתצהיר שהגישה ניצה כהן, מזכירתו לשעבר של ציפורי ב"גלובס" בעת שהיה סגן העורך, במסגרת תביעה שלו נגד המוסד לביטוח לאומי.

ציפורי טען בתביעתו כי הציוצים של לוינסון ביקשו לצייר אותו "כמשוגע וגנב" וכי לוינסון פגע בפרטיותו עת פרסם קטע מתצהיר שלדבריו כלל לא אמורה להיות לו גישה אליו. כדי לגבות טענה זו מציג ציפורי תשובה שכתבה לו נטלי אמסלם, מבקרת מחוז דרום בהנהלת בתי-המשפט, במענה לתלונה שהגיש. לפי אמסלם, "בעל היתר עיון עיתונאי אינו יכול לצפות בתיקיית תצהירים במערכת 'נט-המשפט'".

קביעה זו, כפי שיודע כל עיתונאי בעל היתר עיון לצפייה במערכת המקוונת של הנהלת בתי-המשפט, היא שגויה. עיתונאים בעלי היתרי עיון יכולים לעיין בתיקיית התצהירים בכל התיקים הפתוחים בפניהם. גם ציפורי עצמו מודע לכך. בלשונו, כפי שכתב בעצמו בבלוג שלו ביולי שעבר, מדובר ב"שקר גס".

בכתב ההגנה שהגיש לוינסון נטען כי תביעתו של ציפורי מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט וכי יש למחוק אותה על הסף. לפי כתב ההגנה, ציפורי "משתמש באצטלה של 'הליך שיפוטי' על מנת להתבטא באופן בו אפילו הוא מעולם לא היה מעז". כתב ההגנה טוען גם כי "לא ברור מדוע שורבבה" בתיה ציפורי, אשתו של ציפורי, לכתב התביעה, מאחר שלוינסון מעולם לא התייחס אליה בשום צורה.

מתוך כתב ההגנה של חיים לוינסון

מתוך כתב ההגנה

לגופן של טענות התביעה טוען לוינסון כי הפרסומים שלו אינם עולים לכדי לשון הרע וכי לא הפרו את פרטיותו של ציפורי. לדבריו, אין לבוא אליו בטענות על הפרת פרטיות כשפרסם ברבים התייחסות לתביעה של ציפורי נגד הביטוח הלאומי שעה שציפורי עצמו ניהל את ההליך המשפטי הזה מבלי שעתר לחיסיונו, ואף הגדיל בעצמו פי כמה את תפוצת הפרסומים על אודותיו.

אשר לציוץ שכלל חלק מתצהיר מזכירתו של ציפורי, לוינסון טוען כי לא מדובר בלשון הרע ואף לא בפגיעה בפרטיות, בין היתר משום שמדובר בהליך שהתנהל בדלתיים פתוחות ומשום שבפסק-הדין בהליך התייחס בית-המשפט לאירוע שבגינו הגיש ציפורי את התביעה נגד הביטוח הלאומי, תוך ציטוט מהתצהיר שבו ציפורי כותב כיצד הרגיש לחץ בעבודתו ב"גלובס" עד כדי "התפרצויות כעס", כמו גם "סחרור ואיבוד עשתונות". חוק איסור לשון הרע, מזכיר לוינסון, מקנה הגנה מוחלטת על דיווח נכון והוגן בדבר הליכים משפטיים.

בנוסף, לוינסון מכחיש כי באחד הציוצים בגינם נתבע ייחס לציפורי "מצב נפשי" מעורער אלא כל שעשה היה לייחס לו "מצב רפואי כלשהו".

להכפיש, לגדף ולהשמיץ

לפי כתב ההגנה, ציפורי "אמנם מגדיר עצמו, בחשבון הטוויטר שלו, כ'עיתונאי חוקר מזה 36 שנה', אולם בשנים האחרונות הוא עוסק בעיקר ב'סיקור' מגמתי של משפט נתניהו, אותו הוא מגדיר כ'תפירת תיקים' וכ'ניסיון הפיכה שלטונית', כאשר כל גורם בצדו השני של המתרס – החל בראשון עדי התביעה וכלה באחרון החברים בצוות התביעה – מהווה מטרה להשתלחות בוטה, כפייתית ומשוללת רסן מצדו.

