נאסרללה שוב מפזר איומים לפגיעה באסדות הגז של ישראל ואף מבצע מהלך מתריס כלפי אסדת כריש. המיקום האופטימלי עבור אסדות הגז של ישראל היווה מקור לחילוקי דעות עזים בעשור הקודם בין הציבור לממשלה, בין הזכייניות לממשלה ובין ארגוני הסביבה לבין עצמם. מה למדנו מאז?

בתחילת החודש הקודם יירט צה"ל שלושה כטב"מים ששיגר חיזבאללה ועשו דרכם לאסדת כריש - אחד מהאוויר ושניים מהים - בשיגור מבצעי מוצלח ראשון של טילי ה"ברק 1" מספינת "סער 5", כך על פי הדיווחים. מילים רבות נכתבו על הסיבות להסלמה ולא בכך נעסוק במאמר זה. יחד עם זאת, צה"ל הוכיח באירוע זה את יכולתו להגן על נכסי גז הממוקמים במים הכלכליים של ישראל (קרי - מעבר למים הטריטוריאליים שלה, מרחק של כ-22 ק"מ ויותר מקו החוף הישראלי), מה שמחזיר אותנו לדיון עיקש שהתקיים משך שנים בהקשר למיקום העדיף של האסדות מבחינה ביטחונית, על מנת להגן על נכסי הגז של ישראל.

המאבק על מיקומה של אסדת הגז לוויתן הרים ראש בחודש מאי 2017. כזכור, נובל אנרג'י (שמאז נמכרה לחברת שברון) וקבוצת דלק תכננו למקם אסדה צפה לטיפול בגז מעל המאגר - במרחק של כ-120 ק"מ מחופי ישראל. נובל ודלק שקדו על-כך כשנתיים ואף הוציאו ממון רב לצורך זה. מיד לאחר שבג"צ הדף עתירה כנגד תכנית המתאר 37 ח', המאפשרת הקמת אסדות גז בסמיכות לחופי ישראל, הגישה נובל אנרג'י למשרד האנרגיה בקשה שהמניע לה טרם הובהר עד היום, לקדם את אסדת הגז האמורה אל עבר החוף. תכנית זו אושרה על ידי משרד האנרגיה באפריל 2016.

אסדת תמר (צילום: משה שי)

על אף שנובל אנרג'י תכננה להקים את האסדה מעל המאגר כאסדה צפה (מסוג FPSO), ועל אף שהיו לכך תקדימים רבים במים עמוקים בעולם, ראש צוות התכנון של תוכנית המתאר אמר ב-2013: "פתרון של אניית FPSO אינו ישים היות וההספק המירבי שלה הוא רק כחמישית מהיקף המתקן המוצע", כלומר, כ-2.4 מיליארד מ"ק (BCM) בלבד. גם משרד האנרגיה השתמש לא אחת בטיעון זה.

בסוף חודש אוגוסט 2017, מספר חודשים לאחר פרוץ המחאה העזה בהקשר למיקום אסדת לוויתן, אישר משרד האנרגיה לחברה היוונית-בריטית אנרג'יאן, שרכשה מקבוצת דלק את הזכויות במאגרים "כריש" ו"תנין", להקים אסדה צפה לטיפול בגז מעל המאגרים, במרחק של כ-80 ק"מ מהחוף. אסדה זו עומדת להפוך מבצעית בחודשים הקרובים וכבר ניצבת במקומה החל מתחילת חודש יוני השנה.

אסדת "כריש" יכולה לטפל ב-BCM8 של גז בשנה, פי 3.33 ביחס להערכות מתכנני תכנית המתאר הנזכרות מעלה, שהתחוורו מהר מאד כשגויות. עוד הסתבר שמשרד האנרגיה יכול מחד לקרב אסדה אחת אל החוף, ובמקביל לאשר אסדה אחרת מרוחקת, במודל אותו הצענו אנו, "שומרי הבית".

השיקול הביטחוני

לאחר שטיעון ההספק המוגבל של אסדה צפה קרס, אימצו בכירי משרד האנרגיה את הטיעון הביטחוני - קל יותר להגן על אסדה קרובת חוף. כך אמר שאול מרידור, מנכ"ל המשרד דאז. כך אמר לימים מחליפו, אודי אדירי. וכך אמר שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ.

