הדיון שיקיים בג"ץ בפרסום דיוני הממשלה על הקורונה יועבר בשידור חי באינטרנט - כך קבע אתמול (26.5) בית המשפט העליון. השופטים נעתרו לבקשה שהגישה עמותת "שקוף", שטענה כי חשיפת תמלילי הישיבות היא "סוגיה בעלת משמעות ציבורית חשובה", לאחר שהממשלה לא התנגדה לבקשה. הדיון צפוי להתקיים ביום שני הקרוב, 30.5, בשעה 15:00.
העתירה שתעמוד במוקד הדיון לא תוביל במישרין לחשיפת התמלילים, דבר שהממשלה מסרבת לעשות זה שנתיים, אבל היא עוסקת במחלוקת עקרונית שעשויה לסלול את הדרך לפרסומם: האם החיסיון הגורף שמטיל תקנון הממשלה על תוכן הישיבות עומד בסתירה לחוק יסוד הממשלה? ממשלת ישראל אינה נוהגת לפרסם תמלילים ופרוטוקולים מישיבותיה בשום נושא, ותוכנן בדרך כלל נחשף לציבור רק אחרי עשרות שנים.
את העתירה שתידון בשבוע הבא הגישו שורה ארוכה של גופים: התנועה לחופש המידע, באמצעות עורכי הדין רחלי אדרי, יערה שליט, טלי ליבליך ואוריין אשכולי; עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם; העיתונאים נעה לנדאו, תומר גנון, שאול אמסטרדמסקי, חן מענית, טל שניידר; וגופי התקשורת "גלובס", "הארץ", "כלכליסט", תאגיד השידור הישראלי וארגון "שומרים".
הסאגה המשפטית בעניין תמלילי הקורונה נגררת מאז השלבים המוקדמים של המגפה, בתחילת 2020, כשהכריזה ממשלת בנימין נתניהו על צעדי חירום ראשונים לטיפול במשבר. התנועה לחופש המידע פנתה אז לממשלה בדרישה לקבל את תמלילי הדיונים וחומרי הרקע מהישיבות שעסקו בנושא, הן במליאת הממשלה והן בוועדות השרים. הנימוק לבקשה החריגה היה החשיבות העצומה של שקיפות בדיונים אלה, בייחוד כשהם מתנהלים בממשלת מעבר ובתנאים של מצב חירום.
משלא קיבלה את מבוקשה עתרה התנועה לחופש המידע לבג"ץ באפריל 2020 עם שורה של גורמים אחרים. כאן התחילה מסכת עיכובים משפטיים: הממשלה דרשה להעביר את ההליך לבית המשפט המחוזי, על בסיס חוק חופש המידע; התעקשה שהעותרים יגישו בקשת מידע חדשה, שהטיפול בה יתחיל מאפס; וכשהוגשה לה בקשה כזו, השיבה עליה בשלילה. העותרים הגיבו בעתירה מנהלית נגד הממשלה. זו דחפה את הממשלה לשחרר לציבור את חומרי הרקע שהוצגו בישיבות, אבל לא את התמלילים עצמם.
בפסיקה שניתנה בדצמבר 2020 סירב בית המשפט המחוזי להורות על פרסום החומר, בנימוק שתקנון הממשלה אוסר על מסירת תמלילים מישיבות ממשלה. העותרים, שלא השתכנעו מהנימוק הזה, עתרו בעניינו לבג"ץ. לטענתם, האיסור הגורף על חשיפת התמלילים סותר את הוראות חוק יסוד הממשלה, שמגדיר אילו ישיבות ממשלה יישארו חסויות, וכוחו גובר על התקנון הפנימי של הממשלה. בד בבד עם העתירה הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שבית המשפט העליון צפוי לדון בו רק אחרי שתתקבל הכרעה בשאלה העקרונית.
הדיון שישודר באינטרנט הוא הראשון שיקיים בג"ץ בעתירה זו, אחרי כמה דחיות, ולאחר שחלק מהתמלילים כבר הופקדו בארכיון המדינה, דבר שעשוי להקשות על חשיפתם. שופטי ההרכב יהיו הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית.
שידורי אינטרנט חיים מדיוני בית המשפט העליון החלו כפרויקט ניסיוני שהשיקה הנשיאה חיות באפריל 2020. הכללת דיון בהסדר מחייבת בקשה מיוחדת ואישור של בית המשפט, שנשען בעיקר על החשיבות הציבורית של הדיון.
בשנתו הראשונה של הניסוי שודרו 12 דיונים, רובם מעתירות לבג"ץ. שידור הבכורה היה מהדיון בעתירה נגד השימוש באיכוני שב"כ למעקב אחרי מבודדי קורונה. בהמשך שודרו בין השאר הדיונים בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן ונגד חוק הלאום. דומה ששופטי העליון רואים בניסוי הצלחה, שכן לפני כחודשיים הוחלט להאריך את ההסדר לפחות עד אמצע 2023, ולהרחיבו גם לתיקים אזרחיים ואולי אף פליליים שיימצא בהם עניין לציבור.
שידור דיונים משפטיים מעולם לא נאסר בחוק הישראלי, אבל לאורך השנים הגבילו השופטים את צילום הנעשה בין כותלי בית המשפט לקומץ מקרים חריגים, כגון משפט אייכמן ומשפט דמאניוק. בשני העשורים האחרונים שבה ועלתה דרישה להתאים את בתי המשפט לעידן הטכנולוגי, בשורה של הצעות חוק ודיונים בוועדות הכנסת. הפיילוט התבשל תחילה על אש קטנה, באמצעות ועדת היגוי מיוחדת, בדיקה של האמצעים הטכנולוגיים המתאימים, וניסוי כלים חסוי לבדיקת המערכות (שדלף לרשת).
ההחלטה על השקתו הגיעה לבסוף על רקע משבר הקורונה והוראות הריחוק החברתי, שהגבילו את מספר הצופים בכל אולם לשבעה אנשים בלבד, ובכך פגעו למעשה בעקרון פומביות הדיון וביכולת של עיתונאים ושל הציבור הרחב להגיע לבית המשפט.
בג"ץ 614/21