"כך, למשל, בימים האחרונים עסוק התובע בהכפשתה השיטתית של הדס קליין, המעידה מטעם התביעה ב'תיק 1000'. לאחרונה פורסם אף כי קליין הגישה תלונה נגד התובע, לאחר שפרסם תצלום של ביתה, בו ניתן לראות את כתובתה".

ציפורי, מוסיף כתב ההגנה, "ידוע בסגנונו המתלהם והאלים ובלשונו המשתלחת, בעיקר כלפי עיתונאים, פוליטיקאים ופרקליטים מתיקי נתניהו. כך, למשל, מכנה התובע את כתב המשפט אביעד גליקמן 'דליפמן', את ערוץ 12 הוא מכנה 'אלג'זירה 12', את צוות התביעה במשפט נתניהו הוא מכנה 'התופרים' ועוד. התובע אף אינו מהסס להפיץ כזבים מוחלטים במסווה של 'ידיעות' חדשותיות. כך, למשל, לאחרונה 'דיווח' כי יחידת להב 433 פתחה בחקירה נגד אביעד גליקמן בעקבות איומים על עד המדינה שלמה פילבר, אירוע שלא היה ולא נברא.

העיתונאים אביעד גליקמן ואלי ציפורי בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

העיתונאים אביעד גליקמן ואלי ציפורי (משמאל) בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

"הפרסומים מושא כתב התביעה נעשו לאחר תקופה ממושכת במהלכה נהג התובע להכפיש, לגדף ולהשמיץ את הנתבע בפלטפורמות שונות, פעמים רבות בליווי תמונת תקריב בלתי מחמיאה (פרקטיקה קבועה של התובע). נדמה שהתובע, מסיבות השמורות עמו, שם לו למטרה להטריד את הנתבע, והוא עושה זאת בשיטתיות ובכפייתיות. התובע כינה את הנתבע , בין היתר: 'גזען מטונף', 'אנרכיסט מטורלל', 'ליצן חסר כישורים', 'משרת' (של היועמ"ש לממשלה), 'קרנף התשקורת שמועל בתפקידו ומסתיר את פשעי מנדלבליט ואשכנזי', 'לקקן', 'תמצית הריקבון בתשקורת', 'כלומניק', 'חלאה', 'בטלן', 'מפלצת רשע וליקוקים', 'יצור מתועב', 'שרלטן', 'עלוב נפש' ועוד כהנה וכהנה 'פניני לשון'".

כתב ההגנה מדגיש כי ההכפשות של ציפורי כלפי לוינסון התפרסמו לפני שלוינסון פירסם את הציוצים בגינם תבע אותו ציפורי וכי "בימים שקדמו לפרסומים הנ"ל, התובע לא חדל מלהטריד את הנתבע בכפייתיות של ממש". אם כן, כך כתב ההגנה, "דרושה מידה בלתי מבוטלת של ציניות מצד התובע בהגשת תביעה זו".

בשל הפרסומים האלה תובע לוינסון את ציפורי תביעה שכנגד. בתביעה שכנגד, גם כן באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, מונה לוינסון שמונה פרסומים בטוויטר, בין ה-8.10.2020 ועד ה-27.12.2020, שבהם ציפורי כינה אותו, בין היתר, "גזען", "אנרכיסט מטורלל", "ג'יהאדיסט של גזענות ואפרטהייד", "תמצית כל הריקבון בתשקורת", "חסר כל כישורים", "חסר כל הישגים", "לקקן סדרתי", אדם שמקיים יחסי "תן וקח עם הפרקליטות, חלקם פליליים", "חלק ממערך חיסולי החשבונות, תפירת התיקים והסיכולים הממוקדים של 'הארץ דה מרקר'", ו"מפלצת רשע וליקוקים".

מלבד לוינסון הגיש גם נתבע נוסף בהליך, עקיבא נוביק, תביעה נגדית נגד ציפורי, בשל עשרות ציוצים מכפישים שציפורי פירסם נגדו. נתבע אחר, אבישי גרינצייג, הגיש גם הוא כתב הגנה. גרינצייג טוען כי לציפורי ואשתו אין כלל עילת תביעה, כי כתב התביעה מרושל ולא מנומק, וכי כל מטרתו של ציפורי היא לאיים עליו.

16378-03-22