אם צודקים בדבריהם בכירי משרד האנרגיה, מדוע נרכשו ארבע ספינות הטילים הגדולות שיועדו להגנה על נכסי הגז של ישראל במים הכלכליים? בנוסף, תכתובת שהגיעה לידינו, בין לשכת שר האנרגיה דאז שטייניץ ללשכת הרמטכ"ל, בשיאו של המאבק בחודש יולי 2018, מוכיחה כי באותה עת לא הייתה בידי השר חוות דעת צה"לית כתובה הממליצה על קירוב אסדת לוויתן לחוף.

הטיעון בו נקט המשרד, לפיו אסדת לוויתן היא "אסטרטגית" לישראל  מבחינת ההתייחסות הביטחונית, לעומת אסדת "כריש", קורס אל מול העובדה כי אסדת "כריש" (המפיקה גם את הגז ממאגר "תנין"), היא זו שתספק את הגז לצרכי משק האנרגיה הישראלי, ואילו מרבית הגז במאגר "לוויתן" מיועד לייצוא. כך על פי עמדת משרד האנרגיה עצמו.

רה"מ בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ מצטלמים על אסדת הגז לוויתן, 31.1.2019 (צילום: מארק ישראל סלם)

לא מעט התבטאויות של בכירים במערכת הביטחון מוכיחים כי השיקול הביטחוני שמשרד האנרגיה השתמש בו כדי להצדיק את מיקום אסדת "לוויתן", הוא לא יותר מתירוץ.

האלוף במיל' יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל עד לחודש מאי 2017 - יותר משנה לאחר שמשרד האנרגיה הורה לקרב את אסדת לוויתן אל החוף - טען כי במועד תום תפקידו "הנחת העבודה של צה"ל הייתה כי אסדת לוויתן תמוקם מעל מאגר הגז בעומק הים".

שייקה שצברגר, לשעבר מהנדס מחקר ראשי של מנהלת טילי אויר שטח וסמנכ"ל חטיבת טילים ברפא"ל, כתב בחוות דעת ביטחונית שהוזמנה על-ידי "שומרי הבית" כי לאויבינו "יש כיום את היכולות לפגוע באמצעות התקפת טילים באסדת לוויתן במיקומה בקרבת החוף".

מפקד חיל הים  לשעבר, האלוף מיל' מיכה רם ז"ל, וקצין המודיעין שלו, קבעו כי קיימים "יתרונות לטיפול בגז הטבעי בעומק הים, בסמוך לאזור ההפקה, מנקודת ראות צבאית".

פרופ' שאול חורב, לשעבר סגן מפקד חיל הים, כתב בדו"ח ביטחוני שעקרונותיו נתמכו על-ידי ראש המל"ל לשעבר פרופ' עוזי ארד ומפקד חיל הים והשב"כ לשעבר עמי איילון, על "אפשרות להתפתחותן של תוצאות בעלות רמות חומרה גבוהות עד גבוהות מאוד במקרה של התממשות אירוע בלתי-רצוי בנכסים סמוכי חוף". במקרה כזה, כתב, "תהליך השיקום יהיה מורכב וממושך".

שר הביטחון יעלון אמר כי התקבלה החלטת קבינט להגן על אסדות הגז מעל המאגרים, שר הביטחון ליברמן אמר כי בתקופתו בנוגע לקירוב אסדת לוויתן לחוף

שר הביטחון בשנים 2013-2016, בוגי יעלון, אמר: "התקבלה החלטת קבינט מ- 2013 להגן על אסדות הגז מעל המאגרים. זו גם עמדתי הביטחונית". שר הביטחון בשנים 2016-2018, אביגדור ליברמן, אמר: "לא התקיים דיון ביטחוני במשרד הביטחון בתקופתי הנוגע לקירוב אסדת לוויתן".

תת-אלוף (מיל') שחר שוחט, סמנכ"ל בחטיבת ההגנה האווירית ברפאל, אמר ל"הארץ" בחודש שעבר כי: "תפיסת ההגנה על המים הכלכליים מוכיחה את עצמה, כפי שהתברר בתקריות האחרונות". גם מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג התבטא ברוח דומה מספר פעמים, למשל כשאמר: "פיתחנו תפיסה מבצעית ייחודית להגנה על מרחב המים הכלכליים - תפיסה משולבת ורב מימדית. המטרה שלנו היא לנצל את העליונות הימית המלאה שלנו בגזרה. אנחנו נערכים לכל קשת האיומים האפשרית".

