חדשות טובות לשקיפות: בעקבות בקשה שהגישה עמותת "שקוף", שוקל בית המשפט העליון לשדר בשידור חי את הדיון הראשון בעתירה המבקשת לחשוף את תמלילי דיוני הממשלה בתקופת הקורונה. אם לא יהיו התנגדויות, יוכלו אזרחי ישראל לצפות בראשית החודש הבא בדיון בסוגיה בעלת משמעות ציבורית חשובה.
העתירה לחשיפת התמלילים, המכוונת נגד משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, הוגשה על ידי שורה של גופים: התנועה לחופש המידע באמצעות עורכי הדין רחלי אדרי, יערה שליט, טלי ליבליך ואוריאן אשכולי, עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, העיתונאים נועה לנדאו, תומר גנון, שאול אמסטרדמסקי, חן מענית, טל שניידר, וגופי התקשורת "גלובס", "הארץ", "כלכליסט", תאגיד השידור הישראלי ו"שומרים".
העותרים דורשים לפרסם לציבור את כל התמלילים מישיבות הממשלה וועדות השרים שהתקיימו בזמן ובקשר למשבר הקורונה. לטענת העותרים, הממשלה "פוגעת בזכות הציבור לדעת מידע ציבורי מובהק" בכך שהתמלילים נותרים חסויים.
הדיון הראשון בעתירה נקבע ל-2.6 לאחר כמה דחיות, ולאחר שחלק מהתמלילים כבר הופקדו בארכיון המדינה, דבר שעשוי להקשות על חשיפתם.
כשהדיונים בבג"ץ נפתחו לעולם
באפריל 2020 הכריזה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על פרויקט ניסיוני להעברת דיונים מבית המשפט העליון בשידור חי באינטרנט. אף ששידור מדיונים משפטיים מעולם לא נאסר בחוק הישראלי, לאורך השנים בחרו השופטים להתיר צילום ושידור של הנעשה בין כותלי בית המשפט רק במקרים חריגים, כגון משפט אייכמן ומשפט דמיאניוק.
הדרישה להתאים את בתי המשפט לעידן הטכנולוגי עלתה לפני כן בשורה של הצעות חוק ודיונים שהתקיימו בוועדות הכנסת בשני העשורים האחרונים. הפיילוט של הנשיאה חיות התבשל תחילה על אש קטנה, באמצעות ועדת היגוי מיוחדת, בדיקה של האמצעים הטכנולוגיים המתאימים, וניסוי כלים חסוי לבדיקת המערכות (שדלף לרשת). ההחלטה על השקתו הגיעה לבסוף על רקע משבר הקורונה והוראות הריחוק החברתי, שהגבילו את מספר הצופים בכל אולם לשבעה אנשים בלבד, ובכך פגעו למעשה בעקרון פומביות הדיון וביכולת של עיתונאים ושל הציבור הרחב להגיע לבית המשפט.