מערכת כיפת ברזל ימית מתקדמת מסוג "כיפת מגן" הופעלה השנה לראשונה על ספינת הסער 6, אחת מארבע הספינות שנזכרו מעלה ונרכשו לצורך ההגנה על אסדות הגז במים הכלכליים של ישראל.

נו, אז גם הטיעון הביטחוני, אותו נוהגים לשלוף במחוזותינו כל אימת שרוצים להחריש ויכוח, קרס בקול רעם גדול.

בפגישתנו בלשכתו באפריל 2018, הציע לי השר שטייניץ ש"שומרי הבית" יוותרו על דרישתם בנוגע לאסדת לוויתן, ובתמורה אסדות עתידיות ימוקמו הרחק מהחוף: "אם תפסיקו את המאבק, כל האסדות שתוקמנה מעתה תהיינה צפות מעל המאגר", אמר לי. כמובן שסירבתי, אך באמירה זו הבהיר שטייניץ כי אין באמת כל סיבה למקם אסדת גז בקרבת החוף וכי בקלות רבה, ללא כל דיון עומק רוחבי בממשלה, בהינד עפעף, הוא יכול להחליט למקם אסדה כאן או שם, כרצונו. שוב קרסו הטיעונים בזכות קירוב האסדה אל החוף.

השיקול הסביבתי

החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ואקו-אושן תמכו במיקומה הנוכחי של אסדת לוויתן ואילו צלול, מגמה ירוקה, גרינפיס וארגונים רבים אחרים תמכו בעמדות עמותת "שומרי הבית". הטיעונים המרכזיים של הארגונים בזכות קירוב האסדה אל החוף היו שיפור הרגולציה הסביבתית, שכן חוקי ישראל מתקיימים במלואם במים הטריטוריאליים של המדינה; שיפור הפיקוח והשקיפות ושיפור איכות האוויר. האם טיעונים אלה אכן התגשמו?

תחילה נספר לקוראים כי עוד בשנת 2013 השית המשרד להגנת הסביבה על אסדת "תמר" מגבלות על הזרמות שפכים למיניהם לים (היתר הזרמה). אסדת "תמר" ממוקמת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. איך עשה זאת המשרד אלמלא הייתה לו סמכות חוקית לכך? מעניין.

שופט בית-המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל)

שופט העליון יצחק עמית לא הסכים עם החברה להגנת הטבע בפסק הדין בבג"צ החברה להגנת הטבע כנגד תכנית הפיתוח של המאגרים "כריש" ו"תנין", וכתב כך: "יש ממש בטענת המדינה כי בכל הקשור לפיתוח תגליות הגז בשדות 'כריש' ו'תנין', קיים מארג של הסדרים מפורטים להגנה על הסביבה ורשתות של רגולציה סביבתית, מכוח שטרי החזקה והנחיות הממונה על הנפט. לכן, התיאור של העותרות כי קיים ואקום משפטי בתחומי המים הכלכליים, הוא מרחיק לכת". הבג"צ שהגישה החברה להגנת הטבע נדחה על הסף.

לאחר 7.5 שנים בהן פעלה אסדת "תמר" ללא היתר פליטה, ולאחר שעמותת "שומרי הבית" קצבה במכתב מיצוי הליכים מועד סופי (לאחר הליך שיתוף ציבור מקצועי שארך למעלה משנה), הנפיק המשרד להגנת הסביבה מגבלות לגבי החומרים והכמויות המותרות בפליטה לאוויר מהאסדה (היתר פליטה). האם שוב עבר המשרד על הדין בעשותו זאת עבור אסדה הממוקמת מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה? ודאי שלא.

כבר לא תופתעו לשמוע שגם אסדת "כריש" זכתה לאחרונה להיתר פליטה מהמשרד להגנת הסביבה, על אף שהיא ממוקמת כ- 80 ק"מ מן החוף. עמותת "שומרי הבית" השתתפה בהליך שיתוף הציבור באמצעות דו"ח מומחים שהגישה, ואף הצליחה לשפר את ההיתר לטובת הציבור והסביבה.

גם אם קיים קושי בהחלת דין כזה או אחר על אסדה מרוחקת, הרי שאין שום מניעה לערוך את תיקוני החקיקה הדרושים

גם אם, לצורך הדיון התיאורטי בלבד, קיים קושי בהחלת דין כזה או אחר על אסדה מרוחקת, הרי שאין שום מניעה לערוך את תיקוני החקיקה הדרושים. לסיכום, גם טיעון הרגולציה הסביבתית נפח את נשמתו.

ומה בדבר הפיקוח? כאן נציג טיעון נגדי - אסדת לוויתן אינה זוכה לפיקוח מספק על אף קרבתה אל החוף ולמרות מעל 100 תקלות ואירועי בטיחות בתוך שנתיים בלבד. המשרד להגנת הסביבה אינו מצליח לאכוף במלואם את היתרי הפליטה וההזרמה של "לוויתן". גם קנסות בהיקף של מיליוני שקלים שהשית המשרד על שברון, מפעילת האסדה, לא הועילו. כצפוי, שהרי קנסות בהיקף של כפרומיל מהכנסות הפרויקט השנתיות לא ממש מטרידים את שברון והיא מעדיפה לשלמם ולהמשיך לייצר מזומנים במלוא המרץ. שברון יודעת היטב כי אין כיום רגולטור בישראל שיכול להכניעה.

נותר הטיעון בדבר שיפור איכות האוויר. אלא שהוא כלל אינו רלוונטי לדיון וכבר הוכחנו בעבר כי אין כל קשר בין כניסת גז לחוף דור ב-2020, לבין סגירת תחנות כוח פחמיות בחדרה ב-2022. כצפוי - מועד סגירת התחנות הפחמיות נדחה ואפילו כיום עדיין אין תחנות כוח גזיות באתר "אורות רבין" של חברת החשמל. מלבד זאת, הזיהום מתחנות הכוח הפחמיות ממילא מוסע מזרחה ולא צפונה. עוד טיעון קרס.

בהקשר הזה כדאי להזכיר אירוע שפך ימי של חומרים מסוכנים מהאסדה, שהטריד מאד את עמותת "צלול" ובצדק רב. עמותת "שומרי הבית" הזמינה דו"ח מדעי עב כרס מחברת ייעוץ בינלאומית נודעת, שהריצה 3,200 הדמיות שונות ושמונה תרחישים ובחנה את ההשלכות של אירוע שפך ימי במספר מיקומים - מיקומה הנוכחי של אסדת לוויתן במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף, מיקום במרחק של 45 ק"מ מהחוף כפי שהציע פרופ' חורב וצידדו בו עמי אילון ועוזי ארד, ומיקום על פי התכנית המקורית - במרחק של 120 ק"מ מהחוף.

הדו"ח, שהינו המפורט מסוגו שנעשה עבור אסדת לוויתן, חורץ חד-משמעית: במקרה של שפך קונדנסט (נפט קל המופרד מהגז) מהאסדה, המיקום הנוכחי של אסדת לוויתן הוא האלטרנטיבה הגרועה ביותר. זאת למרות שאסדה צפה מסוג FPSO מכילה כמויות גדולות של קונדנסט בקרבה, הרבה יותר מאשר אסדת רגליים קרובת חוף, אלא שזה מתנדף בחלקו ונמהל בעמודת המים בחלקו האחר במקרה אירוע שפך, ורק קמצוץ ממנו מגיע אל החוף.

נכון, אם חס וחלילה נסארללה יממש את איומיו ביחס לאסדת "כריש" בהיותה פעילה, הנזק למרחב הימי ולביולוגיה הימית עלול להיות איום ונורא (ע"ע אירוע שפך הקונדנסט בים סין ב-2018), אך הוא כאין וכאפס לעומת הנזק שיכול להיגרם לחוף הישראלי המשמש לפנאי ומרגוע, למתקני ההתפלה המספקים קרוב ל-80% ממי השתיה שלנו, לבסיסי חיל הים, לנמלי ים אליהם נכנסים ומהם יוצאים כ-99% ממשקל הסחר הישראלי, לתחנות כוח פחמיות השואבות מי ים לצורך קירורן ועוד. כל אלו כמעט ולא ייפגעו במקרה של אסדה הרחוקה מהחוף.

על כל זה נאמר - סוף מעשה במחשבה תחילה. ואולי, אני מעלה כאן סברה בלתי נתפסת - אולי שוב האינטרסים הכלכליים של מעטים הכריעו את אלו הציבוריים, בכסות של שיקול ביטחוני?

יוני ספיר הוא יו"ר עמותת "שומרי הבית"